"מאחורי הקלעים כבר שינינו את רוב הרפורמות בחוק ההסדרים": יו"ר ההסתדרות חושף את הסודות מחדרי המו"מ

לדברי ארנון בר דוד, ההסתדרות הסכימה לחוק ההסדרים לאחר תיקונים שהוכנסו בו לבקשתה • "נטפל גם במכון התקנים, הדואר ושירות התעסוקה", אמר לגלובס • בנושא עסקת החבילה המתגבשת במשק אמר יו"ר ההסתדרות כי המחלוקות הגדולות נפתרו והוא אופטימי

ארנון בר-דוד / צילום: המכון הישראלי לדמוקרטיה
ארנון בר-דוד / צילום: המכון הישראלי לדמוקרטיה

בהסתדרות נתנו הסכמתם לחוק ההסדרים לאחר שהושגו בו תיקונים לבקשתם, כך אומר לגלובס יו"ר ההסתדרות ארנון בן דוד. מתברר כי עשרות הרפורמות בחוק הנידונות בימים אלו בוועדות הכנסת קיבלו תחילה את אישור ההסתדרות לאחר שהוכנסו בהן שינויים. "מאחורי הקלעים כבר שינינו את רוב הרפורמות", אמר בן דוד ומוסיף "אנחנו פועלים כל הזמן בתוך הכנסת וחוק ההסדרים כולו עבר תחת ידינו. נטפל גם במכון התקנים, הדואר ושירות התעסוקה". לדברי יו"ר ההסתדרות, בהידברות עם האוצר צפויים להיכנס גם שינויים ברפורמת האג"ח המיועדות בפנסיה.

"הנושא האחרון שנותר פתוח הוא נושא האג"ח", אמר בן דוד. "אני מקווה לתת רשתות ביטחון טובות יותר לעובדים ואנחנו בדרך לשם. אם נקבל את רשת הביטחון המתאימה נתמוך בזה. באופן כללי, אנחנו יכולים לחיות עם חוק ההסדרים". בתשובה לשאלתי על הרפורמה בתשלום אגרות הגודש והאם היא תחול גם על עובדי מדינה, השיב "אנחנו עוד לומדי את הנושא והשלכותיו. אם תהיה פגיעה בעובדים, נטפל בה".

קריאות להפריד רפורמת האג"ח מחוק ההסדרים

כבר בדיון הראשון ברפורמה באג"ח מיועדות, הודיע נציג ההסתדרות כי בארגון יתנגדו לרפורמה אם לא יוכנסו בה שינויים מהותיים. בין היתר דרשו חברי כנסת לעיגון בחוק של הפקדה קבועה ומוסדרת מצד המדינה, לטובת הקרן שתוקם לשם גיבוי תשואה ל-30% מסכום החיסכון בקרנות הפנסיה שיחליף את האג"ח המיועדות, וכן עלו קריאות מצד ח"כים וגורמים נוספים, לקבוע כי שינוי עתידי במנגנון החוק ידרוש רוב גדול של חברי כנסת. עוד הועלו שאלות לגבי לוחות הזמנים שהועמדו ליישום החוק, ואף עלתה קריאה להפריד את החוק מחוק ההסדרים. מדובר באחת מהרפורמות הכבדות בחוק ההסדרים שחברי הכנסת יעבדו רבות כדי לעצב אותה כך שלא תגרום לפגיעה בעובדים ובפנסיה שלהם.

בתוך כך, בבוקר יום חמישי התקיימה פגישה נוספת בין ההסתדרות, האוצר והמעסיקים בנושא עסקת החבילה המתגבשת וחלה התקדמות נוספת לקראת הסכמות. העסקה צפויה לצאת לפועל במקביל לתקציב והיא כוללת את העלאת שכר המינימום ל-6,000 שקלים, הקפאת שכר לשנת 2022 וללא תוספות שכר לאף אחד מהמגזרים.

"המחלוקות הגדולות נפתרו, יש הסכמות ואני מאוד אופטימי. זו עסקת חבילה נוסח שנת 84' שייצבה את המשק", אמר בן דוד שציין את נושא העלאת שכר המינימום וטען כי מדובר במגמה עולמית: "יש תופעה מדאיגה כלל עולמית שעובדים לא חוזרים לעבוד ולכן מנסים להעלות את שכר המינימום. ההסתדרות מביאה בשורה לעובדים החלשים והחדשים שיצאו נשכרים מהעסקה".

לדבריו, "אנחנו מנסים לייצר עם המעסיקים מצב שבו המשק יוכל להתאושש. ב-2023 נייצר הסכמים חדשים". בן דוד אמר כי גם המורים והרופאים צפויים להסכים לעסקה,  התנאי שהוצב בהסתדרות לקיומה לכתחילה, "המורים יצטרכו גם הם לחכות. יש מדינה בקצה וצריך לראות את הכלכלה מתאוששת. לא מבקשים מהם הפחתות שכר אלא הקפאה. בעוד בממשלה הקודמת ניסו להביא הפחתות שכר".

"בממשלה הקודמת לא היה לי פרטנר באוצר"

יו"ר ההסתדרות חלק שבחים לשר האוצר אביגדור ליברמן ואמר: "עכשיו יש לי פרטנר. אני יודע להסתדר עם כל ממשלה, אבל בממשלה הקודמת לא היה לי פרטנר במשרד האוצר. עכשיו יש לי שר שאפשר לעבוד מולו. יום אחרי שליברמן נבחר לתפקיד הוא כבר נפגש איתי ועם ראשי המשק ואנחנו הולכים לקראת אישור התקציב ועסקת החבילה".

בדיון בוועדת כספים שהתקיים השבוע, הציג ליברמן את התקציב ואמר' כי "תקציב 2021-22 הוא התקציב הכי חברתי שהתקבל אי פעם בישראל ועם כמות חסרת תקדים של מנועי צמיחה. אנחנו אמנם עוסקים בתקציב לשנה הקרובה אך צריך כבר לחשוב על התקציב ל-2023-24, נצטרך לתת מענה לאותן קבוצות בחברה הישראלית שבאמת מקופחות כמו הסתדרות המורים, מטפלות, רופאים מתמחים וחיילים בסדיר".

ליברמן אכן מנסה כמעט בכל ראיון שלו לתת אופק למגזרים במשק שמחכים בשנתיים האחרונות להעלאות בשכרם ולפתיחת הסכמים בניסיון להרגיע את השטח. הוא לא רוצה עוד אירוע כמו אלו שחווה בשבוע האחרון עם ההתפטרות ההמונית של המתמחים ושביתת המטפלות. הרי גם ליברמן יודע שברגע שיידרש להכניס את היד לכיס לטובת הסכמי שכר מחודשים - הוא ייצטרך לעשות את זה רוחבית ורשימת הממתינים ארוכה ולא מתיישבת עם נתוני הגרעון. שיתוף פעולה שלו עם בר דוד עשוי להשפיע על הרגעת השטח לתקוותו עד 2023 לפחות.

שר האוצר אביגדור ליברמן / צילום: יניב נדב, דוברות הכנסת
 שר האוצר אביגדור ליברמן / צילום: יניב נדב, דוברות הכנסת

לא ישללו פיצויים למפוטרים בשל סירוב להתחסן

בן דוד גם חשף כי בעקבות שיחותיו עם שר האוצר, ירד מהפרק תזכיר החוק לפיו ישללו פיצויי הפיטורים לעובדים שפוטרו מעבודתם בשל סירובם להתחסן או להיבדק תקופתית לקורונה. לגלובס נודע כי גם בתזכיר החוק המשלים בנושא דמי האבטלה מתקיים ויכוח בקואליציה ושרי מרצ והעבודה מתנגדים לנוסח שהופץ ודורשים לרכך אותו. שרת התחבורה מרב מיכאלי הביעה את כוונתה לבקש מליברמן כי ישנה את הנוסח כך שהפגיעה בזכויות העובד המפוטר תצטמצם. במפלגה טוענים כי יש לעבור לדרך פוזיטיבית לעידוד התחסנות ולא בדרך שלילית מול אוכלוסייה מצומצמת שלא התחסנה עדיין. 

בעוד במשרד האוצר מביעים אופטימיות מההתקדמות בשיחות ושר האוצר אף אומר בשיחות סגורות כי הוא מקווה לחתום על ההסכמים עד החודש הבא - לפני העברת התקציב כדי להביא "בשורה שלמה למשק", גורמים אחרים המשתתפים בשיחות מצננים את ההתלהבות. לדבריהם השיחות אומנם ממשיכות להתקיים במועדן אולם לא ניתן להכריז עדיין על פריצת דרך. עד כה טוענים הגורמים, ההתקדמות הייתה בציר של הממונה על השכר מול ההסתדרות בעניינים שקשורים במגזר הציבורי בלבד ולא בנושא המעסיקים והעסקים, שגם הם כאמור צד בעסקה. למרות זאת, האופטימיות שמביעים הן בר דוד והן שר האוצר ליברמן מעידה כי פניהם לסגירה. מי שיידרשו לתת את הסכמתם כאמור גם כן לעסקה המתבקשת הם ארגוני המורים והרופאים. שניהם נמצאים במצוקה תקציבית שעשויה לגרום לפיצוץ של השיחות ברגע האחרון. כל הארגונים שבאים לליברמן בדרישות לעדכון שכר מקבלים ממנו את התשובה הבאה: שלב ראשון תקציב והסדרים וייצוב המשק ורק לקראת 2023 פתיחת הסכמים בכל המשק לחיילים, מורים, רופאים, מטפלות ועוד. וזה כמובן בכפוף להתאוששות המשק ולהישרדות הממשלה הקיימת ושר האוצר במשרד.

מהאוצר נמסר בתגובה: "אנחנו לא מתייחסים כרגע לדיונים פנימיים, כשיהיה מה להודיע, נפעל בשקיפות ונודיע". באשר לביטול תזכיר החוק נמסר: "לא מכירים סיכום כזה".

צרו איתנו קשר *5988