מס חברות גלובלי | שאלות ותשובות

נשמטה הקרקע תחת מקלטי המס ברחבי העולם: איך תשפיע ההחלטה על החלת מס חברות גלובלי אחיד על ישראל?

בסוף השבוע הודיע ה-OECD על פריצת דרך במו"מ בין המדינות שהיו שותפות לדיונים סביב התוכנית להחיל מס חברות גלובלי אחיד • 136 מדינות הסכימו על החלת שיעור מס חברות מינימלי בינלאומי של 15% החל מ-2023 • מה משמעות ההחלטה על ישראל, והאם זהו סופם של מקלטי המס? זה מה שחושבים המומחים

מס חברות / צילום: Shutterstock
מס חברות / צילום: Shutterstock

התוכנית להחיל מס חברות גלובלי אחיד, ולשמוט את הקרקע תחת מקלטי המס ברחבי העולם, יוצאת לדרך. בסוף השבוע הודיע ה-OECD על פריצת דרך במשא-ומתן בין המדינות שהיו שותפות לדיונים על הנושא שבסופו הוסכם על החלת שיעור מס חברות מינימלי בינלאומי של 15% החל מ-2023, בחתימת 136 מדינות.

המטרה של התוכניות היא לגבות "מס אמת" מחברות רב-לאומיות ולהפסיק את מה שכונה "המרוץ לתחתית של שיעור המס", שבו משתתפות חלק מהמדינות במטרה לעודד חברות לבצע אליהן רילוקיישן. כלומר, ברגע שהמהלך ייכנס לתוקף ענקיות הטכנולוגיה הגדולות בעולם, בהן אמזון, מיקרוסופט, גוגל ופייסבוק ידרשו לשלם מס חברות בכל המדינות שבהן הן פועלות, ולא רק במקום שבו נמצא מרכז החברה.

הסכמה הזו מהווה שינוי עצום עבור כלכלות קטנות שהיוו מעין מקלטי מס עבור חברות גלובליות מאחר שהציעו להן שיעורי מס נמוכים עד אפסיים, בהן אירלנד שהתנגדה תחילה למהלך אך לאחר שינויים בתוכנית נתנה הסכמתה.

בועז פינברג, שותף ומנהל מחלקת מסים במשרד תדמור לוי ושות', מסביר כי "מאמצן של מדינות ה-OECD לקבוע כללים אחידים למיסוי בינלאומי - כלומר מיסוי של פעילות כלכלית המתקיימת במספר מדינות, הוביל להגברת התחרות בין המדינות להורדת שיעורי מס החברות שלהן, כדי למשוך אליהן פעילות חברות רב-לאומיות. כתוצאה מכך חלה בשנים האחרונות ירידה עקבית וניכרת בשיעורי מס החברות במדינות ה-OECD. ארצות הברית הצליחה לרתום את מדינות ה-G20 לכפות על כל חברה רב-לאומית להשלים למדינת האם שלה תשלום מס חברות בשיעור המינימלי שנקבע, שיעמוד על 15%. מקדמי המהלך מאמינים כי הדבר יביא להפחתה ניכרת במשקלו של שיקול המס אצל חברות רב-לאומיות בעת בחירת מיקום פעילותן".

פינברג מוסיף כי "אמנם, לא תהיה זו הפעם הראשונה שבה כופות מדינות רגולציה ספציפית על מדינות אחרות. דוגמאות ניתן למצוא ברגולציית הלבנת ההון והוראות ה-FATCA וה-CRS , אשר כופות חקיקה ורגולציה אחידים על מדינות רבות במטרה להילחם בהון השחור ובעבירות מס. אך כאן שונה המצב. לראשונה, מדינות אחדות יכפו מדיניות פיסקאלית, שעד כה היה נתון לשיקול דעתה העצמאי של כל מדינה".

ברגע שיוחל מס חברות גלובלי בשיעור 15% לא ניתן יהיה לרדת ממנו, כפי שמוצע במדינות רבות במסגרת חוקי עידוד שונים, ובהם חוקי עידוד השקעות הון בישראל, שקובעים שיעורי מס שמגיעים גם ל-6%, ומטבע הדברים עולה גם השאלה מה תהיה ההשפעה של המהלך על ישראל. מה משמעות ההחלטה? האם זהו סופם של מקלטי המס? האם ישראל תצטרך לשנות את החקיקה ולחדול מלהעניק הטבות מס לחברות רב לאומיות?

מצד אחד, ישראל יכולה לנצל את המהלך ולהתחיל לגבות מס משמעותי מחברות גדולות שזכו להטבות מס ולשיעורי מס נמוכים מאוד עד כה, בהן אינטל - מהלך שיכול לסייע לה למלא את קופת המדינה המרוקנת לאחר משבר הקורונה. אך מצד שני, עולה התהייה האם בלי הטבות המס ישראל תישאר אטרקטיבית עבור חברות רב לאומיות.

15% מס חברות גלובלי: "מהלך טוב מאוד לישראל"

כיצד המהלך ישפיע והאם הוא טוב לישראל?
עו"ד ליאור נוימן, שותף מנהל מחלקת המסים, ש. הורוביץ ושות': "ככלל המהלך של ההסכם ההיסטורי של הטלת מס מינימלי של 15% מהלך טוב מאוד למדינת ישראל. חברות הענק, שגם ככה לאור השינויים הגלובלים כולל החלת ה-BEPS בוחנות בשנים האחרונות יציאה הדרגתית של מכלולים ומטות ממדינות שבהן התמקמו בעיקר בשל תמריצי המס הנמוכים (כגון אירלנד, לוקסמבורג וכו') עשויות לחפש מיקומים שונים ולכן טוב תעשה ישראל אם תפעל להורדת מס החברות לשיעור מס חברות עם מקדם 1 - לדוגמא 19% שיהפוך את ישראל ליותר אטרקטיבית".

עוד מוסיף נוימן כי "גם מבחינת מבני המס השונים העלאות שיעורי המס במדינות העולם יוביל יזמים מקומיים להעדיף הקמת המיזמים בישראל על פני נדידה למדינות אחרות בעולם וכן ימשוך את החברות הבינלאומיות שגם ככה מבקשים את הקרבה להייטק הישראלי להקים את המיזמים עצמם בישראל ולא רק את מרכזי המו"פ בישראל".

לדברי עו"ד בועז פינברג, "המהלך יכול להשפיע על מדינת ישראל לא רק ברמה המיידית הנוגעת למס החברות המינימלי, וביטול דה פקטו של חלק מההטבות על פי החוק לעידוד השקעות הון, אשר תמרץ ענקיות טכנולוגיה, דוגמת אינטל, להקים את מפעליהן בישראל. עם הזמן, הוא עלול גם להוביל להתערבות בינלאומית בהטבות מס הניתנות למהגרים, למשל. מדינת ישראל מעניקה הטבות מס רחבות לעולים חדשים ולתושבים חוזרים. פעולה שמכשירה התערבות במדיניות פיסקאלית מסוג אחד, עלולה ליצור מומנטום אשר בסופו תיפגע ביכולת המדינות לתכנן מדיניות פיסקאלית עצמאית בהיבט זה של גביית שיעורי מס דיפרנציאליים מהסוג האמור. ימים יגידו".

לדברי עו"ד (רו"ח) רחלי גוז-לביא, שותפה מנהלת ושותפה במחלקת המסים במשרד עמית, פולק מטלון ושות', מוקדם לדעת האם ישראל תפעל בקרוב לשינוי חוק עידוד השקעות הון כדי להתאים את עצמה להחלטה בדבר מס החברות הגלובלי. "בטיוטות החקיקה של ארגון ה-OECD דובר שהיישום יחול לגבי חברות רב לאומיות בעלות מחזור מינימלי של 750 מיליון אירו. ייתכן שיוטמעו תיקוני חקיקה בחוקי העידוד עם הגדרה נפרדת ל'חברה רב לאומית', באופן שחוקים אלה יעמדו בקנה אחד עם יתר המדינות. ספק רב אם הדבר ישפיע על חברות מקומיות, קטנות ובינוניות שנהנות מחוקי העידוד. צריך לזכור שבסופו של יום מטרת הרפורמה היא התמודדות עם שחיקת בסיס המס בפעילותם של תאגידים בינ"ל, ולא בחברות מקומיות".

אפשר לעקוף את מגבלת הטבת המס לחברות

האם ישראל חייבת לשנות כעת את חוק עידוד השקעות הון?
לדברי עו"ד (רו"ח) רחלי גוז-לביא, מדינות יוכלו לעקוף את מגבלת הטבות המס לחברות. "על אף שמדובר במהלך נרחב במשטר המס העולמי, ייתכן שלא תהיה לו נפקות אופרטיבית כה משמעותית. מס משולם בסופו של דבר על שורת הרווח, שהיא תוצאה של הכנסות בניכוי הוצאות מותרות. בטווח הזה יכולה כל מדינה להכניס הטבות מס רבות ועדיין לעמוד בשיעור מס חברות נומינלי של 15%. לדוגמה, התרת סוגי הוצאות שונים, החלת מיסוי נמוך יותר על דיבידנדים וכיו " ב. שכן, לתאגידים, משלמי המס, חשובה שורת המס האפקטיבית לתשלום ולאו דווקא שיעור המס הנומינלי שמוחל במדינה".

עו"ד נוימן מסכים ומוסיף, כי "בינתיים נראה שמאחר ומדובר בהטבות ספציפיות שמתייחסות בעיקר להכנסות מנכסים בלתי מוחשיים לפי כללי ה-BEPS יש סיכוי לא רע שניתן יהיה להחריג אותן מחבות שיעור המס המינימלי, ולכן חברות הטק הגדולות שמעבירות ויעבירו ידע לישראל לא במהרה יפגעו אך נדרש להמשיך ולעקוב (צריך לשים לב שההסכמה הכללית היא על שיעור המס המינימלי ולא מתייחסת בשלב זה לפחת מואץ, מענקים והטבות נוספות המורידות את שיעורי המס האפקטיביים)".

המהלך מבשר על סופם של מקלטי המס?
עו"ד נוימן: "חברות הענק כבר לא משתמשות במקלטי מס באיים האקזוטיים השונים שגם בהם חלה החמרה בצורך ב- SUBSTANCE אבל העלאת שיעורי המס בכל המדינות עשויה להוביל חברות ועסקים בגודל בינינו לפזול יותר למקלטי המס השונים. בכל מקרה המהלך ישפיע רבות על תכנוני המס ומבני המס השונים של חברות רבות שידרשו לבחון את ההשפעה על סך המס האפקטיבי בקבוצה".

עו"ד (רו"ח) גוז-לביא: "משעה שיוחל שיעור מס מינימלי שחייב כ-136 מדינות, ייתכן שהדבר יקשה על עשיית עסקים באותם מקלטי מס. כך לדוגמא, מדינות אלה עשויות להיכנס ל'רשימות שחורות', אשר תגביל את יכולת העברת הכספים לאותן מקלטי מס, תקים חובת דיווח על קיום פעילות שם, וכיו"ב".

על אילו חברות ישפיע המס האחיד?
עו"ד בועז פיינברג: "השינוי צפוי לחול על כל החברות הרב לאומיות הפועלות במספר מדינות. מדובר בעיקר בחברות היי-טק, אך בפועל כל חברה רב-לאומית תושפע מהיוזמה".

עו"ד (רו"ח) גוז-לביא: "סביר להניח שהדבר ישפיע במיוחד על חברות טכנולוגיות. שכן, הקושי של שלטונות המס השונים עם אותן חברות הוא זיהוי מקום הפעילות העסקית, שכן הכל מתבצע בצורה וירטואלית. אולם, החקיקה תוחל באופן רחב ללא שיוך למגזר פעילות כזה או אחר. שכן, ישנן עוד סוגי חברות רב לאומיות, שאינן בתחום הטכנולוגי, אשר בוחרות את מדינת הפעילות בהתאם לשיעורי המס החלים בה. הרפורמה, היא הליך משלים למיסוי שירותים דיגיטליים שמוחל לאחרונה בלא מעט מדינות, אשר ממסה את החברות בהתאם למקום הספקת השירות בפועל, ולא במקום מושב השרתים וכיו"ב".

צרו איתנו קשר *5988