האוצר חשף: חריגת שכר חודשית של 4,000 שקל לעשרות מנהלי בתי ספר וסגניהם

החריגה אותרה ע"י מערכת "אכיפה בזמן אמת", המסייעת לכלכלני יחידת האכיפה של אגף השכר באוצר לאתר חריגות שכר זמן קצר לאחר שהן משולמות לראשונה לעובדי הגופים הציבוריים • מהבדיקה עלה כי בעשרות מקרים מדובר בחריגה שהגיעה ל-48,000 שקל בשנה לעובד

הממונה על השכר והסכמי עבודה במשרד האוצר, קובי בר נתן / צילום: המכון הישראלי לדמוקרטיה
הממונה על השכר והסכמי עבודה במשרד האוצר, קובי בר נתן / צילום: המכון הישראלי לדמוקרטיה

למנהלי ולמנהלות בתי ספר ולסגניהם שולם רכיב שכר בעבור "גמול ניהולי" אשר הוכפל בוותק הניהולי פעמיים באופן שהוביל לחריגה חודשית של כ-4,000 שקל לעובד. החריגה אותרה על ידי מערכת "אכיפה בזמן אמת", המסייעת לכלכלני יחידת האכיפה של אגף השכר באוצר לאתר חריגות שכר זמן קצר לאחר שהן משולמות לראשונה לעובדי הגופים הציבוריים. במהלך שנת 2020 איתרה המערכת חריגה בתוספת שכר שמשולמת באחוזים מהשכר של עובדי הוראה במסגרת "עוז לתמורה", אשר מסתכמת באלפי שקלים בחודש גם כאשר היא משולמת כדין וללא חריגות.

מדובר בתוספת שכר תלויה בתפקיד ובמספר הכיתות בבית הספר ויכולה להגיע לשיעור מקסימלי של 63.5% מהשכר, כאשר בנוסף לה, החל משנת הניהול השנייה, מתווסף לעובד תגמול על ותק בניהול בשיעור 2.4% לשנה במשך 15 שנים (36% לכל היותר). בהתאם להסכמים הקיבוציים השיעור המרבי של גמול הניהול בתוספת הוותק בניהול לא יעלה על 86.36%. ואולם, הבדיקה העלתה מקרים שבהם הוותק הניהולי הוכפל פעמיים וכתוצאה מכך מנהלים וסגנים קיבלו גמול חורג שהגיע לשיעור של 117.4%.

חריגה של 48 אלף שקל לעובד בשנה

מהבדיקה עלה כי בעשרות מקרים מדובר בחריגה שהגיעה ל-48,000 שקל בשנה לעובד (חריגות דומות בקרב 30 עובדים בשנה אחת מגיעות ל-1.4 מיליון שקל ול-14 מיליון בעשור), כאשר בשכרם של עובדים נוספים נמצאו חריגות נמוכות יותר. בעקבות ביקורות שערכה יחידת האכיפה נחסכו כ-257,000 שקל לשנה, והחיסכון הכולל והאקטוארי מוערך בכ-2.6 מיליון שקלים.

חריגות השכר במערכת החינוך מתפרסמות היום (ב') במסגרת דוח חריגות השכר לכאורה בגופים המתוקצבים והנתמכים ופעילות יחידת האכיפה והיחידה לחקירות שכר שמפרסם הממונה על השכר והסכמי העבודה באוצר, קובי בר נתן.

מהדוח עולה כי בכ-10% מהגופים המתוקצבים והנתמכים התגלו חריגות לכאורה. יחד עם זאת ניתן לראות כי חריגות השכר נמצאות במגמת ירידה מיום תחילת פעילותה של היחידה. בעשור האחרון ירד אחוז הגופים החורגים לכאורה בכ-5%. כתוצאה מפעילות יחידת האכיפה בשנים 2017-2020 הושבו למעלה מ-82 מיליון שקלים לגופים. אומדן החיסכון המצטבר הכולל מאז הקמת היחידה מסתכם מעל ל-8.6 מיליארד שקל.

בין הגופים שנבדקו גם התעשייה האווירית, שם בעקבות שימוע קיבוצי שנשלח להנהלת החברה ולנציגות עובדי החברה נחתם הסכם קיבוצי במסגרתו הוקפאו קידומים בדרגות הגבוהות ונדחו תשלומי תוספות שכר. החיסכון הנובע מההסכם מוערך בכ-620 מיליון שקל, סכום המצטבר משנת 2020 ובמשך השנים הקרובות.

יחידת האכיפה הובילה גם מהלך לטיפול בחריגות הנוגעות לתנאי שכרם והעסקתם של המורים מן החוץ בתשע מכללות ציבוריות - אחווה, אשקלון, אקדמית הדסה, אקדמית עמק הירדן - כנרת, מכון טכנולוגי חולון, אקדמית ספיר, המרכז האקדמי רופין, עזריאלי מכללה אקדמית להנדסה וסמינר הקיבוצים. במקביל התקיים משא-ומתן אינטנסיבי להסכם שכר בין ועד ראשי המכללות, ארגון העובדים "כוח לעובדים", הוועדה לתכנון ותקצוב במועצה להשכלה גבוהה והממונה על השכר - אשר הבשיל לסיכום עקרונות שמסדיר את החריגות לכאורה ומוביל לחיסכון מוערך של כ-160 מיליון שקל למדינה.

במגן דוד אדום נערכה ביקורת בין השנים 2015 ו-2016 שבעקבותיה שיגר האוצר מכתב שימוע קיבוצי בדבר חריגות שכר לכאורה בשכרם של עובדי הארגון. אשתקד הגיעו הצדדים להסכמות ונחתם הסכם קיבוצי המסדיר את כל תנאי העבודה והשכר של עובדי מד"א ומוביל לחיסכון שנתי מוערך של 15 מיליון שקל.

בהמשך לביקורות שערכה ב-2018-2019, גם ב-2020 המשיכה יחידת האכיפה לטפל בחריגות השכר בקרב מנהלי מחלקות החינוך בשלטון המקומי - טיפול שהוביל לחיסכון של כ-13 מיליון שקלים בשלוש השנים האחרונות. בשנת 2020 נבדקו רשויות רבות ובחלקן התגלו חריגות בשכרם של מנהלי מחלקות חינוך (נתניה, יוקנעם עילית, מעלה עירון, נס ציונה, מודיעין מכבים רעות ועוד). חריגות השכר טופלו והופסקו, והעובדים השיבו כספים שקיבלו ביתר בסך כמיליון שקלים. החיסכון הכולל מהמהלך מוערך ב-5.4 מיליון שקל.

עוד עולה מהדוח, כי בחלק מהגופים המתוקצבים נרשמו חריגות שכר שנמשכו מספר שנים ברצף ללא הפרעה. באלתא תעשיות אלקטרוניקה בע"מ וברשות שדות התעופה התגלו חריגות שכר לכאורה במשך שש שנים רצופות וברשות לחינוך והכשרה ימית ובכפר הנוער מאיר שפייה נמצאו חריגות שכר לכאורה במשך ארבע שנים רצופות.

פסילה למשך 10 שנים מתפקידים ציבוריים

הדוח מציג את פעילות היחידה לחקירות שכר שפתחה 166 תיקי חקירה בכלל הגופים הציבוריים מיום הקמתה. 56 מתוך 57 כתבי התובענה שהגישה היחידה הסתיימו בהרשעה, כאשר מסתמנת מגמת החמרה בענישה שמטיל בית הדין על בעלי התפקידים המבצעים עבירות בתחום השכר ובין היתר בפיטורים, פסילה, העברה מתפקיד או הטלת עונש כלכלי כבד. כך, על נשיאת המכללה האקדמית שנקר, שהורשעה בהסדר טיעון באישור חריגות בשכרם של חמישה מנהלי מחלקות בסך כולל של כרבע מיליון שקל, הוטלו נזיפה והפקעת משכורת בסך 15,000 שקל בארבעה תשלומים שווים.

במקרה אחר, מנכ"ל החברה להגנת מצוקי הים התיכון הורשע בהסדר טיעון בהענקת חריגות שכר בסך 6,000 שקל בחודש בשכרה של מהנדסת המועצה והוטלו עליו נזיפה ופסילה למשך חמש שנים מלשמש בתפקיד כלשהו בחברה.

מנהלת החשבונות של המועצה המקומית ג'לג'וליה שהורשעה בכך שהעניקה לעצמה הטבות שכר בסך 69,816 שקל כמקדמות, שלא אושרו על-ידי המורשים לכך ולא נוכו משכרה, ננזפה, הורדה בדרגה אחת לפנסיה וכן הוטלה עליה פסילה לצמיתות מהמועצה ומהחברות הבנות שלה ופסילה ל-10 שנים מתפקיד בכלל הגופים הציבוריים.

לדברי הממונה על השכר, קובי בר נתן, "בשנה האחרונה טיפלה יחידת האכיפה במגוון תחומים ביניהם הסדרת חריגות השכר של עובדים בחברות הממשלתיות, הסדרת תנאי העסקתם של חברי הסגל האקדמי, וטיפול בחריגות שכר במספר רשויות מקומיות. כל זאת הביא לחיסכון של מאות מיליוני שקלים. במיוחד בתקופה בה המשק מתמודד עם אתגרי הקורונה יש לוודא שכספי ציבור משולמים לפי דין, בצורה מושכלת וללא ניצול לרעה. עקרונות אלו, מובילה לחיסכון ומאפשרים לממשלה לייעד את אותם כספים לרווחת הציבור תוך שיפור פריון העבודה במגזר הציבורי".

צרו איתנו קשר *5988