בג"ץ דחה את העתירות נגד הכרייה בשדה בריר, עם כוכבית

לאחר שנים של מאבק תושבים ואף התגוששויות מצד משרדי הממשלה, בג"ץ דחה היום (ב') את עתירת הרשויות המקומיות והתושבים בנוגע לכרייה בשדה בריר, וקבע כי תוכנית הכרייה תוכל לצאת לדרך לאחר ביצוע תוכנית מתאר מפורטת. ואמנם, לאור ההליך שהתקיים בין משרדי הממשלה בשל הבג"ץ, משרדי הממשלה יאלצו לבחון לא רק את ההיבטים הסביבתיים של הכרייה, אלא גם את ההבטים הבריאותיים שלה, בהתאם למתודולוגיה שגובשה על ידי משרדי הממשלה, ואושרה לאחרונה על ידי מנהל התכנון.

לאחר שניתן מענה להיעדר שיקולי בריאות הציבור בהליכי תכנון בעקבות העתירה, קבע בית המשפט כי אין עילה להתערבות שיפוטית בעת הזו. זאת, למרות תקוות התושבים כי בית המשפט, לו הגישו את העתירה בשנת 2018, יחייב את המדינה לבצע תסקיר בריאות מקדמי, בטרם הליכי התכנון יתקדמו.

עד שחברת כיל-רותם (רותם אמפרט לשעבר), בשליטת כיל, תוכל להפעיל את הדחפורים שלה בשטח, יש מספר משוכות שהיא עוד צריכה לעבור.

ראשית, לשם כרייה בשטח יש לפנות עשרת אלפים בדואים המתגוררים בשטח. שנית, בשל החלטת הממשלה זוכה כעת משרד הבריאות למקום סביב שולחן התכנון, כאשר לאורך שנים התנגד המשרד באופן נחרץ לכרייה בבריר. ואולם אם תחליט הממשלה לקדם אקטיבית את עניין הכרייה, ייתכן כי למרות הקשיים, כריית פוספטים בשדה בריר עשויה להתחיל בתוך שנים בודדות. זאת במקרה שתעבור את ההליך התכנוני, במסגרתו יישקלו גם שיקולי בריאות.

לפני כשלושה שבועות, בתקופת החגים, אמורה הייתה הממשלה לאשר את תמ"א 14/ב, מתווה כללי לכרייה, אשר יאפשר בין היתר גם את כריית הפוספטים בשדה בריר. זאת, לבקשת שרת הפנים איילת שקד ושר הבינוי והשיכון זאב אלקין. הרצון לאשר כעת את התוכנית נבע בין היתר בשל מחסור בחומרי בנייה במשק. ואולם לבסוף הנושא לא הובא לכדי אישור, והדיון בנושא נדחה, לאור בקשתו של יו"ר ועדת הפנים והגנת הסביבה הנכנס, וליד טאהא, ללמוד את הנושא לעומק. לאורך השנים האחרונות, השרה להגנת הסביבה תמר זנדברג ושר הבריאות ניצן הורביץ התייצבו לצד מחאת התושבים, והתנגדו לכרייה בבריר.

חוסר הסכמה בין משרדי הממשלה 

המאבק נגד הכרייה בבריר נמשך יותר מ-40 שנה. תושבי העיר ערד והכפר אלפורעה (השוכן בשטח הכרייה המתוכנן) עתרו בשנת 2018 לבג"ץ בדרישה לעצור את קידום תמ"א 14/ב לחציבה. זאת, לנוכח הסיכונים הבריאותיים הנשקפים לתושבי האזור בשל כריית הפוספטים האפשרית. התושבים דרשו לבצע בדיקה של ההשלכות הבריאותיות במסגרת תכנון-העל של הכרייה, כבר בשלב בחירת החלופות - ולא רק לאחר שהוחלט בשלב המקדמי לבצע כריית פוספטים דווקא באתר בריר. כך קיוו שתתבצע בחינה של אתרי כרייה אחרים, בהם פעילות החציבה תתבצע הרחק מאזור מגוריהם, וכך תפחת השפעתה הבריאותית.

זאת, מאחר שהעותרים טענו כי המועצה הארצית לא בחנה כראוי חלופות שמסכנות את החיים ואת הבריאות במידה פחותה, והסתמכה על הוראות חוק אוויר נקי, אולם פירשה אותו פרשנות שגויה.

עיריית ערד עתרה לבג"ץ באמצעות עו"ד אפי מיכאל, ואת כיל-רותם ייצג עו"ד יונתן קהת ממשרד אגמון ושות'. עו"ד מאיסא מוראני מארגון עדאלה ייצגה את היישוב אל-פורעה.

כריית הפוספטים מתבצעת על ידי קידוח מחפרים הידראוליים ופיצוץ שכבות הקרקע. משאיות ודחפורים, באמצעות מכשור מיוחד, חושפים את הפוספט החבוי תחת שכבות זרחן, ומעמיסות אותו על משאיות. מלבד הפגיעה הנופית, הכרייה עשויה לייצר חלקיקי אפר ואבק, שלטענת התושבים - וכך גם לפי משרד הבריאות - יעלו את זיהום האוויר באזור, שבו מתגוררים כ-55 אלף תושבים.

לאורך הדרך ניסה המשרד להגנת הסביבה יחד עם משרד האנרגיה לקדם את הכרייה בשה בריר. המשרד להגנת הסביבה סבר כי אין צורך בביצוע תסקיר השפעה על הבריאות לצד תסקיר ההשפעה על הסביבה, שבמסגרתו נבחנו גם היבטים בריאותיים מסוימים הנוגעים חוק אוויר נקי. מולו ניצב משרד הבריאות, שהתנגד בתוקף לכרייה וסבר כי לאור הסמיכות של אתר הכרייה לבתי תושבים, יש צורך לבצע בדיקה מקדמית של ההשפעות הבריאותיות. בחוות-דעת של המשרד נקבע כי הכרייה כרוכה בחשש משמעותי לעלייה בתחלואת תושבים במחלות הקשורות בזיהום אוויר ואף למוות (לפי משרד הבריאות, הכרייה תוסיף עוד 6.6 מתים בשנה לכל 10,000 תושבים). בעמדה זו מחזיק משרד הבריאות לאורך שנים, גם כיום.

ואולם לאחר שהמדינה לא הציגה עמדה אחידה בבג"ץ בנושא בשל המחלוקות בין המשרדים, בשנת 2019 הורה לה בית המשפט לנמק מדוע לא התחשבה בהשלכות הבריאותיות של הכרייה בשטח של 26 אלף דונם בשדה בריר, שלושה קילומטרים מהעיר ערד, ומדוע לא להחזיר את תוכנית הכרייה של כיל-רותם לדיון במועצה הארצית. לאחר שנים של מחלוקות, הצליחו משרדי הממשלה לגבש מתווה בנושא, שאכן אושר על ידי מינהל התכנון.

גורמים במשרד הבריאות: "העמדה המקצועית שלנו לא השתנתה" 

חשוב לציין כי תוצאות העתירה לא נוגעות רק לבריר, אלא גם למחצבות נוספות: מחצבת גולני ומחצבת אושרת, שאף בנוגע אליהן תתבצע בחינת השפעה בריאותית במסגרת הליכי התכנון. במשרד הבריאות ביקשו לאורך הדרך להפעיל מתודולוגיות מקובלות בעולם המספקות למקבלי החלטות מסד נתונים מלא באשר להשלכות של ביצוע פרוייקטי תשתית שונים. כך למשל, אם כיום מתבצעת בתסקיר השפעה על הסביבה מבחינה של תוספת זיהום אוויר באזור מסוים והשפעות אקולוגיות על תוואי שטח בו מתבצע פרויקט, תסקיר השפעה על הבריאות יבדוק בדיוק מהי תוספת מקרי התמותה או התחלואה צפויה, באסטמה למשל, ביישובים הסמוכים לביצוע פרויקט - ככל שיש כזו.

כך ממליץ ארגון הבריאות העולמי לעשות במגוון רחב של פרויקטים, ממתקנים לטיפול בפסולת, למתקני התפלה ופרוייקטי תשתית. בישראל, ביקשו בשנים האחרונות במשרד הבריאות להכיל את הכללים הללו על פרוייקטי תשתית, בעיקר אלו במסגרתם מתבצעים הליכי כרייה וחציבה. "היום, ההתייחסות לנושאים בריאותיים בתסקירי ההשפעה על הסביבה, היא בעקיפין", אומרים לגלובס גורמים במשרד הבריאות. "אנחנו לא מתמקדים רק בבריר. בהליכי התכנון צריך להפעיל את שיקול דעת המבוססת על המתודולוגיה המקובלת בעולם. כשרואים שישנה עלייה בתוספת תחלואה פוטנציאלית, יש פתרונות. למשל, אפשר לשנות מיקום של מחצבה, או לא להתחיל כרייה (חלופת אפס). יש אמצעים טכנולוגיים שיכולים להקטין את רמת החומרים הנפלטים בהליכי עבודה. המטרה שלנו היא לתת את המידע במלואו כדי שאם מקבלי ההחלטות אומרים 'כן', הם יבינו את המשמעות של הדברים, וכשהם מקבלים החלטה לא לבצע כרייה מסוימת, הם יבינו כמה הם חוסכים בבריאות התושבים. הפתרון הכלכלי או ההטבה הכלכלית שקשורה לאותה מחצבה, לא לוקחת היום בחשבון את העלויות הבריאותיות הנכונות".

במשרד הבריאות מדגישים כי לאור ההסכמות בין המשרדים ולאחר "התקרבות בין הגישות השונות", ובתסקיר אותו יידרשו היזמים לבצע, תהיה העמקה של השיקולים הבריאותיים. ואולם, המשמעות איננה כרייה בשדה בריר, ועמדתו המקצועית של משרד הבריאות - נותרה כשהייתה, שכן לא מדובר ב"דעה", אלא בעניין מקצועי, מחקרי ומדיד. "העמדה המקצועית שלנו לא השתנתה", אומרים גורמים במשרד הבריאות. "מדובר כאן על חומר כרייה מאוד מיוחד. עם השנים התווסף מידע על עצם מהות החומר ותהליכי הכרייה. המתודולוגיה של הערכת תוספת החומרים השתפרה עם השנים, וזה יבוא לידי ביטוי בהערכות. אנחנו מחכים לנתונים המקצועיים המלאים של תסקיר השפעה על הסביבה כדי לראות את התמונה במלואה. כמשרד הבריאות אנחנו מאמינים בשיקול הנכון. ההחלטות הסופיות הן לאו דווקא בידי משרד הבריאות. אנחנו מקווים שיתחשבו בעמדותינו המקצועיות. כשיש מידע מקצועי על השולחן, צריך להקשיב לאנשי רפואה".

"שיקולי בריאות חייבים להיות חלק מההליך התכנוני"

עו"ד מאיסאנה מוראני מעדאלה אומרת על פסק הדין כי "יש לראות הישג בהכרה של בית המשפט העליון בכך ששיקולי בריאות חייבים להיות חלק מההליך התכנוני. יחד עם זאת, הכרה זו אינה מספקת, משום שלדעתנו יש לחייב תסקיר בריאותי מקיף בטרם מאשרים תוכניות כאלה. אומנם בית המשפט הדגיש כי רשויות התכנון חייבות גם לשקול את האפשרות שלא לאשר את הכרייה בשדה בריר לנוכח תוצאות אפשריות של הבדיקה הבריאותית, אך פסק הדין אינו נותן מענה לאיום הממשי על עתידם של אלפי התושבים הבדואים הגרים בתוך המכרה ובקרבתו. למרות שהכפר הבדואי אלפורעה הוכר כבר לפני 15 שנה, התכנון של הכפר מתעכב בגלל הכוונה לכרות בשדה בריר".

בעיריית ערד שמחים על ההישג שנרשם במסגרת העתירה, אותו הם מכנים "תקדימי", לפיו קיימת חובה לבחון שיקולי בריאות הציבור בהליכי תכנון לכריית פוספט באתר שדה בריר - חובה שלא הייתה קיימת ערב הגשת העתירה. לדברי העירייה, "לאור עמדת משרד הבריאות המתנגד לכרייה בשל הסכנות לבריאות הציבור ובשל נוכחותם של כ-10,000 תושבים בני הפזורה הבדואית במקום, נראה כי סיכויי אישור הכרייה באתר שדה בריר נמוכים ביותר. עיריית ערד ותושביה ימשיכו לעמוד על המשמר בכדי שסכנות לבריאות הציבור יבחנו בעתיד כראוי, ואנו סמוכים ובטוחים שלא יינתן אישור כרייה בשדה בריר".