הפעם זה קרוב מתמיד: האם מהפכת השוויון המגדרי תגיע לעליון?

מקום המדינה ועד 1977 לא כיהנה אף שופטת בעליון • מאז מספר השופטות נע בין אחת לשש, והתייצב על ארבע בשנים האחרונות • אולם כעת 8 מ-24 המועמדים ל-4 תקנים הן נשים • גורמים בוועדה לבחירת שופטים: מאמינים שניתן להסכים על מינוי שתי שופטות שיגדילו את שיעור הנשים ל-40%

עו''ד בר־אילן, השופטת גונן, השופטת יפה־כץ, עו''ד יעקבי, השופטת רונן, השופטת בזק־רפפורט, כנפי־שטייניץ, פרופ' נבות / צילום: איל יצהר, פאול אורלייב, כדיה לוי, שלומי יוסף
עו''ד בר־אילן, השופטת גונן, השופטת יפה־כץ, עו''ד יעקבי, השופטת רונן, השופטת בזק־רפפורט, כנפי־שטייניץ, פרופ' נבות / צילום: איל יצהר, פאול אורלייב, כדיה לוי, שלומי יוסף

בראש בית המשפט העליון עומדת הנשיאה אסתר חיות, אך מלבדה מכהנות רק עוד שלוש שופטות בעליון. כלומר רק כרבע, 26%, מתוך התקן של 15 שופטים, הן נשים. עד כה כיהנו שלוש נשיאות בעליון מתוך 12 נשיאים שעמדו בראש המוסד: דורית ביניש (הראשונה, שמונתה ב-2006), מרים נאור והנשיאה המכהנת, אסתר חיות. לפי נתונים אלו, המהפכה הפמיניסטית הגיעה רק באופן חלקי לעליון. זאת, לעומת בתי משפט השלום והמחוזי שבהם שיעור השופטות עומד על 52%.

באופן כללי המהפכה הפמיניסטית טרם הגיעה במלואה למקצוע עריכת הדין. מדירוג של דן אנד ברדסטריט שנערך השנה עולה, כי נשים מהוות בממוצע 31% בלבד מהשותפים ב-25 המשרדים הגדולים.

אולם בעקבות פרישתם של ארבעה שופטי עליון (שניים כבר פרשו) תיתכן מהפכה נשית בעליון. הרשימה שהציגה הוועדה לבחירת שופטים כוללת 24 מועמדים, מהם שמונה (שליש) נשים, הכוללות חמש שופטות, אחת מהמגזר הציבורי, אחת מהמגזר הפרטי ואחת מהאקדמיה. למרות מיעוט הנשים ברשימה, בפני הוועדה ניצבת אפשרות היסטורית לשנות את הייצוג הנמוך של נשים בעליון. אם ייבחרו שתי נשים, המאזן המגדרי עדיין יהיה בחסרון: שש שופטות מול תשעה שופטים.

"המהפך" של 1977

גורמים בוועדה אמרו לגלובס כי הם מאמינים שניתן להסכים על מינוי שתי שופטות שיגדילו את שיעור הנשים ל-40%. ההיסטוריה של ייצוגי נשי בעליון החלה ב-1977, אז מונתה אישה ראשונה, השופטת מרים בן פורת, לשעבר מבקרת המדינה. בשנים 2006-2007 הגיע מספר הנשים לשיא עם שש שופטות. אולם במהרה ירד מספרן לחמש, וב-2012 הוא צנח לארבע, ומאז נותר על כנו.

ח"כ אפרת רייטן (העבודה) החברה בוועדה לבחירת שופטים, אמרה לגלובס כי שאפה לתת ביטוי הולם לייצוג נשים ברשימת המועמדים שהגישה לשר המשפטים, גדעון סער. "המגמה החיובית, כפי שמשתקפת ביחס לייצוג נשים ברשות השופטת כיום, מעודדת ומצביעה על שיפור מהותי. כעת יש להמשיך את המגמה גם בעליון".

גם הנשיאה חיות צפויה לקדם, לפי ההערכה, מינוי של לפחות שתי שופטות, מתוך חמש השופטות המועמדות לעליון. בטור שכתבה בעיתונות ב-2019 התגאתה חיות בנשיאות בתי המשפט בישראל, "בהחלט מקור לגאווה ישראלית בתחום השוויון המגדרי... אך אל לנו לנוח על זרי הדפנה כי עוד רבה המלאכה לעשותה בתחום מעמד האישה".

 
  

"מצב לא כה מרשים"

העליון נדרש לאחרונה לעניין הייצוג הנשי בעתירה של שדולת הנשים. השדולה ביקשה להורות לוועדה לבחירת שופטים לתת ביטוי הולם לנשים בעליון. בית המשפט דחה את העתירה. "חזקה כי הוועדה פועלת ופעלה בהתאם לחובתה לפעול למתן ייצוג הולם לנשים בהליך מינוי של שופטים בכלל, ולעליון בפרט", קבעו השופטים עופר גרוסקופף, נועם סולברג וג'ורג' קרא.

הם ציינו כי אחוז השופטות היום "אינו כה מרשים", אך לדבריהם מספר המועמדות עלה ברשימה האחרונה ביחס לעבר. "החובה לשמור על שוויון מגדרי בביצוע מינויים בשירות הציבורי מהווה תפיסת יסוד של שיטת המשפט הישראלית", ציינו.

שליש מהמועמדים

הוועדה לבחירת שופטים תראיין את המועמדים והמועמדות לעליון ב- 24 באוקטובר. בין המועמדות שופטות מוערכות ועורכות דין מנוסות מהמגזר הפרטי והציבורי.

1. השופטת רות רונן (59) מהמחלקה הכלכלית במחוזי בתל אביב, האחראית לפסיקות רבות בתחום הכלכלי, מונתה ב-1995 לשופטת שלום וב-2005 למחוזי. מינויה של רונן לעליון נבלם בוועדה ב-2016 נוכח התנגדות שרת המשפטים דאז שקד. רונן נחשבת לבעלת סיכויים גבוהים להיבחר בשל תמיכת חיות וגורמים נוספים בוועדה.

2. השופטת מיכל אגמון־גונן (60) מהמחלקה הכלכלית במחוזי ת"א מתחרה עם רונן על אותו "הטיקט", של שופטות המתמחות בתחום הכלכלי. ב-1996 היא מונתה לרשמת בעליון ולשופטת שלום וב-2007 קודמה למחוזי. אשתקד היא הייתה מועמדת למשרת פרקליט המדינה ונחשבת לחברתית, עצמאית ופורצת דרך.

3. השופטת רויטל יפה־כץ (64) היא נשיאת המחוזי בב"ש מאז 2016. היא מונתה לשופטת שלום ב-1993, וב-1997 למחוזי. יפה-כץ עומדת בראש הרכבי ערעורים ונחשבת למחמירה בענישה.

4. השופטת תמר בזק־רפפורט (55) מהמחוזי בירושלים, בתו של השופט בדימוס יעקב בזק, היא שופטת דתייה שנבחרה ישירות למחוזי ב-2009. היא כבר הייתה מועמדת לעליון בשנים 2017-2018 מטעם שקד.

5. השופטת גילה כנפי־שטייניץ, סגנית נשיא המחוזי בירושלים ורעייתו של ח"כ יובל שטייניץ, מונתה ב-1993 לשופטת שלום וב-2016 למחוזי.

6. הכנ"רית סיגל יעקבי (45) שימשה בשנים 20019-2021 כמ"מ מקום מנכ"ל משרד המשפטים. היא מוערכת בקרב עורכי הדין העוסקים בחדלות פירעון וגם בתקופת ניהול משרד המשפטים, בעת שפרצה הקורונה, היא זכתה להערכה רבה. מנהלים שעבדו עימה סיפרו לגלובס כי מדובר במנהלת עניינית, חדה וישרה.

7. עו"ד יעל ארידור בר־אילן, בעלת משרד בוטיק המתמחה בליטיגציה מסחרית ותאגידית מאז 2016, והייתה קודם לכן שותפה במשרד גולדפרב-זליגמן. היא עשויה לקבל את תמיכת הלשכה.

8. פרופ' סוזי נבות היא מרצה במכללה למינהל ומתמחה במשפט חוקתי. במהלך השנים מילאה תפקידים ציבוריים רבים, בהם חברה במועצה של הארגון הבינלאומי למשפט חוקתי וסוועדה שהקים שר המשפטים, גדעון סער, להסדרת היחסים בין הרשות המחוקקת לשופטת ולכינון "חוק יסוד: החקיקה". 

צרו איתנו קשר *5988