למרות אישור הסדר הפנסיות של אנשי הקבע בממשלה, עדיין אין הסכמות בין משרד האוצר למשרד הביטחון

על אף ההסכם בין שר האוצר, שר הביטחון וראש הממשלה בסוגיית הפנסיות של אנשי הקבע ותוספות הרמטכ"ל לפנסיות אלה, בדיון היום (ג') בכנסת היו אי הסכמות בין משרדי הביטחון והאוצר על נתוני הגמלאות. הדיון התקיים בוועדה המשותפת לתקציב הביטחון ואת צה"ל ייצגו אלוף יניב עשור, ראש אגף כוח אדם בצה"ל ותא"ל ד"ר גיל פנחס, היועץ הכספי לרמטכ"ל וראש אגף התקציבים במשרד הביטחון.

עשור אמר כי הסוגיה אינה רק כלכלית או על גובה הפנסיה, השיח הוא על מקומו של צה"ל בחברה הישראלית ויחס העם למגניו. הוא ציטט מג"ד שהתייחס לדיווחים בתקשורת: "אני מעדיף לקבל שקל אחד בחודש כל חיי ושעם ישראל לא יערער או יהרהר על טוהר המידות של משרתי צה"ל".

"ביקורת עניינית רצויה, אני חושש שהיא חצתה את הרף והיא מסוכנת"

עשור טען כי בסוגיית הגדלת תקופות השירות (תוספות הרמטכ"ל) יש הרבה דיסאינפורמציה. "לא הוספנו 1.1 מיליארד אלא הסדרנו בחוק מצב קיים. יתרה מכך, הקטנו את הגמלה הממוצעת משמעותית, מודל הקבע שסוכם עם האוצר מקטין את כמות הפורשים, מקבלי הפנסיה בכ-30%". הוא סיכם: "האנשים המשרתים בצה"ל הם מקור העוצמה שלנו. אמון הציבור בצה"ל, אהבת העם למגניו - הם מזינים את הבערה הפנימית והרצון להישאר בשירות קבע ובעיניי היא מרכיב חיוני בביטחון הלאומי. ביקורת עניינית רצויה, אני חושש שהיא חצתה את הרף והיא מסוכנת".

אמיר רשף, סגן הממונה על התקציבים באוצר אמר כי באוצר לא חושבים שאנשי הקבע בטלנים, או שודדי הקופה, ויש הערכה מאוד גדולה לאנשי הקבע ולצבא. "עם זאת, כחלק מתפקידנו ותפיסתנו של ניהול תקציב ועולמות השכר, אנחנו חושבים שעולם השכר והגמלאות בצה"ל צריך לעבור תהליך של חשיבה - מה נכון לצה"ל ויסייע לו להתמודד עם אתגרי שימור כוח אדם, ומול זה כמה כסף מתקציב צה"ל יוצא על שכר וגמלאות והאם זה מביא לתוצאה הרצויה. זה שיח שיסתכל קדימה, ולא אחורה, ויכלול גם דיפרנציאליות בשכר, וראוי שיעשה בין צה"ל לאוצר". 

רשף הביע תקווה כי בעתיד השיח יהיה יותר קונסטרוקטיבי, ומתוך הבנה של האתגרים העומדים מול המשק הישראלי - משמע, השיח עד כה לא היה כזה. הוא הסביר כי עמדת שר האוצר והממשלה היא לתמוך בהצעת החוק שמשרד הביטחון מקדם בנושא ואמורה להגיע לכנסת, אך ציין את חוות הדעת המקצועית של הממונים על השכר והתקציבים באוצר לגבי הצעת החוק והשלכות הרוחב שלה. חוות הדעת הזו התנגדה נחרצות להסדר ששר האוצר ליברמן הגיע אליו בניגוד לעמדת בכירי האוצר.

תא"ל ד"ר גיל פנחס, היועץ הכספי לרמטכ"ל וראש אגף התקציבים במשרד הביטחון אמר כי בין עולם השכר והפנסיה יש בסוף איזון, והמודל החדש מאזן בין השכר והפנסיה בראייה כוללת. הוא דיווח כי סך ההוצאה על גמלאות לאנשי הקבע ב-2021-2022 היא 8.5-8.6 מיליארד שקל.

ההגעה ליעדים שהוצבו תהיה קשה עד בלתי אפשרית

לדברי פנחס, ההוצאה עולה עם הזמן אבל תתייצב. הוא אמר כי לפי ההסכמות עם האוצר גיל הפרישה השתנה והקצבה הממוצעת של פורשי הקבע תרד. "החתירה שלנו להגיע בשנת 2025 לפנסיה ממוצעת של 12 אלף שקל, צמוד למדד שכר הממשלה, שזה 13 אלף שקל במחירי היום. היום אנו עומדים על קצבה ממוצעת של 17 אלף שקל, אבל המגמה היא של ירידה ונתכנס לזה".

לנתונים האלה לא הסכימו באוצר. נוי סופר, מאגף הממונה על השכר והסכמי עבודה באוצר הגיבה כי היעד של קצבה ממוצעת של 12 אלף שקל הוא לקצינים בלבד, וכי הקצבה הממוצעת של קצינים כיום עומדת על 19.4 אלף שקל - משמע ההגעה ליעד של 12 אלף ב-2025 תהיה קשה עד בלתי אפשרית.

פנחס ציין כי העלאת אחוזי הזכאות לתוספת תקופת השירות ללוחמים והורדה לאוכלוסיות האחרות, מורידה את העלות השנתית של הפנסיות החדשות מ-20 מיליון שקל ל-17 מיליון שקל.

ח"כ צבי האוזר אמר כי האתגרים הביטחוניים מול מדינת ישראל בעשור הבא יהיו גדולים משמעותית מהעשור הקודם וזה מחייב צבא חזק, מתוחכם וקטלני יותר. "שמירת היתרון האיכותי של צה"ל אינה נגזרת רק מהדיונים שלנו מול ארה"ב או ידידות אחרות לאספקת אמל"ח וכלי נשק, והשקעות באמצעים ומערכות, אלא גם להשקיע בכוח אדם, וכנראה שזה יעלה לנו יותר ממה שאנו מתכננים".

יו"ר ועדת החוץ והביטחון, ח"כ רם בן ברק, אמר שצה"ל חייב את היכולת לגייס את האנשים הטובים ביותר ולייצר אצל המתגייסים תחושת שליחות ואידיאולוגיה, אך גם להעניק להם תחושת ביטחון כלכלית ויכולת לפרוש ללא דאגה.