הקרב על החד"פ: המשווקים והקמעונאים מנסים להפעיל לחץ על משרדי הגנת הסביבה והאוצר

יצרני ומשווקי כלים חד פעמיים נפגשו עם נציגי משרדי האוצר והגנת הסביבה במטרה לבטל או לשנות את המיסוי החדש • במשרד להגנת הסביבה ובאוצר מתנגדים לשינוי החוק, אך מוכנים לשקול החרגה של המלאים הקיימים במחסנים ובחנויות

כלים חד פעמיים / צילום: Shutterstock
כלים חד פעמיים / צילום: Shutterstock

הקרב על חוק ההסדרים: יצרני ומשווקי הכלים החד פעמיים נפגשו אמש עם נציגי משרדי האוצר והגנת הסביבה, והביעו את התנגדותם למיסוי הכלים החד פעמיים בגובה 11 שקלים לק"ג - עד כדי הכפלת מחירם, וזאת במטרה להוביל להפחתת צריכת הכלים הגורמים לזיהום סביבתי.

היצרנים והמשווקים מנסים להוביל לביטול או לשינויו של המס שיזם המשרד להגנת הסביבה. בין היתר, ביקשו שלא להטיל מיסוי על המלאי הקיים במחסנים ובחנויות, ולהחריג מהמס מגוון של כלים העשויים מנייר מצופה שכבת פלסטיק, דוגמת כוסות, או לבטל מס על כלים "מהודרים", שמשקלם גבוה וייתכן כי יש מי שרוכש אותם ומבצע בהם שימוש רב פעמי. עסקי החד פעמי הציעו לממשלה לוותר על המס, ולהנהיג "חינוך סביבתי".

המס על הכלים החד פעמיים, עשוי להיכנס לתוקפו בחודשים הקרובים, ולחול גם על כלים מתכלים, שכן גם הם מייצרים עומס על מערכות פינוי הפסולת והסביבה. שני המשרדים נותרו בעמדתם הקודמת כי יש להטיל מס על הכלים החד פעמיים המזהמים את הסביבה, אך בוחנים את החרגת המלאים הקיימים במחסנים ובחנויות מהמס, כך שאלו לא ימוסו ובכך תינתן הקלה משמעותית ליבואנים ולמשווקים. בשלב הבא, יובא צו שר האוצר בנושא לדיון בוועדת הכספים של הכנסת, שם יצטרכו המשרדים להתמודד עם התנגדות של חברי כנסת לנושא.

הפגישה עם מנכ"לי החברות העוסקות בכלים חד פעמיים, כללה בכירים ממשרד האוצר ומהמשרד להגנת הסביבה. בין היתר, השתתפו בה מנכ"ל משרד האוצר, רם בלינקוב, רכז הגנת הסביבה באגף התקציבים, מתן יגל, סמנכ"ל מדיניות ואסטרטגיה במשרד להגנת הסביבה, יובל לסטר, ומנהלת תחום כלכלה במשרד להגנת הסביבה, אביטל עשת. מצד החברות, נכחו מנכ"ל "חגיגית", יהונתו לוי, מנכ"ל ג.ע.ש, רן עצמון, ומנכ"ל "פעמית", רמי שר שלום.

כ-35% מהציבור עושה שימוש יומיומי בצלחות חד-פעמיות"

חברות הכלים החד פעמיים, המייצגות לדבריהן את החברות הגדולות והמרכזיות במשק אשר עוסקות בייבוא ושיווק של כלים חד פעמיים, טוענות כי החלטת הממשלה להטיל מס על כלים חד פעמיים, "תוביל לפגיעה קשה במשקי הבית בישראל, בעסקים קטנים ובינויים ובארגונים רבים משק". עוד טוענים, כי המס "פוגע בזכות יסוד", וכי כלים חד פעמיים הם "חלק מסל הצריכה הבסיסי של משפחות מכל שכבות האוכלוסייה".

בתעשיית הכלים החד פעמיים מפרטים במכתבם למשרדי האוצר והסביבה, עד כמה נרחב השימוש בכלים - את שימושם מבקשים במשרדים לצמצם: "על פי הנתונים שבידינו, כ-35% מהציבור עושה שימוש יומיומי בצלחות חד-פעמיות ולמעלה מ-50% עושה שימוש בכוסות חד-פעמיות. אין כמעט אדם או ארגון בישראל שלא נדרשים מעת לעת לעשות שימוש בכלים חד-פעמיים ועל כן ניתן להגדירם במקרים רבים כצורך חיוני".

העסקים טוענים כי המס המוצע יביא להעלאת מחירי הכלים החד פעמיים ביותר מ-100%, ולעיתים אף ב-300%, וכי "דווקא משפחות שידם אינה משגת עושות שימוש נרחב יותר בכלים אלה ולכן הטלת המס תפגע בהן בצורה הקשה ביותר". עוד לדבריהם, המס לא יעצור את הביקוש לכלים חד פעמיים, וגופים דוגמת צה"ל, לשכות הרווחה, הרשויות המקומיות ועוד, "ימשיכו לעשות שימוש בהם, ויידרשו לשלם מחיר גבוה בהרבה, על חשבון הקופה הציבורית".

הציבור הישראלי התמכר לכלי פלסטיק חד פעמיים

ההוצאה השנתית בישראל על צריכה ביתית של כלים חד-פעמיים נאמדת ב-1.3 מיליארד שקל. עם השנים, הולכת ועולה ה"התמכרות" של הציבור הישראלי לכלי הפלסטיק החד פעמיים המזהמים את הסביבה, וכדי למתן את השימוש בהם ולגרום לציבור לתעדף שימוש בכלים רגילים, החליטו במשרדי הממשלה להטיל מס שיכפיל את מחירם לצרכן.

ואמנם, במשרדי הגנת הסביבה והאוצר נוהגים בגישה שמרנית ביחס למדינות רבות בעולם, שהעדיפו להוציא מהחוק מכירת כלים חד פעמיים שונים. כך, למשל, עשתה רק לאחרונה הודו, שמייצרת 26 אלף טון אשפת פלסטיק ביום. בישראל, לא נאסר השימוש באף כלי פלסטיק, אף שצעדים הדומים למתרחש במדינות המתקדמות - אכן נשקלו.

משרדי הגנת הסביבה והאוצר הגיבו באריכות לטענות היבואנים והמשווקים במכתב נגדי. לדבריהם, לשימוש היום יומי הנפוץ - אותו בדיוק רוצים המשרדים למגר - ישנה חלופה: כלים רב פעמיים רגילים. זאת, כאשר השימוש בכלים המזהמים מצוי בעלייה מתמדת, ומדינות אחרות דוגמת האיחוד האירופי כבר מבצעות התערבות רגולטורית.

90% מהזיהום בחופי ישראל מקורו בפסולת פלסטיק

עד כמה מכבידים הכלים החד פעמיים על הסביבה? לפי המשרד להגנת הסביבה, בעוד שתועלתם של כלים חד-פעמיים היא קצרת טווח עבור הצרכנים שרוכשים אותם, השימוש כרוך בנזקים סביבתיים ובריאותיים למשק בכללותו.

90% מהזיהום בחופי ישראל מקורו בפסולת פלסטיק וכ-19% מנפח הפסולת בשטחים הציבוריים בישראל מורכב מכלים חד פעמיים. ככל שהשימוש בחד"פ גדל, כך הוא מייצר פסולת שאינה מתפרקת ונותרת לזהם את הסביבה - בין בטבע או במזבלות. גם בריאות הציבור חשופה לסיכונים, שכן הפלסטיק החד פעמי מתפרק, הופך לחלקיקים זעירים הנקראים מיקרו פלסטיק, ואלו מתפזרים בקרקע, במים ובאוויר, ומוצאים את דרכם גם לגוף האדם. מחקרים מצאו נוכחות של מיקרו-פלסטיק במערכת העיכול של בני אדם בכמות אשר עשויה לנוע בין 0.1 עד לכ-5 גרם מיקרו-פלסטיק בשבוע.

במשרדים מדגישים כי נמנעו מאיסור גורף על שימוש בכלי פלסטיק כאלו ואחרים, והעדיפו להותיר את הבחירה בידי הצרכן, כאשר הביקוש לחד"פ בישראל יחסית קשיח, והצריכה הביתית קיצונית בהיקפה (7.5 ק"ג לנפש בשנה - פי 5 מהצריכה לנפש באירופה).

כך, יוכלו הצרכנים להפחית את השימוש באופן גמיש, ולהימנע מתשלום המס על ידי הפחתת או הפסקת צריכה. לפי המשרדים, התייקרות של 100% במחיר הכלים, עשויה להפחית את הצריכה ב-40%, ולא לספק מענה מלא לזיהום אותו יוצרים הכלים. ואמנם, זהו מס העונה על עקרון "המזהם משלם": מי שבוחר לצרוך בכמויות גבוהות, יישא כספית בחלק מעלות הנזק הסביבתי.

באשר לטענת עסקי הכלים החד פעמיים על הבחירה של המשרדים למסות כלים לפי עוביים, אומרים במשרדים כי אנשי המקצוע לא מכירים כלים רב פעמיים שעשויים להיות ממוסים "בטעות", וכי לצרכנים עומדת הבחירה לרכוש כלים רב פעמיים, שאינם ממוסים, ולהימנע מתשלום המס.

בשל החשש של חברות הפלסטיק כי ימוסו בטעות כלים רב פעמיים מפלסטיק, דוגמת כוסות שתייה מפלסטיק המשמשות ילדים, העשויות פלסטיק רב פעמי דק, משרדי האוצר והסביבה בודקים את הנושא כדי לספק לו פתרון הולם.

מדוע הוחלט במשרד להגנת הסביבה להטיל מיסוי גם על כלים הנמכרים לצרכן ככלים בעלי פוטנציאל התכלות ומוצגים כ'ירוקים'? ראשית כל, כלים אלו מוסיפים פסולת נוספת למשקל הפסולת המגיעה לטיפול במזבלות, ושנית, לרוב הם אינם מתכלים - שכן כמעט ולא קיימים תנאים המתאימים להתכלותם.

לפי המשרדים, פלסטיק מתכלה, שמקור החומר הפולימרי שבו הוא מן הצומח, מתכלה ברוב המקרים אך ורק בתנאי קומפוסט תעשייתי, תשתית שכמעט אינה קיימת כיום בישראל. יתרה מכך, בשטח הפתוח השפעתם הסביבתית דומה לזו של פלסטיק ממקור פוסילי, ועל כן הם עשויים לזהם את הסביבה לאורך שנים רבות ולפגוע בבעלי החיים, בדומה לפלסטיק רגיל. כלים העשויים מחומרים שהם מתכלים במהותם, כמו נייר בלבד, עלי בננה או במבוק - אינם נכללים במיסוי. כלים חד פעמיים אינם מתאימים למחזור, לא של נייר ולא של פלסטיק, ולכן גם כלי נייר מצופים בפלסטיק - יכללו תחת המס.

צרו איתנו קשר *5988