השקל התחזק בשבוע שעבר בשיעור החד בעולם. הנה 4 סיבות עיקריות

השקל חזק יותר מאי פעם, הודות לכלכלה האיתנה ולהמשך תנועות ההון ארצה, והוא ממתן את לחצי האינפלציה • לאחר שהרף התחתון של 3.2 שקלים לדולר נחצה, תוהים היצואנים שנפגעים מכך באיזו רמה יאבד בנק ישראל את סבלנותו

דולרים / צילום: עינת לברון
דולרים / צילום: עינת לברון

למרות שבנק ישראל רכש כמעט 30 מיליארד דולר מתחילת השנה כדי למתן את התחזקות השקל, זינק המטבע המקומי בכ-4% מול הסל באותה תקופה - מה שמסמן כי הכוחות הבסיסיים שתומכים בשקל חזק כאן כדי להישאר.

בשבוע החולף התחזק השקל בשיעור החד ביותר בקרב המטבעות המובילים בעולם, ובמסחר מול הדולר נשבר הרף הפסיכולוגי של ה-3.2 שקלים (ואף ירד מעבר לרמה זו של 3.16 שקלים בסוף השבוע), בעוד שהאירו נמצא בשפל של 20 שנה מול השקל. 

מלבד איתנות הכלכלה הישראלית, יש כמה גורמים נוספים שאחראים לייסוף השקל בשנים האחרונות, וכמה מהם באים לידי ביטוי ביתר שאת בתקופה האחרונה.


1. עלייה בציפיות להעלאת ריבית

למרות שבנק ישראל צופה כי בעוד שנה הריבית תהיה ברמה של 0.1% עד 0.25% - רמה גבוהה יותר מזו השוררת כיום (0.1%) אך נמוכה בראייה היסטורית - שוק האג"ח המקומי מגלם עלייה בציפיות להעלאת ריבית מעבר לזו שמתמחר בנק ישראל. הדבר תורם להתחזקות השקל, שכן פערי הריביות גורמים לתנועת הון פנימה אל ישראל של כספי משקיעים זרים פיננסיים. ברוב המדינות שהעלו ריבית השנה, או העלו ציפיות לעליית ריבית השנה, המטבע התחזק בשיעור ניכר.

בתוך כך, בבואו לקבוע את גובה הריבית במשק, בנק ישראל בוחן את שער החליפין האפקטיבי, אשר נמצא בשפל כל הזמנים, מה שמבטא כי השקל חזק יותר מאי פעם מול סל המטבעות של שותפות הסחר של ישראל.

ככל שהשקל מתחזק מול סל המטבעות כך פוחתת התמורה שהיצואנים מקבלים עבור תוצרתם, כך שאם בנק ישראל מעוניין להמשיך להגן על היצואנים, רמה זו מסמנת נקודת אזהרה.

מצד שני, בניגוד למדינות שבהן הבנקים העלו ריבית כצעד מרסן לעלייה החדה באינפלציה, לבנק ישראל יש מנעד רחב יותר לפני שיעלה את הריבית, שכן האינפלציה בישראל נמוכה ביחס אליהן בעיקר בשל השקל החזק שמוזיל את המוצרים המיובאים. מעבר לכך, מקורה של האינפלציה הוא בבעיית ההיצע ולא בביקושים כך שהעלאת ריבית בעת הזו עשויה לחנוק את הפעילות הכלכלית ולייצר אבטלה. ומה עם היצואנים? מתחילת השנה היצוא רק עלה, וזאת למרות התחזקות השקל.

2. תנועות ההון פנימה נוכח ההיקף האדיר של ההשקעות הישירות בישראל

כמעט ואין שבוע בו לא מדווח על אקזיט ישראלי של חברת הייטק בהיקף של עשרות אם לא מאות מיליוני דולרים. תנועות ההון לישראל כתוצאה מרכישה של חברות בעיקר בענף ההייטק, גוררות עלייה בביקוש לשקלים, שכן את הדולרים שנכנסים ארצה צריך להמיר לשקלים. אם בשנה שעברה היקף ההשקעות הישירות במשק הגיעה ל-24 מיליארד דולר, אז במחצית הראשונה של השנה אלו הסתכמו בכ-14 מיליארד דולר. אם המגמה תימשך היקף תנועות ההון שנכנס פנימה יעלה השנה על זה שנרשם בשנה שעברה.

אך החדשות הטובות של אחד הן החדשות הרעות של האחר. בין החברות שעשו אקזיט יש יצואנים - גם בענף ההייטק - שנפגעים מהתחזקות המטבע המקומי. אם בתחילת השנה בימי הסגר השלישי בכירי ההייטק יצאו בקריאה לבנק ישראל להתערב בשוק מט"ח על מנת למתן את התחזקות השקל ולמנוע פגיעה בענף במשבר הקורונה, אזי מאז תנאי הרקע השתנו נוכח ההתאוששות החזקה של המשק וגם של הכלכלה העולמית, כשבשנה החולפת נרשמה עלייה חדה בייצוא למרות התחזקות השקל. השאלה האם בנק ישראל מבחין בין היצואנים בבואו לספק להם סיוע.

3. בנק ישראל הוריד את היקף ההתערבות בשוק המט"ח

למרות שבנק ישראל רכש כמעט 30 מיליארד דולר מתחילת השנה על מנת למתן את התחזקות השקל, המטבע המקומי התחזק בכ-4% מול הסל באותה תקופה - מה שמסמן כי הכוחות הבסיסיים שתומכים בשקל חזק כאן כדי להישאר. התוכנית שנועדה למתן את מגמת ההתחזקות של השקל על מנת לסייע ליצואנים בישראל, הגיעה לרף שנקבע - לפחות 30 מיליארד דולר, אם כי הדלת להמשך ההתערבות נותרה פתוחה. לפי הנגיד אמיר ירון עם התחזקות הכלכלה בנק ישראל ייתן לכוחות השוק לעשות את שלהם, אך באותה נשימה הוא הותיר את האופציה להתערב בשוק המט"ח מעת לעת. אם בשוק התפיסה היתה כי הרמה של 3.20 שקלים לדולר היתה זו שבנק ישראל 'סימן', לכאורה, כרף ממנו אין לרדת אחרת הפגיעה ביצואנים תהיה קשה מנשוא - אז השבירה מטה של רמה הזו מסמנת עידן חדש.

צריך לציין כי האינפלציה מושפעת היום במידה גדולה מהתייקרות היבוא, ולא מן הנמנע שבנק ישראל מאפשר את ייסוף השקל כדי להקטין את הלחצים הללו. כלומר, בהתחשב בכך שהתחזקות השקל ממתנת את האינפלציה בישראל, לא מן הנמנע שבנק ישראל מרגיש נוח לתת לכוחות השוק לעשות את שלהם. השאלה, עד איזו רבה בנק ישראל יגלה סבלנות.

4. עליות בשוקי המניות הגלובליים

ההשקעות של הגופים המוסדיים בישראל במניות בארה"ב, גוררת עלייה בהיצע המט"ח בשוק המקומי. כאשר השווקים בחו"ל עולים, החשיפה המט"חית של המוסדיים עולה ומאחר שהחשיפה של הגופים הללו למט"ח נמצאת ברמה גבוהה, הם נוטים למכור מט"ח כשהשווקים בחו"ל עולים. בסוף השבוע האחרון נרשמו שיאים בוול סטרים במדדים המובילים, כאשר מתחילת השנה מדד הנאסד"ק זינק בכ-21%, הדאו ג'ונס עלה ב-18.8%, ומדד s&p 500 השלים בשישי האחרון עלייה של 24% מתחילת השנה. בשנה האחרונה הקורלציה בין שוק המניות האמריקאי לבין שער הדולר מול השקל היתה גבוהה, ונראה כי נוכח הסעיפים שצויינו מעלה, המגמה לא צפויה להשתנות בקרוב, כך שהשאלה העיקרית היא האם בנק ישראל יחזור להתערב בשוק למרות שתנאי הרקע של הכלכלה שונים לטובה לעומת ינואר, אז השיק הבנק את התוכנית הגרנדיוזית.

צרו איתנו קשר *5988