הימורי הספורט כבר מכניסים מיליארדים למדינות ארה”ב. למה מחכים באירופה?

גם בתקופות שבהן היה נראה כי הפוטנציאל המסחרי של הספורט מגיע לאופטימום, תמיד מצאו ליגות, מועדונים ומארגני תחרויות דרכים יצירתיות לאיתור מקורות הכנסה חדשים. פעם זה היה גיוס כסף בבורסה; כשאי אפשר היה להעלות את מחירי הכרטיסים הרחיבו את כמות תאי הצפייה או כרטיסי האירוח (Hospitality); בשנה האחרונה מנפיקות קבוצות מטבעות קריפטו.

הצד השני היה מלחמה על הפשרת רגולציות, שוק נעול ואסור ששם נמצא הכסף הגדול באמת. כאשר הגיעה הקורונה והיכתה בכולם וגם במועדוני הספורט שוב ניכר גל של לחצים לפרוץ חסמים רגולטוריים. מי שנהנה מהפירות האלו בימים האחרונים הוא השוק האמריקאי, ודווקא פלח עשיר מאוד שלו - קבוצות הספורט הניו-יורקיות.

לא צריך לנסוע ללאס וגאס כדי להמר על ספורט

השבוע הוכרזו סוף סוף ובאיחור ניכר שתי החברות שיוכלו להפעיל במדינת ניו-יורק הימורי ספורט אונליין (מחשב וסלולר). למרות שהימורים על אירועי ספורט התאפשרו בארה"ב רק ב-2018, בעקבות פסיקה של בית המשפט העליון בארה"ב שביטל איסור פדרלי על הימורי ספורט, רק 32 מדינות איפשרו לעשות זאת בשטחן דאז, וגם זה לאט לאט תוך כדי שהן בוחנות את היתרונות (כסף, הכנסות ממסים) מול החסרונות (התמכרויות). מתוכן רק 11 מדינות איפשרו הימורי ספורט אונליין.

המדינות שאיפשרו את המהלך הצליחו לקדם מאוד את קבוצות הספורט שלהן מבחינה כלכלית - הצורך בהקמת פלטפורמות הימורים גרר חברות גדולות מהתחום לחתום על הסכמי חסות עם קבוצות כדורסל, פוטבול, בייסבול והוקי. באולמות ובאצטדיונים החלו להיראות יותר ויותר שטחי פרסום של חברות הימורים וגם על מדי המשחק והאימון של השחקנים.

ארה"ב השתנתה בין לילה בכל הנוגע לתנועה של מהמרים. כבר לא היה עוד צורך לנסוע ללאס וגאס כדי להמר אל ספורט, וגם ה"בוקיז" - אותם סוכני הימורים לא חוקיים - הפכו פחות ופחות רלוונטיים. כל מה שהיה צריך מעתה הוא טלפון סלולרי ונוכחות פיזית במדינה שבה ההימורים על ספורט מותרים. ניו ג'רזי הפכה למכה של ההימורים ונישלה את נבאדה. בחודש ספטמבר הכניסה מדינת ניו ג'רזי 1.01 מיליארד דולר מהימורי ספורט והפכה למדינה הראשונה שחוצה רף של מיליארד דולר מהימורי ספורט בחודש אחד.

ה"סוכנים" נדחקים החוצה וכולם מרוויחים

מי מרוויח? כנראה שכולם, חוז מה"בוקיז" כמובן. מאות מיליוני דולרים נכנסים למדינות בארה"ב בצורת מס, וקבוצות הספורט קיבלו הצעות לחתום על הסכמי חסות ושיתופי פעולה. ב-2020 סך הסכמי החסות של חברות הימורים עם קבוצת ספורט ועם ליגות הסתכם לפי הערכות ב-396 מיליון דולר. כסף שלפני שנתיים לא היה קיים.

  

הסיפור עם ניו יורק הוא כמובן משמעותי יותר, בגלל הפוטנציאל שלה כשוק מספר 1 בארה"ב. בשנתיים האחרונות ההתעקשות במדינת ניו יורק שלא למהר ולהיכנס לשוק ההימורים הביא לכך שתושבי המדינה פשוט חצו את ההאדסון ועברו להמר בניו ג'רזי הסמוכה, נטולת הרגולציה. לפי "פורבס", ההערכות הן שכ-20% ממהמרי הספורט בניו ג'רזי מגיעים ממדינת ניו יורק. בכך הפסידה מדינת ניו יורק הרבה כסף, כאשר הנפגעות העיקריות הן קבוצות הספורט שאיבדו הכנסה פוטנציאלית מאחר שעדיין לא היו חברות הימורים שהיה להן שווה לפרסם.

הקורונה האיצה את הצורך בכסף ובשחרור חסמים, גם לקבוצות וגם למדינות עצמן. השבוע, כאמור, אישרה מדינת ניו יורק את שתי החברות שיפעילו 9 אתרי הימורים ברחבי המדינה. לא מספר משמעותי אמנם (בניו ג'רזי יש 12) אבל בכל זאת משהו להתחיל איתו. היתרון של מדינת ניו יורק יהיה גדול בעיקר בזכות המיסוי. בעוד ששיעור המס החציוני על הימורי ספורט של המדינות שמאפשרות נכון להיום הוא 11% בלבד, בניו יורק נקבע כי 51% מההכנסות של חברות ההימורים יילכו למדינה - היחידה מלבד ניו המפשיר שקבעה שיעור מס כזה. בנוסף, כל אחת משתי המפעילות תידרש בתמורה לקבלת רישיון הימורים ל-10 שנים לשלם סכום ראשוני של 200 מיליון דולר למדינת ניו יורק.

ההערכות הן שהימורי ספורט יכניסו למדינת ניו יורק מיליארד דולר כבר בשנה הראשונה. ולמדינה עצמה ייכנסו כ-463 מיליון דולר בצורת מיסוי.

מה יוצא לקבוצות הספורט ומתי הן ייהנו מזה? כבר באותו שבוע שבו התברר מי הן החברות שזכו בהפעלת הימורים, נחתמו הסכמי חסות עם קבוצות ספורט ניו יורקיות - ניו יורק ניקס ( NBA ) וניו יורק ריינג'רס (הוקי) שמשחקות במדיסון סקוור גארדן חתמו על חסות עם חברת ההימורים BetMGM , אחת מתשע מפעילות ההימורים החדשות. כחלק מההסכם הן יקצו אזור הימורים פיזי בתוך המדיסון סקוור גארדן במהלך משחקים, ובנוסף אוהדים יוכלו לשבת ביציעי האולם ולהמר תוך כדי משחק באמצעות הטלפון הנייד.

גם למשטרה אין מושג מה היקף ההימורים הלא חוקיים

המלחמה על שוק ההימורים היא לא פשוטה. גם בישראל מתקיים מאבק סמוי מצד ליגות וקבוצות במטרה לפתוח את שוק ההימורים. במקרה שלנו המאבק פחות עוסק בהכנסת חברות הימורים זרות, אלא בשחרור חסמים לטוטו-ווינר.

מצד אחד, הטוטו-ווינר, שהוא הזכיין החוקי היחיד מטעם המדינה להפעלת הימורי ספורט, נבלע בתוך ערימות של הימורים לא חוקיים. כמה מיליארדים? מי יודע. אפילו למשטרה אין מושג.

מצד שני, המדינה מפסידה פעמיים - פעם אחת על חוסר היכולת שלה לעצור את ההימורים הלא-חוקיים שכולל אובדן עצום של כסף ממיסוי, ובפעם השנייה בעצם החסימה שלה לאפשר לטוטו משחקים אטרקטיביים יותר שיימנעו ממהמרים ללכת "החוצה", למשל הימורים בזמן אמת. המפסידות העיקריות הן כמובן קבוצות הספורט והליגות - הקבוצות אינן רשאיות לחתום על הסכמים פרטניים עם הווינר, וגם הליגות עצמן מוגבלות מאוד בסכומים שהן יכולות לקבל מהסכמי השיווק שלהן עם הטוטו. התוצאה: הקבוצות והליגות השונות בישראל נאלצות לחפש לעצמן נותני חסות אחרים ומאבדות שוק פוטנציאלי משמעותי מאוד.

זה לא קורה רק בישראל. גם בספרד חלה החל מהשנה שעברה רגולציה חזקה יותר נגד חברות ההימורים, שבמסגרתה נאסר לקבוצות לפרסם חברות הימורים על מדי המשחק. וזה קורה בעוד מדינות באירופה.

בזמן שארה"ב מפחיתה רגולציה, אירופה קופאת על השמרים

חוסר הסימטריה הרגולטורי בין השווקים יוצר בסופו של דבר חוסר איזון ספורטיבי. אם באנגליה שוק ההימורים פורח ומאפשר לקבוצות ליהנות מהסכמים מסחריים עם חברות הימורים, ובגרמניה ובספרד נאלצות קבוצות לחפש כסף אחר - המשמעות היא כסף גדול יותר שזורם לאנגליה ואיתו אפשרות לשלם משכורות גבוהות יותר לשחקנים.

את ההבדלים בין ארה"ב שפותחת את שוק ההימורים לבין אירופה אפשר לראות במחקר האחרון שפרסמה הייעוץ KPMG, שעוסק בחסויות החולצה בעידן הקורונה. בזמן שבארה"ב מתקיימת פריחה רגולטורית (הימורים, קריפטו) שמאפשרת עלייה משמעותית בסכומים שמשולמים עבור הסכמי חסות, אירופה נמצאת בסוג של קיפאון יחסי. לפי המחקר, 40 הסכמי חסות שנחתמו ב-5 ליגות הכדורגל הגדולות (אנגליה, ספרד, איטליה, גרמניה, צרפת) מאז החלה מגפת הקורונה היו נמוכים מבחינת הערך הכספי שלהם ב-1% בהשוואה להסכמים הקודמים. בחלק מהמקרים ההבדלים היו דרמטיים - ההסכם של מילאן האיטלקית עם חברת התעופה אמירייטס הוא בשווי של 56% בלבד בהשוואה להסכם הקודם בין הצדדים.