מעט מדי ומאוחר מדי? הושג הסכם בוועידת האקלים בגלזגו

כמעט 200 מדינות מרחבי העולם שותפות להסכמות שהתקבלו בוועידת האקלים של האו"ם • ההסכם כולל "הפחתה הדרגתית" של שימוש בפחם, ניסוח שהכעיס חלק מהמדינות המשתתפות שקיוו להפסקה בשימוש • ההתחייבות הנוכחית לא צפויה למנוע עלייה של מעלה וחצי בטמפרטורה עד סוף המאה

נשיא הוועידה אלוק שארמה (שני משמאל) ונציגת האו''ם בועידת האקלים פטרישיה אספיונסה (משמאל) / צילום: Associated Press, Alberto Pezzali
נשיא הוועידה אלוק שארמה (שני משמאל) ונציגת האו''ם בועידת האקלים פטרישיה אספיונסה (משמאל) / צילום: Associated Press, Alberto Pezzali

לאחר יותר מיממה של עיכובים ומקץ שבועיים של דיונים, שיחות האקלים של האו"ם בסקוטלנד הסתיימו הערב בהסכם עולמי לו שותפות כמעט 200 מדינות מרחבי העולם. לאור חוסר היכולת של המדינות להגיע להסכמות שיצליחו לשמור את עליית הטמפרטורה מתחת לעלייה של מעלה וחצי עד סוף המאה, נקבע בהסכם כי מדינות העולם יעדכנו שוב את יעדיהן בשנה הבאה לקראת ועידת האקלים השנתית של האו"ם שתתקיים במצרים - ולא אחת לחמש שנים כפי שנקבע בהסכם פריז.

אלוק שארמה, נשיא הוועידה, אמר שההסכם "לא מושלם", אך משקף "קונצנזוס ותמיכה". לדבריו: "אני מקווה שנוכל לעזוב את הוועידה הזו מאוחדים לאחר שייצרנו משהו משמעותי עבור האנשים וכדור הארץ ביחד כאחד". הוועידה, למעשה, הותירה לשנה הבאה את העיסוק בפער שבין אזהרות המדענים בנוגע לעליית טמפרטורה בשיעור גבוה יותר ממעלה וחצי ובין תוכניות או הצהרות המדינות בפועל, המבטאות כעת עלייה של 2.4 מעלות לפחות - אילו יקוימו במלואן.

אם הטמפרטורות העולמיות יעלו ביותר מ-1.5 מעלות צלזיוס, מדענים מזהירים שהאנושות צפויה לחוות השפעות קשות של אירועי אקלים קיצוניים שיהפכו תדירים, ממשוכים ועוצמתיים יותר. כך, למשל, עוד מיליוני אנשים בשנה ברחבי העולם יהיו חשופים לחום קיצוני. כדי לעמוד ביעד זה, נדרשות מדינות העולם לשלב ידיים ולהפחית את הפליטות העולמיות ב-45% עד 2030 ולכמעט אפס עד אמצע המאה.

ביקורת על ההסכם

ההסכם הסופי טרם פורסם, אך לפי טיוטת ההסכם שפורסמה היום על ידי האו"ם, המדינות מחליטות לבצע מאמצים לצמצם את השימוש בפחם וגם את הסובסידיות העצומות שממשלות ברחבי העולם מעניקות לתעשיות הנפט, הפחם והגז - נושא שמדינות התקשו להגיע להסכמה סביבו בוועידות אקלים קודמות. יחד עם זאת, לאחר דיון ארוך בין המדינות, הוחלט בחטף לשנות את המונח "להפסיק בהדרגה" שימוש בפחם, ל"להפחית בהדרגתיות".

השינוי התקבל לאחר השגות שהגישה הודו ברגע האחרון. מדובר בהחלטה שהכעיסה לא מעט מדינות ובראש שווייץ, שנציגתה במליאת הנעילה אף הביעה את מחאתה בנושא, שכן זהו נושא שהוכרז כנושא דגל של הוועידה. פחם, הוא הדלק שתכולת הפחמן שלו היא הגבוהה ביותר, והוא אף המזיק ביותר לבריאות, כאשר שריפתו לבדה מובילה למותם של מיליונים מדי שנה ברחבי העולם. הפחם אחראי לכ-40% מפליטות הפחמן מדי שנה, מה שהופך אותו למטרה מרכזית במאמצים להגביל את ההתחממות הגלובלית למעלה וחצי.

פאטיח בירול, מנכ"ל סוכנות האנרגיה הבינלאומית, אמר ל"גרדיאן" שיותר מ-40% מ-8,500 מפעלי הפחם הקיימים בעולם יצטרכו להיסגר עד שנת 2030, ולא ניתן יהיה לבנות חדשים, כדי להצליח לעמוד ביעדים להגבלת ההתחממות. לדבריו: "אני מאוד מקווה שהכלכלות המתקדמות יקחו תפקיד מוביל ויהפכו דוגמה לעולם המתפתח. אם הן לא, הן לא צריכות לצפות מהעולם המתפתח לעשות את זה".

גם מדינות עניות נותרו מתוסכלות מההסכם, שלדבריהם לא התייחס לדאגותיהן לגבי "אובדן ונזק". הכוונה היא להרס שנגרם על ידי מזג אוויר קיצוני, שפוגע כעת במדינות העניות והפגיעות ביותר, הרבה יותר ובתדירות גבוהה מכפי שחזו. מדינות מתפתחות טוענות שמדינות עשירות, שהפליטות ההיסטוריות שלהן אחראיות במידה רבה לחימום כדור הארץ, חייבות לשלם יותר כדי לעזור להן להסתגל להשלכות, כמו גם להפחית את טביעות הרגל הפחמן שלהן. מדינות עשירות לא ששו להסכים למנגנון מימון רחב שיצליח כבר בשנים הקרובות לספק 100 מיליארד דולר בשנה להסתגלות של המדינות העניות למשבר, למרות שלהן האחריות הפחותה ביותר להיווצרותו.

ההסכם אף מציג התקדמות בנוגע לשווקי פחמן וסעיף 6 להסכם פריז, נושא שהמדינות לא הצליחו לפתור במשך שש שנים מאז חתימת הסכם פריז. למרות המחלוקות הרבות סביב נושא השווקים, ההסכם מצמצם את האפשרות לספירה כפולה של קיזוזי פליטות, ומציג מסגרת חשבונאית לשווקי פחמן. אך בארגוני הסביבה חוששים כי מדובר ב"הונאת קיזוז שקיבלה דחיפה עם יצירת פרצות חדשות שמסכנות את הטבע ואת המטרה לשמור את ההתחממות מתחת למעלה וחצי. מזכ"ל האו"ם הודיע שקבוצת מומחים חיצונית תבדוק את עניין הקיזוז, אך עדיין נדרשת עבודה רבה כדי לסגור את הפרצות".

לדברי פרופ' קולין פרייס, מדען אקלים מאוניברסיטת תל אביב הנמצא בגלזגו: "זה די מאכזב לראות את ההסכם הסופי. אבל זה היה ידוע מראש שכל מסמך שצריך הסכמה של 197 מדינות יהיה הסכם של פשרות, כאשר כל מדינה מושכת לכיוון האינטרסים שלה, ולכן כל הסכם הוא די פרווה בסוף. בכל זאת יש כמה הבטחות חיוביות בהסכם, אבל עכשיו צריכים להפוך את ההבטחות למפת דרכים לעשייה. ההסכם הוא רחוק מלהיות מושלם, אבל עדיין עדיף הסכם לא מושלם שחתום על ידי 197 מדינות לעומת הסכם לא חתום ולא קיים".

צרו איתנו קשר *5988