ועדת המשנה של המועצה הארצית לתכנון ובנייה תדון בשבוע הבא בהקמת 6 מרינות חדשות

לפי התכנון, בנהריה, שדה דב ונמל תל אביב תוקם מרינה ל-500 יאכטות, בחיפה, בחדרה ובנתניה ל-700, ובבת ים לעוד 250 יאכטות • החברה להגנת הטבע: "אין מקום להפקיע חופים ציבוריים נוספים ולהקים מרינות חדשות וגדולות, כמו אלו שהוקמו בעבר, עבור מעטים"

המרינה בנמל תל אביב. לארגוני הסביבה יש חשש מפני פגיעה באיכות רצועת החוף הקיימת / צילום: תמר מצפי
המרינה בנמל תל אביב. לארגוני הסביבה יש חשש מפני פגיעה באיכות רצועת החוף הקיימת / צילום: תמר מצפי

ביום שלישי הבא (30.11), תקיים ועדת המשנה של המועצה הארצית לתכנון ובנייה (הולנת"ע) דיון בתוכנית להקמת 6 מרינות (מעגנות) חדשות, לכ-3,500 יאכטות, בנוסף להרחבה של מרינות קיימות. ע"פ התכנון, בנהריה תוקם מרינה ל-500 יאכטות, בבת גלים שבחיפה ל-700 יאכטות, בחדרה ל-700 יאכטות, בנתניה ל-700 יאכטות, בשדה דב בתל אביב ל-500 יאכטות, בנמל ת"א ל-700 יאכטות ובבת ים לעוד 250 יאכטות. על פניו, מדובר במהלך מבורך, המעיד על היערכות לגידול בביקוש, ואולם, מסתבר שלארגוני הסביבה יש חשש מפני פגיעה באיכות רצועת החוף הקיימת.

הדיון בהקמת המרינות הוא מהלך נוסף באישורה של תוכנית תכנית תמא/ 13/ ב/ 3, תוכנית מתאר ארצית למעגנות בים התיכון, התכנון של לרמן אדר' ומתכנני ערים. בדיון הראשון שנערך בנושא, בחודש ספטמבר 2020, הבהירו המתכננים כי בישראל יש כ-2,570 מקומות עגינה בפועל, ושהצורך במקומות עגינה ילך ויגדל עם הצטופפות האוכלוסין. אם לדייק, התחזית היא שב-2040 יהיה צורך ב-13,250 מקומות עגינה.

עורכי התוכנית מדגישים כי יש למעגנות ערך מוסף לכלכלת הערים הנמצאות בעורפן, הן כחלק ממיתוג הערים הנמצאות בעורפן והן כמקור להכנסות שוטפות. היבט משמעותי אחר הוא שמעגנה היא גם מרכז חינוך ותרבות ימית.

"אין מקום להפקיע חופים ציבוריים נוספים ולהקים מרינות חדשות"

דרור בוימל, מנהל תחום התכנון בחברה להגנת הטבע: "שטחי החוף בישראל הם ממילא מצומצמים והלחץ עליהם רק הולך ועולה, לאורך השנים, ולכן - אין מקום להפקיע חופים ציבוריים נוספים ולהקים מרינות חדשות וגדולות, כמו אלו שהוקמו בעבר, עבור מעטים. המרינות החדשות, אם יוקמו, צפויות לקום על חשבון חופים פתוחים, השייכים לציבור, וזאת על אף שרצועת החוף של ישראל, לאורך הים התיכון, עומדת על פחות מ-200 ק"מ, ואשר למעלה מרבע מרצועה זו כבר תפוס על ידי תשתיות, תעשייה ושימושים צבאיים וביטחוניים".

אסף זנזורי, רכז מדיניות תכנון בחברה להגנת הטבע, מוסיף: "המרינה מכחידה את המערכת האקולוגית ברצועת החוף בה היא נבנית, כולל פגיעה קשה באתרי הטלה של צבי ים. זאת ועוד, הקמת מרינה, כרוכה גם בהקמת שוברי גלים, מצפון, או מדרום לה, כדי להגן על חופים אלה מפני בלייה והרס, שהם תופעת הלוואי של הקמת המרינה. שוברי גלים אלה, גורמים לכיסוי מאסיבי ונרחב בחול של רצועת הים הסמוכה לחוף, אשר בחלק נכבד מחופי ישראל, מכילה סלעי חוף, שהם בית גידול ימי עשיר במיוחד".

הפתרון של החברה להגנת הטבע הוא הסבת מבנים ימיים קיימים למרינות. לפי הצעתם, ניתן להקים מרינות במעגנת רידינג ובנמל המערבי בחיפה, ובנוסף, לאחר המעבר של תחנת הכוח אורות רבין בחדרה לשימוש בגז טבעי וייתור הצורך בייבוא פחם, אשר צפוי לחול עד שנת 2025, ניתן יהיה להסב את השטח שלה לשימוש אזרחי וציבורי.

השרה להגנת הסביבה, תמר זנדברג: "צצות היום תוכניות שמבקשות להפקיע מאות דונם של שטחי חוף ערכיים ורגישים המשמשים את הציבור הרחב, לטובת הקמת חניוני סירות ויאכטות, מרינות. אסור לנו לאפשר זאת. אין בזה צורך, אפשר וצריך להרחיב את המעגנות הקיימות. מעבר להיבטים של חוסר צדק חלוקתי, המחירים הסביבתיים והכלכליים גבוהים מדי".

צרו איתנו קשר *5988