אופן ספייס או משרד פרטי? אחת מהמחלוקות הגדולות בשוק העבודה עדיין פה

אוברוולף (Overwolf), סטארט-אפ בתחום הגיימינג, שפיתח פלטפורמה המאפשרת ליוצרי תוכן לייצר רווחים מאפליקציות ומ-mods של משחקים, הודיע בנובמבר האחרון על גיוס של 75 מיליון דולר בסבב D. אוברוולף, שהוקם ב-2010, וישב עד עתה במגדל אבגד בבורסה ברמת גן, עבר באחרונה למשרדים חדשים באותו אזור - למגדלי ספיר.
אלה כבר המשרדים הרביעיים של החברה, מספר סמנכ"ל השיווק, שחר סורק. בעוד שבתחילת הדרך, עובדי החברה ישבו באופן ספייס, הרי שכבר במשרדים השלישיים, מספר סורק, "התחלנו להתכייל על חדרים".

המשרדים החדשים מעוצבים כך שלכל צוות - צוות מונה ארבעה-חמישה אנשים, יש חדר משלו, והמסכים מופנים לקיר, כך שתהיה פרטיות. ראשי צוותים, במיוחד אלה שיש להם כמה צוותים, יושבים בנפרד, "כי זה לא נכון שראש צוות שיש לו כמה צוותים, יישב דווקא עם צוות אחד מסוים", אומר סורק.

החברה מונה כיום כ-95 עובדים, וצוות כולל ארבעה-חמישה אנשים. "הבנו שלצורך עבודת צוותים אפקטיבית והרגשת גיבוש ותקשורת, צריך לבנות לצוותים חדרים ייעודיים. המבנה הזה הוכח כהכי נכון לנו, מבחינה מקצועית ומבחינה חברתית. המחלקות עושות דברים שונים ולכן זה לא נכון שכולם יישבו יחד".

 משרדי חברת overwolf / צילום: ויקטור לוי

האופן ספייס, החלל הפתוח, היה הדבר הכי לוהט וחדשני בעיצוב משרדים בשנות ה-80 וה-90. כולם התלהבו אז מיתרונות החלל הפתוח, וביניהם זרימת מידע, פרודוקטיביות, ביטול ההיררכיה המקצועית. הקיוביקלס, שיצרו את ההפרדה בין עובד לעובד בחלל הפתוח, הפכו לסימן ההיכר של חברות גדולות.

ואולם בשנים האחרונות, מדברים בעיקר על החסרונות של האופן ספייס: קושי להתרכז, רעש, היעדר פרטיות, ויש אפילו מחקרים המצביעים דווקא על כך שהאופן ספייס לא רק שאינו מעלה אינטראקציה בין העובדים, אלא ההיפך - מפחית אותה.

בכל מקרה, האופן ספייס כיום אינו אותו אופן ספייס שאנו מכירים מחברות הענק: חלל גדול שבו יושבים עשרות עובדים. חללים פתוחים היום עדיין משמשים רבות מהחברות, ואולם מדובר במודל סולידי בהרבה: חללים קטנים יותר, שבתוכם יש הפרדות ו"אזורים".

 שחר סורק, סמנכ''ל שיווק באוברוולף / צילום: תום סיימון

"לפצות על העלות בכל מיני חדרים משותפים"

בסטארט-אפ Connecteam, שפיתח אפליקציה לניהול עובדים ומשמרות (וזכה באחרונה במקום שני בדירוג הסטארט-אפים המבטיחים של גלובס ל-2021), לא משתגעים על אופן ספייס. קונקטים הוקם ב-2016, ומאז 2018 הוא ממוקם במשרדי בי אול ברחוב ארלוזורוב בתל אביב. כיום יש בחברה 120 עובדים, שרובם מפוזרים בחדרים, אם כי צוותי המכירות מעדיפים לעבוד באופן ספייס.

"מדברים הרבה על היתרון של אופן ספייס מבחינה רכיב העלות", אומר יובל מגיד, COO (סמנכ"ל תפעול ראשי) של קונקטים. "כביכול באופן ספייס העלויות נמוכות יותר. העניין הוא, שכשיש לך אופן ספייס, אתה צריך לפצות על זה בכל מיני חדרים משותפים שמאפשרים פרטיות כשצריך. בסה"כ, עבורנו, האופן ספייס לא מאפשר את הניתוק, הוא מחייב הפרדה פנימית, והוא מחייב תוספת של חדרים לפגישות".

חברת התוכנה רייצ'יפ (Rachip), מחזיקה משרדים בבני ברק ובחיפה. טל קונפורטי, דירקטורית משאבי אנוש ברייצ'יפ, אומרת שהחברה ישבה בעבר באופן ספייס, "והעובדים התלוננו שזה רועש מדי. גם מאחר שכל צוות עושה משהו אחר, זה הפריע כשכולם ישבו יחד". הפתרון של רייצ'יפ, המעסיקה 170 עובדים, הוא חדרים בגדלים שונים, מה שמאפשר, לדבריה, "לתת לכל צוות את הבועה שלו. זה מאזן בין הצורך של צוות לשבת יחד, לעשות סיעור מוחות וקשקשת חברתית, לבין הצורך של העובד לעבוד בשקט במקום שלו".

דנה בש שלח, מנכ"לית ומייסדת שותפה ב-ITalent, חברת גיוס וסורסינג לחברות הייטק, מספרת שהיא לא ממליצה לחברות לעבוד במבנה שהוא רק אופן ספייס. "כשיש לך חדר שבו אתה יושב עם הקבוצה הקטנה שלך, שאיתה אתה יותר באינטראקציה, זה עדיף מאשר לשים עובד בחלל גדול. נורא קשה לשמור על ריכוז במקומות הפתוחים, גם במודל ההיברידי כשלא כולם מגיעים. אבל חשוב שלצד חדרי העבודה, יהיו חללים משותפים להתרגעות".

ITalent רכשה לפני תקופת הקורונה 450 מ"ר בקומה 19 במגדל ספיר. במשרדים החדשים יש הרבה חללים פתוחים, אך אלה משמשים רק לצרכים חברתיים, לא לעבודה. זאת לאחר שבמשרדים קודמים, בין היתר בווי וורק, ישבו העובדים בחלל פתוח, ו"היה מאוד קשה להתרכז", היא אומרת.

 דנה בש שלח, מייסדת ומנכלית italent / צילום: אלה פאוסט

"בתחילת הקריירה רציתי משרד עם נוף לים"

גיא אתגר, מייסד ומנכ"ל אינסאונדז, סטארט-אפ המפתח טכנולוגיות אודיו חכמות, דווקא מאוד מאמין באופן ספייס. באינסאונדז כ-30 עובדים, רובם יוצאי היחידה הטכנולוגית במודיעין 81, וכולם, כולל המנכ"ל, יושבים יחד בחלל משותף. החברה שוכנת כעת במגדל ברחוב דניאל פריש, ומחפשת משרדים חדשים.

אתגר עבד בעבר בחברות ענק, בין היתר בטקסס אינסטרומנטס, שם הוביל את פעילות הבית החכם של החברה, בווקלטק ובטייקו (ויסוניק לשעבר), וניהל קבוצות גדולות של עובדים. "בטייקו", הוא אומר, "היו משרדים של שלושה אנשים בחדר. ב-TI זה היה בעיקר אופן ספייס, אך לשכבת ההנהלה היו משרדים, ואותו הדבר בווקלטק.

"אני מודה שגם אני, בתחילת הקריירה שלי, מאוד רציתי משרד משלי, ועדיף פינתי ומלא חלונות עם נוף לים. אבל משהו קרה מאז. כיום, מה שלי חשוב, כמי שמוביל את הארגון, זה הפתיחות והנגישות והאינטראקציה. בסוף אנשים זה הפטנטים, הטכנולוגיה והמוצר, וככל שיש יותר אינטראקציות, יותר רעיונות עולים".

אתה יכול לשבת בחדרים עם קירות שקופים ודלת פתוחה.
"כשיש דלתות, אז לא תמיד הן פתוחות. וכשיש קיר שקוף, בדרך כלל יש וילונות, ולא תמיד הם פתוחים. אני מכיר קצת מחקרים בנושא, והממצאים מראים שכאשר אנשים מצוותים שונים יושבים יחד, כמות האינטראקציה בין האנשים היא פי תשעה בהשוואה למצב שבו הצוותים יושבים בנפרד. ככל שאתה יותר רחוק מקולגה שלך כמות האינטראקציה יורדת. בסופו של דבר המטרה של האופן ספייס זה ליצור אינטראקציה".

מה אתם עושים בעניין הרעש באופן ספייס?
"כל עובד מקבל סט אוזניות הכי מתקדמות. מלבד זה, לצד האופן ספייס יש חמישה-שישה חדרים, ובמשרדים החדשים אנו מתכוונים שיהיו 12. אבל לא נוותר על האופן ספייס. אני לא שיפוטי כלפי שמי שמעדיפים חדרים, אבל אנחנו מעדיפים אופן ספייס. אין לזה תחליף מבחינת אינטראקציה ושיתוף הפעולה בין אנשים".

 גיא אתגר, מנכ''ל ושותף מייסד Insoundz / צילום: דרור עינב

"חשוב לנו לעשות פאן תוך כדי העבודה"

גם בחברת OwnBackup, העוסקת בגיבוי ענן, מאמינים באופן ספייס. החברה - יוניקורן - מונה כיום מעל 150 עובדים בארץ (ו-500 בכל העולם), ומשרדיה בישראל מפוצלים לשלושה: שניים מעל שרונה מרקט, ועוד חלל במגדלי שרונה, ממול. בחללים, אין גם כמעט הפרדה בין תחומי העיסוק, ומפתחים יושבים ליד אנשי מכירות, ואיתם יחד גם אריאל ברקמן, שהוא אחד המייסדים. חן מצקין ברנד, ציידת טאלנטים בחברה, מסבירה את הרציונל: "החברה דוגלת בשיתוף ידע ושקיפות, ומעבר לזה, מאוד חשוב לנו הפאן בעבודה, וחשוב לנו לעשות פאן תוך כדי עבודה".

הסטארט-אפ Humanz, שפיתח מערכת המחברת בין משפיענים, יוצרי תוכן וחברות, באמצעות דאטה מבוססת AI, ישב עד לא מזמן במשרדים באבן גבירול במבנה ישן, ולמרות שהקפידו על דלתות פתוחות, אומר רועי נעמן, מייסד וסמנכ"ל, היו לכך מגבלות. במשרדים החדשים אליהם עברו, 300 מ"ר בבניין רסיטל, הכול שקוף. החברה, המונה היום 25 עובדים, בחרה לעצב את המשרד במודל של שני חללים פתוחים: אחד, שמכיל כ-12 אנשים, ושני, שמכיל שמונה אנשים. מלבד אלו, יש עוד מספר חדרים, שאליהם ניתן להיכנס כשרוצים פרטיות ושקט: למשל, לנהל שיחה עם חו"ל.

 משרדי שרונה ספייס / צילום: Sarona Partners

חברת הסייבר סולט סקיוריטי, שגייסה באחרונה 70 מיליון דולר, יושבת כיום במגדלי אלון, וממש באחרונה התרחבה לשטח נוסף הצמוד למשרדיה, אותו שכרה מבעוד מועד, בעיצומה של הקורונה. לפני ה"השתלטות" על השטח הנוסף, מספר רועי אליהו, המייסד והמנכ"ל, הם העבירו סקר בקרב העובדים, שבחן את ההעדפה שלהם: אופן ספייס או חדר. מעל מחצית מהעובדים, מודה אליהו, העדיפו חדרים, ואלה שהעדיפו אופן ספייס, ציינו ש"יותר כיף לעבוד יחד עם אחרים".

השטח הנוסף שאליו הם מתרחבים כעת, כולל חדרים גדולים, במתכונת של חללים משותפים, ובחברה החליטו שאם זה לא ירגיש מספיק אופן ספייס, לאותם אלה שיישבו שם, ירחיבו על חשבון החדרים. "המפתח הוא גמישות", אומר אליהו, "כי עובד שטוב לו, הוא טוב יותר לחברה". כעת הם מחפשים את המשרדים הבאים, יותר בכיוון של קומה-שתיים שלמות, ולצורך ההחלטות על המיקום ועל התכנון הפנימי, יריצו שוב סקר עובדים.

"לשבת על המחשב אני יכול גם בבית"

אז מה עדיף, אם כך? אופן ספייס של עשרות אנשים, או חדר של שניים-שלושה? איתן פרדו רוקואס, מנהל פיתוח עסקי של שרונה פרטנרס, בעלת חללי עבודה משותפים, מודה שכשהקורונה החלה, והייתה נטישה המונית של חללי העבודה המשותפים, הוא היה מודאג. כיום, כשכל מ"ר פנוי של משרדים "נכבש", והביקוש עולה על ההיצע, ממה שהוא רואה אצלו, הרי שהאופן ספייס רחוק מלסיים את חייו. לדבריו, אצל מי שבוחרים לשכור עמדה בשרונה פרטנרס באופן ספייס, השיקול הוא לעתים כלכלי, שכן עמדת עבודה בחלל פתוח זולה משכירת חדר. עם זאת, הוא מזהה כיום ביקוש גדול יותר לאופן ספייס, גם ללא השיקול הכלכלי, אצל עובדים שמעדיפים זאת בגלל הנטוורקינג.

גם האדריכל גיל שנהב טוען שהאופן ספייס עדיין מאוד נוכח. "הדבר העיקרי שלמדנו בקורונה", הוא אומר, "זו חשיבותה של הגמישות. האופן ספייס לא רק חוסך מקום, אלא גם מאפשר חלוקה גמישה, משתנה, תלויית תפקוד, הוא מייצר מפגשים. אם אני צריך, כדי לדבר עם מישהו, ללכת לדפוק לו על הדלת של החדר, אני פחות אדבר איתו. המרחב המשותף מאפשר יותר אינטראקציות, וזה ומה שחשוב, כי לשבת מול מסך המחשב - זה אני יכול גם בבית. חברות שוכרות משרדים במיליונים, כדי לייצר אינטראקציה ואלמנטים חברתיים שייצרו מוטיבציה לעובדים להגיע למשרד. אם אני תוקע עובדים בתוך חדר, אולי אני מפספס חלק מהדברים".

"90% אחוז מהחברות עדיין עובדות במתכונת אופן ספייס"

את האופן ספייס המודרני, אומר האדריכל גיל שנהב, מחלקים לעמדות עבודה, פינות עבודה, מקבצי עבודה: "יש אופן ספייס של חמישה שעובדים יחד, של 20, חלק יכולים להיות מחולקים בקיר זכוכית. אני גם צריך לאפשר חללים נוספים שמשתמשים בהם לפי הצורך, כמו קונכיות, צריך גם אזורי חוץ. האופן ספייס הוא המרחב הדמוקרטי הגמיש ביותר, וכל חברה תחלק לעצמה אותו לפי הצרכים שלה. האופן ספייס המסורתי יעבור טרנספורמציה, אבולוציה, אבל הוא לגמרי לא נעלם. האוזניות החכמות מאוד שיפרו את השהות באופן ספייס. זה ממש לא מפריע לחבר'ה הצעירים, שרגילים להסתובב עם אוזניות במקומות הומי אדם, אם מישהו באופן ספייס עובר לידם או מדבר לידם".

נטלי מרשל, הבעלים של Marshall, המתמחה בשיווק פרוייקטי נדל"ן מניב, ובין היתר משווקת כיום את אינפיניטי פארק ברעננה, אומרת גם היא, שהאופן ספייס לא נעלם, אך השתנה. "היום מה שמקובל", היא אומרת, "זה 'חצרות עבודה' בתוך האופן ספייס, ולפעמים כל 'חצר עבודה' מקבלת טאצ' משלה".

 פרויקט אינפיניטי פארק רעננה / הדמיה: 3Division

האדריכלית ורד גינדי, המעצבת את משרדיהן של חברות הייטק רבות, אומרת שכ-90% מהחברות עדיין עובדות במתכונת של אופן ספייס, אך זה לא האופן ספייס שאנו מכירים משנות ה-80. גינדי: "אף אחד לא מדבר היום על חלל פתוח של 200 עובדים", אומרת גינדי, "כי מבינים שבחלל כזה אין אינטימיות וקשה להתרכז. הדיון היום הוא לא על אופן ספייס מול חדרים, אלא על השינוי שנוצר בעקבות המודל ההיברידי. החברה רוצה שהעובדים יגיעו למשרד, והיא צריכה להעניק להם את התנאים במשרד, שיאפשרו גם שיתופי פעולה ביניהם. המשמעות היא קצת יותר מרחב ציבורי, על חשבון הפרטי: חדרי ישיבות, חדרי זום, חללים משותפים להתרגעות.

 ורד גינדי / צילום: עוזי פורת

"הדילמה העיקרית היום היא האם לאפשר לעובד עמדה קבועה במשרד, כי אם ממילא העובד מגיע רק בחצי מהשבוע למשרד, אז בעצם זה בזבוז שטחי נדל"ן. במקום שהחברות יוכלו לחסוך נדל"ן כתוצאה מהמודל ההיברידי, זה מחייב אותן רק לצרוך יותר שטחים: גם יותר שטחים ציבוריים, וגם משאירים את העמדה הקבועה. כל העולם עוסק בזה עכשיו, ונמצא בניסוי וטעייה סביב זה".