טורקיה הרגיעה את המשבר הכלכלי לעת עתה, אבל הנה מה שיכול להציתו

מדיניות חדשה להקלה על משבר המטבע של טורקיה מפנה זרקור על תחום בכלכלה שבאופן היסטורי נחשב חזק מאוד: הבנקאות.

על אף ירידות ערך הלירה הטורקית החוזרות ונשנות, פיטורים של נגידי הבנק המרכזי ומחזורים של צמיחה ודעיכה, דווקא האמון במערכת הבנקאות המקומית נשאר חזק. נותני ההלוואות במדינה עומדים במרכז תוכנית ההצלה של הממשלה ללירה הטורקית שנחשפה בימים האחרונים. במסגרת תוכנית זו, הטורקים יקבלו תשלום כדי להותיר את חשבונות הבנק שלהם במטבע הלירה המקומית ולא ימשכו כסף מהבנקים בלי להתחשב במה שיקרה בשווקי המטבע.

לעת עתה, מכירות הלירה הגדולות (selloffs) נרגעו, והמטבע מחזיר חלק מההפסד העצום שספג השנה כנגד הדולר. אולם בכל זאת ישנם אנשים המטילים ספק בסיכוייה ארוכי הטווח של התוכנית. האינפלציה המסתחררת והדולריזציה המסיבית במערכת הבנקים מותירים את השוק המתעורר הגדול של כלכלת טורקיה פגיע.

מה עלול לגרום להרעה של המצב? משיכה גדולה של דולרים, המוחזקים במערכת הבנקים הטורקית על ידי בעלי החשבונות או מצב שהבנקים בטורקיה מאבדים גישה לשווקים מערביים בינלאומיים שמתנהלים על בסיס הדולר האמריקאי, שעלול להקפיא את המערכת הפיננסית. אלה עלולים לגרום לפעולה אפילו יותר דרסטית מהממשלה, כולל בקרה על ההון.

"בעוד כמה שנים, אני חושב שנסתכל אחורה על התקופה הזו, כרגע בזמן שבו טורקיה באמת התחילה להשתנות", אמר ג'ייסון טובי, כלכלן בכיר לענייני שווקים מתעוררים בחברה Capital Economics. 

 חלפן כספים סופר שטרות לירות טורקיות בעת ההחלפה לדולרים בשבוע שעבר, אנקרה / צילום: Reuters

סיכוני הדולריזציה

אחת הסיבות לכך שהטורקים סומכים על הבנקים היא שהם משתמשים בהם לא רק כדי לשמור חסכונות במטבע הלירה המקומית אלא גם כדי להחזיק בהם את מצבור הכסף הגדול יותר שלהם בדולרים ובאירו. כמעט שני שליש מההפקדות במערכת הבנקאית הטורקית הם במטבעות זרים.

הטורקים אחסנו את חסכונותיהם בדולרים, זהב ונכסים קשיחים אחרים במשך דורות רבים, אך מאז התמוטטות הלירה הטורקית ב־2008, צבירת הדולרים האיצה.

הנשיא הטורקי רג'פ טאייפ ארדואן סילק מהבנק המרכזי כמה נגידים והתעקש על קמפיין של קיצוצי שיעור הריבית על אף האינפלציה הגואה. ההתנהלות הזו חתרה תחת האמון בלירה המקומית.

"סיבת היסוד לכל זה היא אינפלציה. אם האינפלציה לא הייתה גבוהה, הלחץ לעבור לדולרים לא היה עניין", אומר אדוארד אל־חוסייני, אנליסט בכר ב־Columbia Threadneedle Investments.

בנוסף להפקדות, הבנקים הטורקיים מחזיקים דולרים שהם לוו ממדינות זרות. בעוד שמדובר בכמות נמוכה מזו שהייתה לפני 2018, עדיין מדובר בכסף רב - כ־83 מיליארד דולר שיש להחזיר ב־12 החודשים הקרובים, נכון לספטמבר, והם מקבילים לכ־11% מהתמ"ג של טורקיה, על פי Capital Economics.

חובות הבנקים בדולרים 

הבנקים שמרו על גישה לשווקי המערב על אף תנודות הלירה. בבנק יאפי קרדי אמרו השבוע שהם הצליחו להשיג כ־560 מיליון דולר במימון לטווח ארוך במטבעות דולר ואירו.

"יש עדיין סימנים שהבנקים נהנים מאמון השוק כרגע", אומרת לינדזי לידל, מנהלת דירוגי בנק טורקיים בחברה Fitch. אבל יש גם סימנים מטרידים. השיעור לפיו בנקים יכולים להחליף חוב דולרי, שפוקע מתוקפו, ירד מתחת ל־100%. כלומר, הבנקים לווים פחות כסף בהלוואות החדשות שהם לוקחים בהשוואה למה שהם חייבים.

הלוואות בדולרים לממשלה

מקור נוסף של סיכון הוא למי הבנקים הטורקים מלווים את הדולרים שלהם. יותר ויותר, הם מלווים אותם לממשלה. חלקם רוכשים אגרות חוב ממשלתיות טורקיות המונפקות בדולרים.

הבנקים גם מלווים את הדולרים שלהם לבנק המרכזי דרך מערכת החלפות המטבעות הזרים שלו בהיקף של יותר מ־60 מיליארד דולר. חלק מהדולרים של הבנקים מוחזקים על ידי הבנק המרכזי כדרישות רזרבה.

הבנק המרכזי השתמש בדולרים שלווה בהחלפות אלה כדי להתערב בשווקי המט"ח הזרים על מנת לחזק את הלירה. אלא שהמהלך הזה הותיר את הבנק המרכזי עם נטו שלילי ברזרבות של מטבעות זרים.

תסריט יום הדין, אומרים כלכלנים, יתממש אם המפקידים הטורקיים ימשכו את הדולרים שלהם מהבנקים. הבנקים יבקשו מהבנק המרכזי את רזרבות הדולרים שלהם בחזרה ועשויים לנסות לבטל את ההחלפות. אם הבנק המרכזי לא יהיה מסוגל לבצע זאת, הבנקים לא יוכלו לשלם למפקידים. דבר דומה קרה במשבר הפיננסי בלבנון ב־2020.

לעת עתה, ישנם רמזים מועטים למחסור של דולרים בבנקים. הריבית שבנקים טורקיים צריכים לשלם על הפקדות בדולר עומדת על כ־0.5%, על פי חישובי גולדמן סאקס. זה עדיף ממה שחוסכים מקבלים בארה"ב תמורת הדולרים שלהם, אבל לא בהרבה. הריבית הזו עלתה במשבר של 2018, אבל בינתיים נותרה רגועה.

יותר הלוואות ויותר אינפלציה

המאמץ של ארדואן לגבות את הלירה הטורקית מסתכן בפגיעה בערכה בטווח הארוך. במסגרת תוכנית החסכונות, הממשלה תבטיח החזרים על הפקדות בלירה בשיעור הדומה למה שהיו עושים בהחזקת מטבעות זרים, וזה מפצה על כל ירידת ערך נוספת כנגד הדולר. בתמורה לכך, הטורקים צריכים לשמור את הלירות שלהם סגורות בבנקים במשך 3, 6, 9 או 12 חודשים, בדומה לתעודת פקדון.

כשהאינפלציה גבוהה מ־20%, הלירה הטורקית אמורה באופן טבעי להמשיך לאבד ערך מול הדולר ככל שהיא מאבדת מכוח הקנייה שלה. הממשלה תצטרך ללוות, או שהבנק המרכזי יצטרך להדפיס כסף, על מנת לפצות את החוסכים הטורקים במסגרת תוכנית ההפקדות, וזה יזין את לחצי האינפלציה.

כמו כן, התוכנית מוצגת כשהעלייה בהלוואות בלירות כבר מרקיעה שחקים.

אבל לאן הולכות ההלוואות האלה עדיין נותר בגדר מסתורין, מפני שהכסף הזה לא חזר למערכת הבנקאית כהפקדות. זה יכול להיות אות לכך שהכסף עובר לחברות ברוקראג', ששמות את הלירה הטורקית בקרנות חוב לטווח קצר מחוץ למערכת הבנקאית, או משתמשות בה כדי לקנות פריטים או שירותים מאנשים שאינם תושבי טורקיה.

"בהתחשב בכך שהמבט על האינפלציה די מאתגר, בין לקוחות הבנקים יש אנשים הלוקחים הלוואות בלירה ואז קונים מטבעות זרים או נכסים אחרים כמו מניות או אפילו מטבעות קריפטו", אמר אוגרס אולקו, מנהל מחקר שווקים אירופאיים במוסד לפיננסים בינלאומיים (IIF).