פתיחת השמיים בדרך? שר התיירות סבור שכן

"עלינו לפעול לפתיחת השמיים ולהסרת הגבלות למחוסנים - ישראלים ותיירים כאחד", כתב הערב שר התיירות יואל רזבוזוב • במקביל, בשבוע הבא יתקיים דיון במעמד שלושה שופטי בג"ץ במסגרת העתירות שהוגשו נגד המדינה בנושא

שר התיירות יואל רזבוזוב / צילום: מארק ישראל סלם - הג'רוזלם פוסט
שר התיירות יואל רזבוזוב / צילום: מארק ישראל סלם - הג'רוזלם פוסט

"עכשיו, כשעבר הסיוע הכלכלי לתיירות והנתונים מראים שרוב המאומתים באומיקרון נדבקים פה בישראל, עלינו לפעול לפתיחת השמיים ולהסרת הגבלות למחוסנים - ישראלים ותיירים כאחד", כך מפרסם בטוויטר הערב (ג') שר התיירות יואל רזבוזוב שאף מציין כי "לפי התחזיות בימים הקרובים זה יקרה ואני פועל שכך יהיה. ככה חיים לצד קורונה ורק ככה תעשיית התיירות תחזור לעבוד".

דבריו של רזבוזוב מגיעים יומיים לפני שרשימת המדינות האדומות צפויה לקטון (בחצות יום ה-30.12, בלילה שבין רביעי לחמישי) אחרי שהוסרו ממנה מדינות באפריקה ובאירופה ושבוע לפני הדיון שיתקיים במעמד שלושה שופטי בג"ץ במסגרת העתירות שהוגשו נגד המדינה. הדיון נקבע ל-4.1.

 

ברקע נציין כי לנוכח ההקלות במדיניות הבידוד למחוסנים שבאים במגע עם מאומתי אומיקרון, ידון משרד הבריאות בהקלות גם בנהלי הבידוד לנוסעים המחוסנים שנכנסים לישראל. לפי שר התיירות, מדובר גם בתיירים שנזכיר כי נאסרה כניסתם מאז סוף נובמבר - רק שלושה שבועות לאחר שהתאפשרה כניסתם לישראל במתווה התו הירוק.

העותרים כוללים קבוצה של אזרחים ושל עוסקים בענף התיירות, עתירה זו הוגשה באמצעות עו"ד טל שחר. עתירה נוספת הוגשה בשם התאחדות משרדי הנסיעות ויועצי התיירות בישראל ועמותת מורשת המונה כ-1,500 מורי דרך באמצעות עוה"ד אסף פריאל, יובל בשן ונדב פיינמן ממשרד תדמור לוי ושות'. את התאחדות המלונות שהצטרפה לעתירה מייצגים כפיר ידגר, נגה חרובי ואלונה בודינגר ממשרד גורניצקי ושות׳.

העותרים, שקיבלו היתר מבג"ץ להגיב לתגובת המדינה צירפו לתגובתם חוות דעת משלימה שהכין פרופ' איתמר גרוטו הטוענת כי "גם לגישת המדינה, אין יותר הצדקה אפידמיולוגית ל'סגירת השמיים'". אמירה זו מבוססת על נתוני משרד הבריאות לנוכח התפשטות האומיקרון בתוך שטחי המדינה. פרופ' גרוטו טוען, כי ההנחה הסבירה היא כי שיעור המאומתים לווריאנט האומיקרון שמקור הדבקתם בקהילה גבוה משיעור המאומתים הנכנסים מחו"ל.

בתגובת ההתאחדות משרדי הנסיעות, מורשת דרך (שמאגדת מורי דרך בתיירות הנכנסת) והתאחדות נטען כי לגישת המדינה עצמה, ברגע שתחל התפשטות של האומיקרון במדינה, מדיניות המגבלות על הכניסה לארץ והיציאה ממנה לא תועיל. בחוות הדעת המשלימה מציין פרופ' גרוטו, כי מניתוח הנתונים המפורסמים ברור, כי זן האומיקרון כבר התפשט בקהילה. עוד נטען בתגובה, כי הביטול של חובת הבידוד על מחוסנים שנחשפו למאומת לווריאנט האומיקרון מחייב גם את ביטול חובת הבידוד על מחוסנים ומחלימים השבים מחו"ל שנזכיר כי עוברים שלוש בדיקות קורונה - האחת לפני המראה, השנייה מייד לאחר הנחיתה ובדיקה שלישית כדי לצאת מבידוד (שלושה ימים לשבים ממדינה כתומה ו-7 ימים לנכנסים ממדינה אדומה).

"אין כל סיבה להטיל מגבלות נסיעה ל'מדינות אדומות'"

"מאז הוגשה חוות הדעת, רק התחזקתי בדעתי כי "אין כל סיבה להטיל מגבלות נסיעה ל'מדינות אדומות', או להגביל כניסת תיירים מחוסנים, או להטיל חובת בידוד של ישראלים חוזרים המחוסנים בחיסון תקף (בעלי 'תו ירוק'). התפשטות האומיקרון בקהילה מצדיקה את הסרת המגבלות לפי גישתה של המדינה עצמה", כך גרוטו.

העותרים טוענים להגבלות חסרות תקדים ביחס למתרחש בעולם כשאין אבחנה בין מחוסנים ללא מחוסנים בנוגע לחובת הבידוד לנכנסים ממדינות אדומות (רשימה שכוללת את היעדים הפופולריים ביותר עבור ישראלים). העותרים מתייחסים "למכה האנושה הנוספת לחברות התעופה, מורי הדרך, משרדי הנסיעות, מארגני התיירות וסוכני הנסיעות ולבתי המלון ולאלפי עובדים וספקים התלויים בהם". את ההגבלות מגדירים כ"חסרות הבחנה וכלא מידתיות".

בתגובה שהעבירו עו"ד טל שחר מוקדם יותר השבוע, נטענו טענות דומות ונשמעה ביקורת על תגובת המדינה לעתירות שלפי הטענות התעלמה מהטענה המרכזית שמופיעה בעתירה ולפיה קיימת חלופה לאיסור יציאה לחו"ל והיא מתייחסת למחוסנים בשלוש מנות שעושים שלוש בדיקות ושוהים בבידור של שלושה ימים עם שובם לארץ.

"כבר ידוע שמחוסנים מוגנים מפני מחלה קשה מנגיף האומיקרון. האם אין די בכך? האם זה מצדיק לסגור יציאה ולחייב בבידוד שבעה ימים מעשרות מדינות ופגיעה בזכויות חוקתיות?", כך תוהה בתגובתו שחר גם לנוכח המדיניות השונה בישראל לעומת ארה"ב או אירופה. מדיניות שנומקה בתגובת המדינה בהיות ישראל "מדינת אי". טענה זו, לדברי שחר, "אינה רלוונטית ואינה מספקת". ויתרה מכך, העובדה שלישראל יש שער כניסה מרכזי (נתב"ג) מצדיקה לשיטתו את טענת העותרים: "ככל שיש פחות 'חורים' לסתום קל יותר לפקח על מעבר מרכזי עם בדיקות שנעשות באופן תדיר.. העובדה שקל לסגור את שערי המדינה אינה מהווה הוכחה או הצדקה לכך שמדובר בצעד מידתי שכן אם הדבר היה נכון וראוי ברור כי היו מדינות רבות שנוקטות בו גם".