את שנת 2020 סיימה תעשיית קרנות הנאמנות המקומית עם ירידה של יותר מ-6% בהיקף הנכסים המנוהלים. התפרצות מגפת הקורונה השפיעה על הקרנות יותר מאשר על מוצרי השקעה אחרים, בעיקר בשל נזילותן, שכן הציבור מיהר לפדות מהן את כספו.
לעומת קודמתה, 2021 הייתה מהשנים המוצלחות יותר בתעשיית הקרנות, ובמהלכה גדל היקף הנכסים שהיא מנהלת בכ-70 מיליארד שקל (גיוסים ועליית ערך), גידול המשקף את הגאות שאפיינה את שוקי ההון בשנה החולפת.
כיום היקף הנכסים המנוהלים בתעשיית הקרנות כבר נושק לכ-400 מיליארד שקל - 55% יותר מבנקודת השפל של התעשייה, שנרשמה במרץ 2020 - עם פרוץ הקורונה. על פי חישוב שערך שון אשכנזי, מנהל קשרי יועצים במיטב דש, גידול זה הוא תוצאה של גיוסים בסכום של כ-28 מיליארד שקל, לצד עליית ערך של כ-40 מיליארד שקל.
מתוך הנכסים שמנהלת התעשייה, היקף הקרנות המנוהלות (קרנות המצריכות ניהול אקטיבי מצד מנהלי השקעות, והכוללות קרנות מסורתיות וכספיות) עומד על כ-224 מיליארד שקל. זאת למרות שבמהלך השנה החולפת נמשכה המגמה של פדיונות מהקרנות הכספיות, בסך של כ-6 מיליארד שקל, בשל הריבית הנמוכה, שלא מאפשרת השגת תשואה גבוהה בקרנות אלה.
"כמו שאמרנו לאורך כל השנה, המשקיעים העדיפו באופן מובהק קרנות מנוהלות המשלבות אג"ח ומניות במינונים שונים", אומר ליאור כשריאן, מנכ"ל מגדל קרנות נאמנות, שסיימה את השנה (כמו את 2020) כמגייסת הגדולה, עם יותר מ-9 מיליארד שקל.
"השנה החולפת בישראל הייתה שנת האג"ח צמודות-המדד, ובגזרת המניות בלטו לחיוב הבנקים וחברות הבנייה. הבנקים בישראל עלו בין היתר גם בעקבות תהליכי התייעלות, ומשום שהם נתפסים כמגן טוב בתקופה אינפלציונית. בחו"ל ראינו את המדדים הגדולים בארה"ב ממשיכים לשבור שיאים", מסביר כשריאן.
הציבור העדיף חשיפה לישראל
העליות בשוקי ההון הביאו לכך שהכוכבות מבחינת התשואות היו קרנות המנוהלות 70-30, כלומר אלה המשקיעות 70% באג"ח ו-30% במניות, שעלו בכ-12% בממוצע. קרנות 80-20, הסולידיות יותר, עלו בממוצע בכ-10%, וקרנות 90-10, הסולידיות אף יותר, עלו בממוצע בכ-8%. נציין כי קיימת שונות גדולה בתשואות בין הקרנות בכל אחד מהסוגים, אך במבט על ממוצע השוק בהחלט מצטיירת מגמה שלפיה עלייה של 10% בחשיפה למניות תעניק כ-2% תשואה.
הציבור הבין זאת, ועל פי מיטב דש הקטגוריה המגייסת ביותר בשנת 2021 הייתה אג"ח כללי, המהווה כ-70% מסך הגיוס בקרנות האקטיביות המסורתיות בשנה זו, עם גיוס של כ-17.7 מיליארד שקל. "קטגוריה זו מוכחת בשנים האחרונות כתשובה טובה למי שמבקש להשיג סוג של תיק השקעות מנוהל שהוא תערובת של מניות ואיגרות חוב במינונים משתנים", אומר אשכנזי ממיטב דש.
"בקרנות המנייתיות נרשם גיוס כולל של כ-2.6 מיליארד שקל, גיוס שכמעט כולו הגיע לקרנות המניות המתמחות בישראל בסכום של כ-2.3 מיליארד שקל, חלקו לקרנות הגמישות, בסכום של כ-250 מיליון שקל, וחלקו הנוסף מקטגוריית מניות בחו"ל של כ-50 מיליון שקל", הוא מוסיף. "התפלגות הסכומים הזו מתממשקת עם התשואות הגבוהות מאוד שהשיגו מדדי המניות בישראל, גם באופן אבסולוטי וגם באופן יחסי לשוקי מניות מרכזיים בעולם".
אל מול זה, התעשייה הפסיבית (קרנות מחקות מדד וקרנות סל) מנהלת כ-174 מיליארד שקל, מתוכם 105 מיליארד שקל בקרנות סל והיתר בקרנות מחקות. כשבוחנים את תוצאות השנה החולפת, מתברר כי דווקא הקרנות המחקות סיימו עם גיוסים גבוהים של כ-15 מיליארד שקל, לעומת פדיונות של כ-6 מיליארד שקל בקרנות הסל. הסיבה לכך נעוצה במנגנון המסחר של כל אחד מהסקטורים.
"משיקולי נוחות ותפעול, הרבה מנהלי השקעות ויועצים מעדיפים לבצע קנייה בקרן מחקה, בגלל ביצוע בשער סוף היום", מסביר אבנר חדד, מנכ"ל קסם מבית הפניקס אקסלנס. "השנה השוק עלה כמעט באופן קבוע, ובסטיית תקן נמוכה, ולכן ברגע שאתה קונה קרן מחקה והשוק יציב רוב שעות היום אז לא צפויה בעיה בשער הרכישה או המכירה. כשהשוק יהיה יותר תנודתי, קרנות הסל יהיו יותר רלוונטיות. כך שאם השוק היה רגוע עד אמצע היום, אבל יסיים אותו בפלוס או במינוס 5%, יש משמעות רבה לקרן הסל.
"הקרנות הפסיביות ממשיכות לצמוח בעקבות שנה מצוינת למדדים, ואני צופה שהמגמה הזו תימשך בשנים הקרובות", מוסיף חדד.
מגדל בתנופה. ומי עוד?
כאשר בוחנים את הגופים המנהלים, עבור מגדל שוקי הון מדובר בהמשך ישיר של 2020, כשב-20 החודשים האחרונים הוא רשם גיוס חיובי וב-2021 גייס כ-35% מכלל הגיוסים בענף - כמעט פי שלושה מהסכום של המגייסים הגדולים אחריו, מור (3.5 מיליארד שקל) וקסם (3 מיליארד שקל).
גם ילין לפידות רשם גיוסים נכבדים, כאשר מבין הגופים הקטנים נציין את אפסילון עם גיוסים של יותר מ-2 מיליארד שקל ואת אילים, פורסט ואיילון עם גיוס של כמיליארד שקל כל אחד. מנגד, בהראל סיימו את השנה החולפת עם פדיונות בהיקף של מיליארד ורבע שקל, כשגם מיטב דש סיים עם פדיונות, בהיקף של כ-700 מיליון שקל.
לגבי מיטב דש, המחזיק בחברת הקרנות הגדולה בישראל, עם נכסים של 63 מיליארד שקל, יש לומר כי הוא רשם שנה טובה, עם גיוסים של כ-4 מיליארד שקל בקרנות המסורתיות והמחקות. עם זאת, הוא הושפע השנה משני גורמים עיקריים. הראשון היא פדיון של כ-1.8 מיליארד שקל בקרנות הכספיות - קטגוריית השקעה לא כדאית בעידן הריבית האפסית.
הגורם השני הוא, שבקרנות הסל של מיטב דש נרשמו פדיונות, בעיקר עקב עסקאות גדולות שהיו בשוק ההון. כך למשל, העברת ניהול קופות הגמל של המורים והגננות מפסגות למיטב גמל, חייבה את מכירת קרנות תכלית כדי להימנע ממצב של כפל דמי ניהול. גם עסקת מכירה של הלמן הלדובי להפניקס גרמה למכירות טכניות, עקב מעבר המסלול הפסיבי של הלמן-אלדובי, שהחזיק מלאי אדיר של קרנות הסל של תכלית, לניהול ישיר של עקיבה אחרי מדדים.
השנה ההפכפכה של אלטשולר שחם
הסיפור הגדול בתעשיית הקרנות של 2021 הוא אלטשולר שחם, שמסכם שנה הפכפכה במיוחד. במחצית הראשונה של השנה גייס בית ההשקעות 1.7 מיליארד שקל, אך במהלך יוני עבר לפדיונות שהלכו וגדלו בחודשים האחרונים, עד שסיים את השנה עם פדיון של מיליון שקל בקרנות הנאמנות. הנתונים האלה בולטים במיוחד לאור העובדה כי שוק הקרנות נמצא כאמור במומנטום גיוסים חיובי מאוד.
למרות שבשנים האחרונות התרגלנו לראות את אלטשולר שחם מככב בראש טבלאות התשואות והגיוסים, השנה הוא בולט בתשואות חסר בהשוואה למתחרים, שמובילות לדירוגי מכירה נמוכים יותר בבנקים ולפדיונות בקרנות.
בנוסף, העסקה שבמסגרתה רכש אלטשולר את בית ההשקעות פסגות הייתה אחד הגורמים המרכזיים לגל הפדיונות הענק שנרשם בתעשיית קרנות הסל השנה, במקביל לעסקה אחרת שבה נרכשה חברת הגמל והפנסיה של הלמן אלדובי על ידי הפניקס.
עסקאות אלו יצרו מגבלות החזקת קרנות סל על ידי צד קשור, אשר גרמו פדיונות שהסתכמו במאות רבות של מיליוני שקלים מדי חודש בחצי השנה האחרונה, והושפעו מהם כל השחקנים הגדולים, בהם קסם, תכלית, פסגות והראל.
2022: סקטור התיירות וגם סין יהיו מעניינים
אחרי הצמיחה בשנה החולפת, בבתי ההשקעות מכוונים ל-2022. "אנו מעריכים כי מי שתקבע את כיוון השוק בשנה הקרובה היא כמובן האינפלציה", אומר כשריאן. "כלומר אם היא חד-פעמית או שתהיה מתמשכת, מה שיאלץ את הפד להעלות ריביות. הציפיות בשוק הן להעלאות ריבית מתונות במחצית השנייה של 2022, שעימן השוק מסוגל להתמודד. אם האינפלציה תהיה גבוהה יותר, נראה את הפד מעלה ריבית, מה שיפגע בכל נכסי הסיכון. בנוסף, אי אפשר להתעלם מהקורונה, ומהאומיקרון בפרט.
ליאור כשריאן, מנכ''ל מגדל קרנות נאמנות, במגדל שוקי הון / צילום: אלירן אביטל
"עם זאת, יש ענפים מעניינים להשקעה, כמו למשל סקטור התיירות. מדובר בתחום שנפגע והתאושש, לאחרונה שוב ספג ירידות, וכיום הוא נמצא כ-15%-20% מתחת לשיא. גם סין עשויה להיות מעניינת במקרה של הקלות רגולטוריות, שיתורגמו להתאוששות של החברות הסיניות", מציין מנכ"ל מגדל קרנות נאמנות.
חדד מצדו אומר כי "כולם מדברים על מה יעשו המדדים ב-2022, ואני אומר, במקום לנחש מה יעשו המדדים ב 2022 פשוט כדאי לקנות את המדד. ואם נחזור להבדלים בין קרן מחקה לקרנות סל, ב-2021, בגלל שהשוק עלה כל הזמן, הצורך לפעולה במהלך יום המסחר לא עלה, אבל יכול להיות שאם התנודתיות תגבר ב-2022 זה ישתנה".
קסם הורידה דמי ניהול לאפס, והציבור נענה
תופעה מרכזית שאפיינה את 2021 היא המהלך של קסם להורדת דמי הניהול. במהלך החודשיים האחרונים הרחיבה החברה את המהלך לקרנות מנוהלות נוספות, בעיקר קרנות חדשות שהוקמו זה עתה, ובסף הכול גייסה בהן כ-3.5 מיליארד שקל. עיקר הגיוסים בקרנות ללא דמי ניהול נרשמו בקרנות המנוהלות - מה שגורר עלויות גדולות לחברת הקרנות של אקסלנס, עקב תשלום עמלות ההפצה בגין קרנות אלה.
"המהלך לדמי ניהול אפסיים נבע מאסטרטגיה שלנו להיות שחקן מוביל באמצעות הגדלת נתח השוק", מסביר חדד. "ניסינו לרכוש את פסגות, לא הצלחנו, וחשבנו על דרך אחרת שמשרתת את המטרה האסטרטגית של קסם.
"זה היה חייב לפגוש גם את הצורך של הלקוח, שאומר לעצמו, ובצדק, שהוא נמצא בעולם של תשואות נמוכות וריביות נמוכות ושואל את עצמו מה כדאי לו לעשות עם קרן נאמנות שהוא רוצה להשקיע בה והתשואה הפנימית שלה נמוכה, ועוד לפני דמי הניהול. קסם אמרה לו, 'בוא נתחייב לך למשך תקופה, כך שתדע בדיוק מה יהיו דמי הניהול שלך בעת העסקה וגם בשנה שאחרי תקופת ההתחייבות, כשדמי הניהול יעלו ולא תופתע גם בהמשך'. כלומר, יש לנו התחייבות גם ל-2023 באותן קרנות".
"הצעד שלנו נותן ללקוח שקיפות מלאה בעולם של אינפלציה וריבית ותשואות נמוכות. זו הצלחה בשבילנו כי אנחנו נתפסים יותר ויותר כשחקן עולה בקרנות האקטיביות. התחלנו לפני ארבע שנים בתחום והכפלנו את נתח השוק שלנו מ 3.3% ל 6.7%", מוסיף חדד.
המהלך להורדת דמי ניהול מאפשר לקסם לחפות על פדיונות בגזרת קרנות הסל ולהציג צמיחה בנכסים גם במחירי הפסד.
כתבות
ני"ע
