השכר בהייטק מזנק. ומה קרה לשכר הממוצע במשק?

השכר הממוצע בחודש אוקטובר: 11,277 אלף שקל • מדובר בירידה של 2.6% בהשוואה לאוקטובר 2020 - אך בעלייה בהשוואה לממוצע של השנתיים האחרונות • הקפיצה הגדולה בשכר התרחשה בענף ההייטק

משרדי Aquant. השכר בהייטק זינק / צילום: שלומי יוסף
משרדי Aquant. השכר בהייטק זינק / צילום: שלומי יוסף

השכר הממוצע במשק (במחירים שוטפים) ירד בחודש אוקטובר האחרון ב-2.6% ל-11,277 שקל לעומת אוקטובר 2020 - כך על-פי נתוני הלמ"ס שפורסמו היום (ג').

עם זאת, בשל הסגרים של השנה שעברה, ההשוואה צריכה להיעשות לעומת הממוצע של נתוני 2019 ו-2020, שעמד על 11,081 שקל בחודש. וכך, השכר הממוצע דווקא עלה בהשוואה שלוקחת בחשבון את השיבושים שנוצרו בשל המגבלות על המשק ב-2020.

נגיד בנק ישראל, פרופ' אמיר ירון, אמר אתמול (ב') לצד הודעת הריבית כי "רמות השכר במשק לא חרגו מהמגמה שנרשמה לפני המשבר, ובחלק מהענפים חלה לאחרונה האצה מסוימת בשכר".

מספר משרות השכיר באוקטובר, 3.759 מיליון, עדיין נמוך ממספר משרות השכיר בחודש פברואר 2020 (3.781 מיליון), לפני פרוץ מגפת הקורונה.

השכר הממוצע של העובדים השכירים בתחום ההייטק עלה ב-8.1% ל-25,812 שקל בחודש לעומת אוקטובר 2020. אם לוקחים בחשבון את השיבושים שנוצרו בשל המגבלות על המשק ב-2020, אזי מדובר בעלייה של יותר מ-6% בהשוואה לממוצע בין השכר של אוקטובר של 2019 לבין זה של 2020, שעמד על 24,330 אלף שקל בחודש. בפילוח פנים ענפי, תחומי ה"מו"פ" ו"תכנות וייעוץ בתחום המחשבים ושירותים אחרים" שולטים מעל לממוצע בהייטק עם שכר של 29.4 אלף שקל בחודש ו-27 אלף שקל בחודש, בהתאמה.

האצה בקצב עליית השכר מהווה איום אינפלציוני בעתיד, אבל בינתיים בזמן שבמדינות המערב האינפלציה חורגת מתחומי היעד של הבנקים המרכזיים, תנועת מלקחיים לוחצת על האינפלציה בישראל שנמצאת ב-12 החודשים האחרונים ב-2.4% -מעל אמצע תחום היעד של בנק ישראל.

 באותה נשימה, הוועדה המוניטרית לוקחת בחשבון כי האינפלציה המיובאת שמושפעת מההתפתחויות בעולם, לצד ההשפעה של התחזקות השקל, עשויים להביא לחריגה בתחזיות האינפלציה לשנתיים הקרובות. מצד אחד האינפלציה המיובאת מספקת לחצים לעלייה, ומצד שני התחזקות השקל פועלת כגורם ממתן להתייקרות המוצרים המיובאים. ובכל זאת, בנק ישראל מרגיש נוח לספק אתמול תחזית לאינפלציה לשנת 2023 ולפיה היא צפויה להתייצב על 2% - באמצע תחום היעד של הבנק. מה שמקנה לבנק ישראל מרחב תמרון לפני שיאלץ לשנות את המדיניות המוניטרית.