"הסיוט הכי גדול שלנו זה הרגולציה בישראל, זה פשוט בלתי נסבל והביא אותי למצב שכמעט רציתי לסגור"

"האתגר הכי גדול שלי זה רגולציה", כך פותחת יערה קלמנוביץ' את השיחה איתי על מפעל השוקולד שהקימה בירושלים לפני שש שנים בשם "יער הקקאו". קלמנוביץ' מייצרת טבלאות שוקולד ב-60 טעמים, ארטיקים להכנת שוקו, תירס מצופה בשוקולד ועוד מוצרים מנחמים מהליין הזה, לצד סדנאות שוקולד לאנשים פרטיים וקבוצות. בזמן שנדמה שהגבלות חדשות מתרגשות על ישראל בשל ההתפרצות המחודשת של הקורונה, היא בכלל מודאגת מקשיי הביורוקרטיה הישראלים. "הסיוט הכי גדול שלנו זה הרגולציה בישראל, זה פשוט בלתי נסבל והביא אותי למצב שכמעט רציתי לסגור".

לדבריה, "אחרי שמקימים עסק צריך לקבל רישיון עסק מהרשות המקומית ובעסקי מזון נדרש גם להוציא רישיונות ממשרד הבריאות ומכיבוי אש. מדובר בתקנות שהתקינו לפני 50 שנה שגם לפקידים שאמורים לאכוף אותם אין מושג מהן. הוצאנו מאות אלפי שקלים על תהליך הגשת התוכניות". קלמנוביץ' מוסיפה ש"אנחנו יושבים בקומה שנייה אז יש תקנות מיוחדות לעובדה הזו. מבקשים מאיתנו להתקין תאי שירותים נפרדים לגברים ונשים, מסדרון חומר גלם ומסדרון תוצר מוגמר. דברים שלא קשורים לבריאות, סדר או ניקיון".

מדובר בייסורי עסק מתחיל? "ממש לא. כל שנה צריך לחדש את הרישיון וכל שנה יש דרישות חדשות: קירות לבנים שייראו את הכתמים, פח בשירותי גברים עם דוושת רגל ולא פתוח. הגיעו אלינו מהרשות להפחתת רגולציה לפני הדיון על חוק ההסדרים כדי שאספר להם על הבירוקרטיה והם יצאו נסערים מהפגישה איתנו. לפחות הסיפור של הפח המיוחד בשירותי גברים ירד מהפרק בזכות הפגישה הזו בשינויים בחוק ההסדרים".

לקלמנוביץ' יש בטן מלאה על הקשיים שמערימים עליה ועל שכמותה שמבקשים להקים עסק במדינה. "הדרישות מאיתנו דרקוניות. כנראה בישראל רוצים להשאיר הקמת עסקים לטייקונים ולאנשים שמגיעים עם מיליארדים מהבית. דרך התקנות המרובות מדינת ישראל כופה עליי להיות עבריינית. קחי דוגמה: לא יכולתי לקבל רישיון עסק לפני שהעסק קם, אבל אם הקמת עסק בלי רישיון זו עבירה. יש סתירה לא ברורה ואין לנו שום דרך לפתור את המצב הזה".

קלמנוביץ' היא עורכת דין, אם לארבעה, בעלה הוא רופא והם תושבי ירושלים. לייצור שוקולד הגיעה אחרי שמונה שנים בהן עסקה בעריכת דין. "התחלתי עם השוקולד בתור תחביב וממש התאהבתי בתחום. התחלתי להכין בשביל הכיף ולמכור לחברים, אח"כ הקמתי דוכן במתחם התחנה בעיר ולאט לאט עברתי למפעל קטן בתלפיות".

בתקופת הקורונה "יער הקקאו" לא רק שלא נזקק לעזרת המדינה אלא שפרח. "בתקופת הקורונה הרחבנו את המפעל. יצאתי מהבידוד הראשון והחלטתי שאנחנו רק נגדל מזה. היה סגר מוחלט והדפסתי אישורי עובד חיוניים לעובדים שלי שאני חתומה עליהם והסעתי אותם למפעל בכל יום", היא מגלה בחיוך. "הייתה לנו הזמנה ענקית מארה"ב ולא יכולנו לשלוח אותה. הם לא ביטלו את ההזמנה ולבקשתם חילקנו אותה בארץ לנזקקים, ואז הקמנו את אתר האינטרנט שלנו והתחיל טירוף של הזמנות, מאה ביום. מארזי עידוד לבידוד".

קלמנוביץ' אומרת שלא ביקשה מענקים ומחזור העסקאות שלה דווקא זינק בשנתיים האחרונות. "גדלנו בשנתיים האלה פי חמש במחזור ההכנסות. לא ביקשתי שום מענק כי אמרתי נפשית שאם אבקש מענקים אני אתייחס לעצמי כאילו אני צריכה לרדת בהכנסות. לא ביקשתי וזה עבד. בימים אלה אני מכניסה שותף שיש לו כישורי ניהול יותר טובים משלי והוא זה שמצליח לעבור את נבכי הבירוקרטיה הישראלית ולהוציא את כל אותם רישיונות כדי שנמשיך לייצר שוקולד ללקוחות שלנו".

עצמאים, בעלי עסקים קטנים ושכירים בעלי שליטה - אנחנו רוצים לשמוע אתכם. להשתתפות במדור אפשר לפנות למייל i-can-help@globes.co.il