תיקי נתניהו | פרשנות

עד מדינה ומעריץ: 4 תובנות מיום העדות הראשון של שלמה פילבר

רה"מ לשעבר בנימין נתניהו התייצב היום לשמוע את עדותו של מי שמינה למנכ"ל משרד התקשורת והיה איש אמונו • פילבר נקרע בעדותו בין נאמנותו לנתניהו לבין הסכם עד המדינה, אך סיפק את הסחורה וסיפר כיצד נתניהו הנחה אותו לסיים את מיזוג בזק-yes ולמתן את ירידת המחירים לבזק

שלמה פילבר, עד המדינה במשפט נתניהו, בבית המשפט המחוזי בירושלים, היום / צילום: יונתן זינדל, פלאש 90
שלמה פילבר, עד המדינה במשפט נתניהו, בבית המשפט המחוזי בירושלים, היום / צילום: יונתן זינדל, פלאש 90

עד המדינה שלמה (מומו) פילבר החל היום (ה') למסור את עדותו נגד ראש הממשלה לשעבר בנימין נתניהו. נקודת המוצא להערכת עדותו של פילבר היא הקונפליקט בו הוא מצוי: מחד, הוא נאמן להתחייבותו להסכם עד המדינה ועומד מאחורי כל מילה שנאמרה בחקירה. מאידך, הוא אוהב ומעריץ את נתניהו. פילבר נקרע בין הנאמנויות לאורך כל יום עדותו הראשון.

הקונפליקט של פילבר

פילבר מכיר את נתניהו קרוב ל-30 שנים. בעדותו סיפר כי הכיר אותו בשנת 1993, כשנתניהו היה יו"ר האופוזיציה בממשלת רבין-פרס, והוא היה במועצת יש"ע. 3 שנים לאחר מכן, פילבר הוזמן לראשונה לעבוד במטה ההסברה של קמפיין הליכוד. גם בקמפיין ב-2008 הוא היה מעורב, ובבחירות 2015 ניהל את קמפיין הבחירות לכנסת ה-20 ולקח חלק בניצחון הגדול של נתניהו.

על רגשותיו העיד פילבר: "נתניהו הוא מושא הערצתי מגיל צעיר, אני מעריך ומכבד אותו גם היום. אני חושב שהוא אחד המנהיגים הגדולים שיש למדינה ולימין הישראלי. יש בינינו היכרות של 25 שנה, יש כימיה מקצועית והבנה הדדית. זה לא גלש לקשרים חברתיים מעבר לזה. גם היום אני אוהב אותו".

במצב רגשי מורכב זה פילבר התייצב בבית המשפט, וניכר במהלך יום עדותו הראשון שהוא מצוי בקונפליקט איך להשיב בנקודות שמסבכות את הבוס לשעבר.

ההישגים של התביעה

ההישג המשמעותי של התביעה היה עדותו של פילבר לגבי "פגישת ההנחיה" של נתניהו, שהתקיימה, לפי הנטען, זמן קצר לאחר מינויו למנכ"ל משרד התקשורת. הפרקליטות מייחסת חשיבות רבה להוכחה שאותה פגישה נועדה להנחות את פילבר לפעול באופן שיטיב עם בעלי בזק דאז, שאול אלוביץ’: להביא לאישורה של עסקת בזק-yes בהקדם ולמתן את ירידת המחירים במסגרת רפורמת השוק הסיטונאי.

מצד אחד, פילבר תיאר את הפגישה ככזו שערכה כרבע שעה, ושבסיומה דקה אחת שבה עסקו בעניין קידום ענייני בזק. עם זאת, מבחינת התוכן, פילבר סיפק את הסחורה לפרקליטות - הוא חזר על כך שנתניהו ביקש ממנו למתן את ירידת המחירים במסגרת הרפורמה לבזק, תוך הדגמת תנועת יד שעשה לתיאור מיתון המחירים.

פילבר טען כי נתניהו אמר לו "לגמור עם זה", לגבי עסקת בזק-yes. פילבר העיד כי ההנחיות של נתניהו קבעו את גבולות הפעילות, ואם הוא לא היה פועל, הוא היה נכשל בעיניו ולא היה עושה את עבודתו. פילבר, שהבין שהוא מזיק לנתניהו, ביקש להבהיר: "אני עושה ספוילר. במבט לאחור - באף אחד מהדברים לא עשיתי מה שביקש".

התובעת, עו"ד יהודית תירוש, הזדעקה: "מיזוג בזק אושר בסוף?". פילבר השיב בחיוב, ועו"ד תירוש המשיכה: "אז לא כל דבר, נכון?". 

בחקירה הראשית של עד, מטבע הדברים יש הישגים לצד שהביא אותו. תפקידה של ההגנה כתמיד יהיה להפחית מעוצמת האמירות וממשקלן.

יוכרז כעד עוין?

ניכר כי פילבר מנסה להפחית מעוצמת עדותו. לאורך יום העדות ניכרו פערים בין עדותו במשטרה לבין עדותו בבית המשפט. "יש נטייה למזער את האירועים שהתרחשו", הגדירה זאת התובעת, עו"ד תירוש.

הרצון של פילבר לא להזיק למושא הערצתו, הגיע לשיא כשנשאל על-ידי התובעת תירוש למניע של נתניהו בבקשתו לסייע לבזק. פילבר התחמק מלהשיב, ורק אמר כי הוא הבין שעליו לדבר עם אלוביץ’. תירוש הציגה לו את אמירתו במשטרה, אז אמר שנתניהו ביקש לקדם את ענייני בזק כי רצה לעזור לאלוביץ’ באופן אישי, וכי "זה תלוי פרסונה ולא תלוי נושא", זאת באופן המתיישב עם התזה של התביעה.

בשלב זה פנה פילבר הנרגש לשלושת השופטים, ובקול רועד, כשלרגע היה נדמה שהוא על סף דמעות, הסביר את מצבו הרגשי בזמן החקירה: "נעצרתי ב-2017, נחקרתי 50 שעות, נשלחתי ל-15 יום מהמשרד. אחרי 7 חודשים מגיעים אליי בשש בבוקר ולוקחים אותי, ואז אומרים לי שזה סיפור חדש. פתאום אומרים לי שאני חשוד בשוחד בסיוע לראש הממשלה ובני ביתו. אני במעצר".

פילבר ביקש להסביר כי במשטרה הוא אמר אמת, אך עוצמת האמירות היו גבוהות. "התשובות שלי (במשטרה - נ.ש.) מדויקות. מרגע שחתמתי, הסכמתי שאני אומר את הדברים. אבל קחו בחשבון שאדם שנמצא בסערת רגשות. צריך להבין את העוצמה של האמירות. להבין את ההקשר של כל אירוע. יש 50 גוונים של אפור. מבחינתי, פעלתי עם המצפן הפנימי שלי, מקצועית לטובת שוק התקשורת".

לצד זאת, פילבר לא היתמם: "יכול להיות שעשיתי דברים שלא הייתי צריך לעשות, ובגלל זה אני עומד בבית המשפט".

בשלב מסוים ביקשה עו"ד תירוש להגיש את הודעתו של פילבר במשטרה בנקודה זו. לפי פקודת הראיות, ניתן להגיש אמירות של עד מחוץ לבית המשפט, ובית המשפט רשאי לקבוע ממצאים על סמך אמירות אלה. אחד התנאים לכך הוא שהאימרה של העד שונה בפרט מהותי, או שהעד מכחיש את או לא זוכר את תוכן האימרה.

הליך נוסף הוא לבקש להכריז על העד כ"עד עוין". אם בית המשפט מאשר זאת, ניתן לחקור את העד (של אותו הצד שזימן אותו) בחקירה נגדית. לא חייבים להכריז על עד כעוין כדי להגיש את הודעותיו.

התביעה לא ביקשה להכריז על פילבר כעד עוין. יש להניח כי פילבר חשש שהגשת ההודעה שלו תיתפס כמי שלא משתף פעולה עם התביעה.

השופטת רבקה פרידמן-פלדמן ביקשה לנסות לרענן שוב את זכרונו של העד. פילבר נשאל שוב: "עד כמה הבנת שהבקשה של נתניהו לגבי בזק נבעה משיקולים מקצועיים?". הפעם הוא השיב בהרחבה: "נתניהו ביקש ממני לפעול, כי אלוביץ’ פנה אליו. זה תלוי בן אדם". בכך פילבר אישר את אמירתו כי מדובר בעניין של דמות ולא נושא. הוא הסביר כי העניין היה למלא את רצונו של אלוביץ’.

פילבר תקף גם את דרך החקירה במשטרה, במהלכה ביקשו ממנו להשיב בשלילה ובחיוב לסיטואציות מורכבות. "כדי להיות כן עם עצמי, אני חייב להסביר מורכבות", אמר. "החוקרים היו כמו רוטוויילרים, לא עניין אותם כלום. נעצו את השיניים שלהם בנושא של בזק ורצו להגיד רק כן או לא".

פילבר הודה לשרה נתניהו

חלק מעניין אחר בעדות נגע למעורבות של שרה נתניהו במינויים, ובפרט במינויו של פילבר. העדות מלמדת על ההתנהלות שהייתה בתקופת כהונתו של נתניהו במשרד ראש הממשלה, ובו אשת ראש הממשלה מעורבת במנויים בכירים.

התובעת הציגה הודעה ששלח פילבר לניר לחפץ במאי 2015 לאחר מינויו למנכ"ל משרד התקשורת: "תודה. בראש ובראשונה לך על הרעיון ולו ולה על האמון. מקווה לממש את הציפיות".

התובעת ביקשה לברר מי הם "לו ולה", ופילבר השיב כי מדובר בנתניהו וברעייתו. לפני שהשיב, פתח בהסבר: "אני אגיד משפט מקדים ברמה האישית שלי. על ה-SMS נימוסין הזה הואשמתי בקבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות. על כך שקיבלתי את תפקיד מנכ"ל משרד התקשורת". לגוף השאלה השיב: "עניתי בנימוס אמריקאי. חפץ הוא האיש של שרה נתניהו. אף פעם לא עולה כסף לחלק מחמאות. אני יודע שחשוב לו לשמור על כבודה של שרה". 

 *** חזקת החפות: יודגש כי גם לאחר הגשת כתב האישום נגדם, ראש הממשלה לשעבר בנימין נתניהו ושאול ואיריס אלוביץ' מכחישים את המיוחס להם, לא הורשעו בביצוע עבירה, ועומדת להם חזקת החפות.