אי התשלום לחברי מועצות מקומיות הוא מתכון לשחיתות ציבורית

הם בעלי גישה חופשית למנגנון השלטון, חברים במליאת המועצה ובעלי תפקידים מרכזיים בוועדות העירוניות - וכל זה בהתנדבות • אז מה הפלא שמרבית נבחרי ציבור בשלטון המקומי אינם מצליחים לבצע כראוי את שליחותם

שרת הפנים איילת שקד. הטיפול המשמעותי ביותר בחיי אזרחי ישראל נעשה במרחבי השלטון המקומי / צילום: מארק ישראל סלם, "ג'רוזלם פוסט"
שרת הפנים איילת שקד. הטיפול המשמעותי ביותר בחיי אזרחי ישראל נעשה במרחבי השלטון המקומי / צילום: מארק ישראל סלם, "ג'רוזלם פוסט"

הכותבת היא מומחית לאסטרטגיה ציבורית, רגולציה ודעת קהל

"השקעתי את כל זמני בתפקיד הציבורי. מתוך 10 שנות פעילות קיבלתי משכורת רק שנתיים. רק לעבור על סדר יום של ועדת הבנייה המקומית בעיר שלי זה 3/4 משרה, שלא לדבר על שאר הישיבות, מפגשי התושבים והרצון הכנה שלי לעשות את העיר שאני חי בה טובה יותר, המחיר היה אדיר. שחקתי את כל החסכונות שלי".

הציטוט הזה שייך לאחר מחברי המועצה המוערכים והמוכרים בישראל. משך שנות פעילותו הציבורית הוא הוביל שינויים חברתיים, כלכלים, חינוכיים, נדל"נים וסביבתיים אדירים בעיר מגוריו. שינויים שמהם נהנו הרשות המקומית, התושבים, העסקים והחברות. כולם עמדו עמו בקשר לקדם את ענייניהם, לכולם הוא הקדיש אלפי שעות ישיבות, מפגשים, ועדות ומועצות - כולם הרוויחו ובגדול. ומה קיבל בתמורה נבחר הציבור שלנו? טפיחה על השכם, סכינים פוליטיות ותחושה טובה - לפעמים.

הפער העצום בין חשיבותו של תפקיד נבחר הציבור ברשות המקומית לבין המנגנון והאמצעים העומדים לרשותו על מנת שיבצע את תפקידו הם בבחינת בדיחה עצובה.

מה שיש לחברי המועצה בישראל זו עבודה ציבורית אינטנסיבית גדולה וחשובה הכוללת: ייצוג בוועדות, ישיבות מקצועיות, דיונים רבים, קידום מיזמים ומפגשים רבים עם תושבים. מה שאין להם זה תגמול כלכלי בסיסי ומנגנון מובנה לביצוע תפקידם הם עושים את תפקידם - בהתנדבות מלאה.

הפער עצום

הפער בין חשיבותם הציבורית הרבה לבין הדרישה למלא תפקיד חשוב זה בהתנדבות מייצרת פתח ומפתה ומסוכן לשחיתות מקומית.

אומנם, חברי מועצה בקואליציה, המאיישים תפקידים של סגני ראש העיר מתוגמלים על תפקידם, אולם רובם המוחלט של נבחרי הציבור בשלטון המקומי נאלצים להקדיש את זמנם לתפקיד בהתנדבות. ומי שמבקש למלא את תפקידו נאמנה מגלה שהעבודה רבה מאוד בין אם הוא חבר קואליציה או אופוזיציה.

עד מהרה מגלים נבחרי השלטון המקומי את הקושי האדיר של שילוב פרנסת המשפחה וייצוג הציבור, ומכאן הם עשויים או עלולים אם תרצו לבחור באחת משלוש דרכים: ייצוג הציבור כנדרש וכמצופה על חשבון פרנסת המשפחה, הפחתת המעורבות והורדת הפרופיל הציבורי לאחר היבחרותם, או חלילה קידום אינטרסים כלכלים במסגרת תפקידם העשויים לפצות אותם על אובדן הכנסה.

מדינת ישראל מקדשת את הדמוקרטיה הארצית שלה. כל נבחר ציבור בשלטון הארצי, כדוגמת חבר כנסת, מקבל: שכר, תקציב, לשכה ותקני עובדים. אולם לא כך הדבר במסדרונות השלטון המקומי.

נבחר ציבור בשלטון המקומי סובל מהיעדר תקן, משרד או סיוע מקצועי. גם אין ברשותו תקציב בסיסי לקשר עם הבוחר באמצעותו יוכל לספר לבוחריו כיצד הוא פועל למענם.

ראשי אופוזיציה רבים בשלטון המקומי, האמורים להוות אלטרנטיבה ואתגר לראש הרשות הנבחר, מגלים כי החדר המוקצה להם על פי חוק נבחר להיות החדר הקטן ביותר, בבניין המרוחק ביותר אם בכלל. יש גם לא מעט חברי אופוזיציה ברשויות שונות המדווחים כי נמנעת מהם ביום יום הכניסה לבניין הרשות.

כאשר יושב נבחר ציבור, ללא כל שכר או תקציב פעילות, בוועדה רגישה ומשפיעה כמו הוועדה להקצאת קרקעות ומבנים, ועדת מכרזים או ועדת רכש - הפתח לשחיתות גדול ומפתה במיוחד.

מעבר לכך, מי שידו אינה משגת, מוכשר ככל שיהיה, לא יוכל לשרוד כלכלית כנבחר ציבור ברשות המקומית. אנחנו כציבור המפסידים העיקרים של המצב.

פתרון פשוט

הפתרון לכך פשוט. הענקת שכר בסיסי ותקציב פעילות סיעתי לנבחרים ברשויות המקומיות. הדבר יאפשר למתמודדים מכל הקשת החברתית והכלכלית של הישוב להתמודד לתפקיד ולבצעו בהצלחה לאורך כל שנות כהונתם, תוך דיווח תדיר לציבור הבוחרים שלהם אודות פעילותם. מעבר לכך, מהלך זה גם יצמצם את הפיתוי להשלמת הכנסה על חשבון האינטרס הציבורי וטוהר המידות.

זה נכון שראשי הרשויות מעדיפים את חברי המועצה שלהם קטנים, ממושמעים וחסרי השפעה, אולם לא כך היו רוצים אותם האזרחים שבחרו בהם.

הטיפול המשמעותי ביותר בחיי אזרחי ישראל נעשה במרחבי השלטון המקומי בישראל ומכך חובה להוביל לשינוי החשוב במערכת השלטון המקומי - נבחרי ציבור מתוגמלים בעלי מנגנון המאפשר להם לבצע את תפקידם ולשמור דה-פקטו על עקרונות המשטר הדמוקרטי.