בנק ישראל על "עסקת החבילה": שכר המינימום משקף שחיקה לעומת השכר הממוצע

בבנק ישראל מעריכים כי העלאת שכר המינימום לא צפויה לפגוע בתעסוקה, מכיוון שהעלאה הצפויה תשחק את שכר המינימום ביחס לשכר הממוצע כפי שמחושב ע"י הלמ"ס • הדוח של בנק ישראל

ירון, ליברמן ובר-דוד בחתימה על הסכם עסקת החבילה במשק / צילום: דוברות ההסתדרות
ירון, ליברמן ובר-דוד בחתימה על הסכם עסקת החבילה במשק / צילום: דוברות ההסתדרות

בנובמבר האחרון חתמו הממשלה, המעסיקים וההסתדרות על הסכם "עסקת חבילה" שעל פיו יועלה שכר המינימום באופן הדרגתי בחמש פעימות בין השנים 2022 ל-2026.

באפריל הקרוב יעלה שכר המינימום החודשי מ-5,300 שקל ל-5,400 שקל, ב-2023 ל-5,500 שקל, ב-2024 ל-5,700 שקל, וכך הלאה עד דצמבר 2025 אז יעלה שכר המינימום ל-6,000 שקל (או 47.5% מהשכר הממוצע במשק, לפי הגבוה מביניהם).

בסך הכל יועלה שכר המינימום במשך חמש השנים הקרובות ב-13%, אלא שלפי בנק ישראל שיעור העלאה של שכר המינימום נמוך ביחס לעליית השכר במשק מאז העלאתו האחרונה בסוף 2017, והוא אף נמוך מהציפיות לעליית השכר בשנים הקרובות.

על פי תחזיות הצוות של חטיבת המחקר בבנק ישראל, השכר הממוצע לשעת עבודה צפוי לעלות בכ-2% השנה, וב-3% ב-2023. בבנק ישראל מעריכים כי העלאת שכר המינימום לא צפויה לפגוע בתעסוקה, מכיוון שהעלאה הצפויה תשחק את שכר המינימום ביחס לשכר הממוצע כפי שמחושב על ידי הלמ"ס.

היחס בין שכר המינימום לשכר הממוצע במשק ולשכר החציוני למשרה מלאה דומה לרמתו לפני עשור, ומצוי במרכז ההתפלגות של מדינות ה-OECD. זאת בניגוד לעבר אז שכר המינימום בישראל היה גבוה יותר בהשוואה בינלאומית, אך שכר המינימום ברבות מהמדינות המפותחות עלה בעשור האחרון בקצב מהיר יותר מזה של עליית השכר הממוצע.

כרבע מכלל השכירים במשק משתכרים בשכר המינימום, אולם ישנם משלחי יד וענפים שבהם משקל העובדים בשכר המינימום גבוה במיוחד, כמו: עובדים בלתי מקצועיים, עובדי מכירות ושירותים, עובדי שירותי אירוח ואוכל, אמנות בידור ופנאי ועוד. חלק מענפים אלו היו עיקר הנפגעים במשבר הקורונה וחלקם טרם התאוששו. בבנק ישראל כותבים כי עלייה גדולה של שכר המינימום עלולה להערים קשיים נוספים על ענפים אלו שלא חזרו לרמת מלפני המשבר.

בבנק ישראל מעריכים כי ההשפעה הצפויה של שכר המינימום על האבטלה בשנים הקרובות תהיה מושפעת ממחזור העסקים שכן ככל הנראה הסיכונים לתעסוקה משכר המינימום משמעותיים יותר בתקופת האטה, בה יש צורך להפחית עלויות מצד המעסיקים. על ענף שירותי האוכל תהיה השפעה מוגבלת, כך מעריכים בבנק ישראל, וזאת למרות שהתעסוקה שם נפגעה בתקופת הקורונה יותר מאשר ענפים אחרים. אלא שעם החזרה של הענף לפעילות מלאה עם פתיחת התיירות הנכנסת העלאת שכר המינימום לא תפגע בהתפתחות התעסוקה בענף, כך לפי בנק ישראל.