העלייה במחירי המזון נבלמה, ויש עוד כמה סיבות לאופטימיות בנתוני האינפלציה

נתוני האינפלציה שפורסמו בערב החג בהחלט מהווים סיבה לחגיגה עבור בנק ישראל וגם עבור משרד האוצר, אבל לא ממש עבור הלמ"ס. מדד המחירים לצרכן בחודש מרץ הפתיע כאשר עלה ב-0.6% בלבד - קצב נמוך ביחס לתחזיות של מרבית הכלכלנים שצפו עלייה של 0.7%-0.8%.

מעבר לכך, המדד בניכוי עונתיות הצביע על עלייה מתונה בהרבה, של 0.2% בלבד. נתון זה נועד לתאר את מגמת התפתחות המחירים, לאחר ניכוי ההשפעות של שינויים עונתיים.

בכך, קצב האינפלציה בישראל נותר על 3.5% במהלך 12 החודשים האחרונים. אמנם שיעור אינפלציה שחורג מהיעד של בנק ישראל, אבל נמוך מהתחזיות של הכלכלנים בשוק שצפו קצב עלייה של 3.7%-3.8% לתקופה.

הנתון הנמוך יחסית מתיישב לעת עתה עם הטון של בנק ישראל להעלות את הריבית באופן הדרגתי. כזכור, בשבוע שעבר הועלתה הריבית לראשונה מאז 2018. בבנק ישראל העלו את תחזית האינפלציה ל-3.6% השנה, אך צופים כי היא תתכנס לאמצע תחום היעד ב-2023.

  

להסתכל על האינפלציה בארה"ב ולהירגע

נתוני מרץ משתלבים עם התחזית הזו של הבנק ובעיקר ממשיכים לככב מלמטה. קצב האינפלציה בישראל נמוך באופן משמעותי מזה שנרשם מעבר לים ומדיניות בנק ישראל נחשבת מתונה בהתאם. סיבה אפשרית לכך היא יוקר המחיה, שמקשה מאוד על העלאת מחירים יותר מרמתם כעת.

כאמור, בעולם האינפלציה אינה עומדת על שיעור נמוך יחסית כמו בישראל. בארה"ב, למשל, בשבוע שעבר פורסמו נתוני האינפלציה, וזו חרגה מהתחזיות והסתכמה ב-8.5%. אלא שגם שם ישנה נקודה אופטימית, כי אינפלציית הליבה - כלומר זו ללא חישוב עליית מחירי המזון והאנרגיה - עלתה באופן נמוך מהתחזיות, מה שהביא חלק מהכלכלנים להעריך כי שיאה של האינפלציה שם כבר מאחורינו. וכמובן, כל מה שקורה בארה"ב משפיע באופן ישיר על ישראל. למשל, התערבות הבנק המרכזי שצפוי להמשיך לצמצם את המדיניות המרחיבה ולהעלות ריבית על מנת לרסן את האינפלציה.

הלחץ של ליברמן על יצרני המזון עבד

נראה כי הזימון של מנהלי חברות המזון לחדרי החקירות עשה את שלו. לאחר שמחירי המזון השלימו זינוק של 5% בשנה בפברואר בקצב שנתי, נתוני האינפלציה שפרסמה הלמ"ס בערב החג לחודש מרץ הצביעו על בלימת העלייה של מחירי המזון. מאחר שמשקלו של סעיף המזון במדד המחירים לצרכן הוא 14.6% - השלישי אחרי דיור, תחבורה ותקשורת, הרי שאת ההפתעה במדד הכללי אפשר לשייך בחלקה לסעיף המזון.

סעיף המזון בתוך המדד היה מפתיע, נוכח העלייה של מחירי הסחורות כתוצאה מהמלחמה באוקראינה. בפסגות, למשל, צפו עלייה של 0.5% במחירי המזון במרץ - מה שלא קרה. בפועל, עלייה של עד 3% נרשמה במוצרי בשר, קמח ולחם, אבל זו קוזזה עם מחירי הביצים המשקאות הקלים ועוד שירדו בשיעור דומה, ומחירי הפירות והירקות רשמו ירידה חדה מהצפוי במרץ של 2.1%. וכך, בתמונה הכללית מדד מחירי המזון נותר ללא שינוי, ולמעשה היווה גורם ממתן אשר לא תרם את חלקו לעלייה בקצב האינפלציה במרץ.
לגבי הירידה במחירי הפירות וירקות - זו תרמה לבלימת קצב האינפלציה ב-0.02%. האם להורדת המכסים הצפויה היה בזה חלק?

שר האוצר אביגדור ליברמן לא מפספס אף הזדמנות לתקוף את יצרני המזון (והמלונאים) על כך שהם גורפים שכר במיליונים, במקביל למענקים שקיבלו מהממשלה בתקופת הקרונה, ובמקביל "מעיזים" להעלות מחירים. עם פרסום נתוני מחירי המזון של הלמ"ס במרץ ליברמן יכול לרשום לעצמו הישג בהמשך לתוכנית שהציג בתחילת בפברואר להורדת יוקר המחיה, בין היתר, על ידי הפחתת מכסים.

האם הלחץ של ליברמן מתחיל לחלחל אל היצרנים? העובדה ששר האוצר נכנס בעצמו לתמונה ושכנע את היצרנים לרדת מעליות המחירים, מהווה הצלחה עבורו. לעת עתה. סביר להניח שכאשר הפוקוס יירד מיצרני המזון, אלו ימהרו להעלות מחירים.ֿ
אם ננטרל מנתוני מדד המחירים לצרכן של חודש מרץ את מחירי האנרגיה והמזון, בהם הפירות והירקות, אז האינפלציה מסתכמת ב-2.4% ב-12 החודשים האחרונים. כלומר בתוך תחום היעד של בנק ישראל.

האוצר מלבה ביקושים בשוק הנדל"ן

שיטת האיומים שפועלת על יצרני המזון לא עובדת כשמגיעים לשוק הנדל"ן. מחירי הדיור השלימו בחודש מרץ עלייה שנתית של 15%, ואין פלא. אם באוצר מודים שמחירי הדיור יעלו עוד, ומודים שהגדלת ההיצע הוא לא מהלך שקורה ברגע - איזו ברירה מותירים לרוכשים אם לא לקנות דירה כבר עכשיו.

האוצר מלבה את הביקושים לא רק על ידי הצהרות, אלא גם במעשים: לפי בנק ישראל, התוכניות של הממשלה של מחיר למשתכן ודומותיה, מהוות פיתרון לזוכים בהגרלה, אך היתר שלא זכו ימצאו את עצמם רוכשים דירה במחיר מלא, וכך הביקושים בשוק הדיור - בהיעדר היצע - ימשיכו לעלות ואיתם גם המחירים.

התקלה של הלמ"ס: 17 דקות של נצח

נתוני מדד המחירים מתפרסמים בכל 15 לחודש. אם התאריך נופל על ערב חג, כמו ביום שישי האחרון, אז הנתונים מתפרסמים בשעה 14:00. ביום שישי האחרון נראה שאולי בלמ"ס מיהרו במיוחד לקבל את פני החג, שכן בנתונים נפלה טעות, ופורסם שהמדד עלה ב-0.7% במקום ב-0.6%.

הנתון השגוי פורסם במרבית האתרים (בגלובס פורסם הנתון הנכון).בימים שבשגרה, לטעות כזו יש מחיר, ודאי כאשר בלומברג פרסם בכותרת את הנתון השגוי במשך 17 דקות - זמן שהוא נצח בעולם המסחר בשוק ההון. למרבה המזל, עקב החג, הבורסה היתה סגורה ולא נגרם נזק.