רוסיה מגישה: הפתרון הסופי לשאלה האוקראינית

מלחמתה של רוסיה נגד אוקראינה חוצה את כל הגבולות: המטרה היא חיסול מכוון ומתוכנן של המדינה ושל התודעה הלאומית האוקראינית, קריאות למחנות ריכוז ולחינוך מחדש

קבר אחים בבוצ'ה. עדויות מזעזעות למעשי טבח באזרחים באזורים שכוחות רוסים עזבו לאחרונה / צילום: Associated Press, Rodrigo Abd
קבר אחים בבוצ'ה. עדויות מזעזעות למעשי טבח באזרחים באזורים שכוחות רוסים עזבו לאחרונה / צילום: Associated Press, Rodrigo Abd

התאפקות? נודף ממנה ניחוח ארכאי: הימים שבהם ברירת המחדל של עורכי עיתונים רציניים הייתה כותרת ברוחב של טור אחד. התאפקות היא ההיפך מתחרות. התאפקות היא גם אחותה של האדישות. זו ההתאפקות ששלחה ידיעות על שואת יהודי אירופה לעמוד פנימי מרוחק של ה"ניו יורק טיימס".

שתי ההתאפקויות האלה, מחמת הזהירות ומחמת ההשתמטות, ממצות את אחת הדילמות הגדולות ביותר של זמננו: איך להבין אסונות מידי אדם מבלי להגזים ומבלי להמעיט. הבעתי כאן את דעתי, יותר מפעם אחת, שההתנגדות החד-משמעית להפרה שיטתית של זכויות אדם אינה מצדיקה את האיפיון "אפרטהייד". לא כל אפליה היא אפרטהייד. לא כל כיבוש הוא נאצי או פשיסטי.

כיוצא בזה, לא כל פשע מלחמה הוא גנוציד, או, באנגלית, ג'נוסייד, זאת אומרת רצח עם. את המושג הזה טבע המשפטן היהודי-פולני רפאל למקין ב-1944. הוא נעשה ציון דרך בהתפתחות החוק הבין לאומי. הוא הנחה את משפטי נירנברג. הוא חזר והונח על דוכנם של בתי משפט מני אז.

מוטב להסתייג אינסטינקטיבית מהאיפיון הזה, בדיוק בגלל הדרמטיות שלו. הוא נועד לתת סימנים משפטיים בחיסולן המלא של קבוצות אתניות; ולא סתם חיסולן, אלא חיסולן המכוון והמתוכנן. כאשר למקין כתב על רצח עם, העולם עדיין לא ידע על קנוניית ואנזה, ינואר 1942, שבה נוסחה התוכנית להשמיד את כל 11 מיליון יהודי אירופה.

פוטין מחפש "ג'נוסייד"

מעט מאוד מאורעות בהיסטוריה המודרנית עומדים בקריטריונים של ג'נוסייד. לרוע המזל, אותה זילות הלשון, ההופכת כל אפליה ל"אפרטהייד", מעניקה שגרתיות ל"ג'נוסייד". דווקא בתחומי ברית המועצות לשעבר, התווית ג'נוסייד הוצמדה לאקטים של הריגה, או של טבח, שהיו חמורים ואולי נפשעים כשלעצמם, אבל בוודאי לא התקרבו אל אמות המידה של רפאל לנקין.

ב-2008, ולדימיר פוטין שיגר את צבאו אל גיאורגיה, כדי להגן על מיעוט לאומי קטן, הדרום-אוסטים, מפני "ג'נוסייד" גיאורגי. כך אמר. הגיאורגים אמנם הפגיזו את דרום אוסטיה, ועשרות אזרחים נהרגו. זה היה אקט מגונה של ברוטליות ושל טיפשות. אבל זה לא היה ג'נוסייד.

ב-2014, צבא רוסיה חזר וצעד אל חצי האי קרים ואל חבל דונבאס, כדי להגן על האוכלוסייה דוברת הרוסית מפני "ג'נוסייד". מאז 2014, המושג הזה לא חדל לבקוע מגרונות רשמיים ברוסיה. הוא הפך לתרועה מחרישת אוזניים בהתקרב הפלישה לאוקראינה. הוא ליווה את הקריאה, העומדת במרכז ההצדקה לפלישה: "דה-נאציפיקציה" של אוקראינה.

אבל מאז עלתה הפלישה על שרטון, היוצרות התהפכו. בסוף השבוע השמיני של המלחמה הדרישה ל"דה-נאציפיקציה" נעשתה הבסיס של תוכנית לדה-אוקראיניזציה: חיסול המדינה האוקראינית וחיסול התודעה הלאומית האוקראינית.

התרת-דם

במשפטי נירנברג, ב-1946, האשמות על רצח עם כללו לא רק רוצחים נאציים. אחד הנשפטים היה יוליוס שטרייכר, שהתעשר להפליא מפורנוגרפיה אנטישמית (הוא היה העורך והמו"ל של "דר שטירמר" הידוע לשמצה). הוא הורשע על הסתה לרצח היהודים, ונתלה.

רצח עם מצריך את הכשרתה של הקרקע הציבורית באמצעות הסתה, דה-לגיטימציה, ובייחוד דה-הומניזציה. גם אם הוא נעשה בחשאי, בחסות שקרים ועיוותים, הצלחתו מותנית בהתרת דם שיטתית של הקורבנות, לאורך שנים. תשע שנים חלפו בין עליית היטלר לשלטון לבין ואנזה.

את האות לדה-לגיטימציה של אוקראינה נתן ולדימיר פוטין, ביולי שעבר, במסה ארכנית (5,000 מילה), שבה הרצה את טענותיו על מלאכותיותה של אוקראינה. הגיע הזמן להחזירה אל חיק רוסיה, הוא הודיע.

מאז, ביטויים של בוז, של טינה ושל הפחדה הורעפו על ראשה של אוקראינה. המלחמה פרצה את כל הסכרים. מרגריטה סימוניאן, העומדת בראש ערוץ הטלוויזיה הבין לאומי של רוסיה RT אמרה: "אין זה מקרה שאנחנו קוראים להם 'נאצים'. מה שהופך אותך לנאצי זה הטבע החייתי שלך, השנאה החייתית שלך ונכונותך החייתית לנקר את עיניהם של ילדים על יסוד לאומיותם". מבלי משים סימוניאן הגדירה את הפלישה הרוסית, או אולי את עצמה.

סגנו של פוטין, הנשיא וראש הממשלה לשעבר דמיטרי מדבדב, מכחיש מעיקרו את עצם קיומה של לאומיות אוקראינית. תחת זאת הוא מדבר על "אוקראיניזם, הניזון מרעל אנטי-רוסי ומשקרים מוחלטים על זהות, שהם כזב אחד גדול". שימושי הלשון האלה, בייחוד "רעל", מאכלסים לעייפה את עמודי "מיין קאמפף", המניפסט המפורסם ביותר של רצח עם: "מרעילי האומה היהודיים", "תעמולת הרעל היהודית". היטלר ראה בבעיה היהודית שאלה של "בריאות הגוף הלאומי", וקרא לטפל בה כדרך שמטפלים בזיהום מיקרובי. מדבדב אינו היטלר, אבל אולי בעיקר מפני שהוא חסר משקל ונטול כריזמה.

הקריאות "לחסל את הנאצים האלה", הבוקעות מכל שופר ממשלתי וחצי-ממשלתי ברוסיה, אינן מוגבלות עוד ליחידים או לקבוצות מוגדרות. "הנאצים האלה" הם עכשיו כל האוקראינים, שמוחם זוהם ללא תקנה. פרשן צבאי בטלוויזיה הרוסית קרא לכלוא במחנות ריכוז את כל האוקראינים שהתנגדו לפלישת רוסיה. יושב ראש ועדת הביטחון של הפרלמנט הרוסי הכריז, כי יהיו נחוצות 30 עד 40 שנה ל"חינוך מחדש" של 40 מיליון אוקראינים.

מלחמות ארורות במיוחד מפני שהן קוראות דרור לעכבות. הן נוטות להקצין. כשהן מתארכות, מתחזקת הסכנה שהן יתפתחו לקריאת תיגר על הציוויליזציה. זה קרה גם לעמים המתורבתים ביותר. מלחמת רוסיה באוקראינה חצתה זה כבר את הקווים האדומים במידה שהם נעלמים והולכים מעבר לאופק.