רשות המסים לא תמיד מנצחת: 55% מהעררים בבית הדין לענייני קורונה הסתיימו בסעד לטובת העסק

בית הדין לענייני קורונה, שדן בעררים על החלטות רשות המסים, פרסם היום את דוח הפעילות השנתי שלו • עפ"י הדוח, 41% מהתיקים הסתיימו בפשרות, ו-32% הסתיימו בהחלטות מנומקות, מתוכם 9% מהתיקים הוחזרו לרשות המסים

עסקים סגורים בתקופת הקורונה / צילום: כדיה לוי
עסקים סגורים בתקופת הקורונה / צילום: כדיה לוי

ב-55% מתיקי הערר שהוגשו לבית הדין לענייני קורונה (עררים על החלטות רשות המסים במענקי השתתפות בהוצאות קבועות ומענקי פגיעה ממושכת לעסקים) התקבל סעד לטובת העורר. משך זמן הטיפול הממוצע בתיק עומד על 71 ימים. 41% מהתיקים הסתיימו בפשרות, ו-32% הסתיימו בהחלטות מנומקות, מתוכם 9% מהתיקים הוחזרו לרשות המסים, ו-5% התקבלו. נתונים אלה מתפרסמים היום (א') בדוח הפעילות השנתי של בית הדין לענייני קורונה.

בית הדין לענייני קורונה הוקם מכוח חוק התוכנית לסיוע כלכלי לעסקים בתקופת הקורונה, והוא משמש כערכאת ערר על החלטות רשות המסים בעניין מתן מענקים לעסקים שמחזור הכנסתם נפגע כתוצאה מהשלכות נגיף הקורונה על המשק. 

 
  

מאז החל את פעילותו בינואר 2021, נפתחו בבית הדין לענייני קורונה 1,358 תיקים, והתקבלו 1,315 פניות התקבלו במוקד הטלפוני. מרבית הפונים לבית הדין היו בעלי עסקים עם מחזור עסקאות של 1.5 עד 10 מיליון שקל (47% מהפונים), ואחריהם בעלי עסקים עם מחזור עסקאות של 10 מיליון שקל ומעלה (28%). 19% מהפונים לבית הדין היו בעלי עסקים קטנים בעלי מחזור של עד 1.5 מיליון שקל ועוד 6% מבעלי העסקים במחזור של עד 300 אלף שקל.

את רוב העררים הגישו עבור בעלי העסקים רואי חשבון או יועצי מס (42.6%) - שנחשבו בתקופת הקורונה למומחים הרלוונטיים יותר לענייני מענקים, ורק 21.2% מהעוררים הגישו ערר באמצעות עורכי דין. 32.6% מבעלי העסקים הגישו ערר ללא ייצוג. 

רשות המסים דרשה להשיב מענקים

העררים לבית הדין הוגשו בין היתר בעקבות הדרישות ששיגרה רשות המסים לבעלי עסקים להשיב מענקים שקיבלו במהלך הקורונה. הדרישה להחזר מענקים או מקדמות בגין מענקי ההשתתפות בהוצאות שוגרה לעשרות אלפי בעלי עסקים, במסגרת מעל 160 אלף הודעות ששיגרה הרשות להחזר מענקי קורונה שניתנו ביתר, בהיקף של כ-25 מיליארד שקל. 

תיקי ועדות הערר עסקו, בין היתר, בשאלת הקשר סיבתי בין ירידת המחזורים לבין התפשטות נגיף הקורונה; סמכות רשות המסים לסטות מהנוסחה הקבועה בחוק; סוגיית הגדרת עוסק הזכאי למענק; סוגיית הגדרת ויתור על דמי שכירות כפגיעה בהכנסות המזכה במענק ועוד.

אחת ההחלטות המפורסמות יותר של בית הדין, שנחשפה לראשונה בגלובס, הייתה ההחלטה בעניינו של הקומיקאי אדיר מילר, אשר נדרש להשיב לרשות המסים 400 אלף שקל שקיבל כמענקים.

אך בעוד במקרה של מילר רשות המסים ניצחה, מקרים אחרים הוכיחו לעצמאים כי לא כדאי לוותר מראש על הערר על החלטות רשות המסים לשלול מענקים. כך למשל, באחד העררים נדחתה טענת רשות המסים כי ירידה במחזורים של משכיר נכס אינה נחשבת כפגיעה במחזור המזכה במענק בעד השתתפות בהוצאות קבועות. בעקבות ההחלטה והחלטות נוספות בעררים מאוחרים שהכירו בוויתור על דמי שכירות כירידת מחזורים לצורך חישוב המענק, רשות המסים שינתה את מדיניותה בנושא. 

בנוסף, בשורת החלטות שניתנו קבעה ועדת הערר לענייני קורונה, בניגוד לעמדת רשות המסים, כי אין די בכך שהקבלן מבצע עבודה מתמשכת אחת שמשך ביצועה עולה על שנה, כדי לשלול ממנו את מענקי ההשתתפות בהוצאות קבועות. נקבע כי יש לבחון מאפייניו של העוסק ולבדוק האם אכן מתבצעת עבודה ממושכת העשויה מקשה אחת.

בערר נוסף נקבע כי לרשות המסים נתונה סמכות לחרוג מהנוסחה הקבועה בחוק הסיוע ולקבוע את גובה המענק על-פי גובה ההוצאות הקבועות בפועל של העסק, אך סמכות זו הוגבלה "למקרים חריגים", ונקבע כי על הרשות לנמק החלטתה ולתת למבקש המענק הזדמנות להשמיע את טענותיו הן לגבי עצם ההחלטה לבחון את ההוצאות הקבועות בפועל והן לגבי גובה ההוצאות הקבועות.

במקרה אחר נקבע כי בעסק שמחזור הכנסותיו תנודתי מטבעו קיימת חוסר ודאות טבועה בבחינת ירידת המחזורים, כיוון שלא ניתן לומר שירידת המחזורים בין תקופת הבסיס לתקופת המענק נובעת כולה ממשבר הקורונה. במצב זה יש מקום לערוך חישוב חלופי לתקופת הבסיס, וזאת כדי להביא לחישוב מענק שיגשים את כוונת המחוקק לתת פיצוי בגין השפעת משבר הקורונה, ולא עקב עצם קיומו של פער בין תקופת הבסיס לתקופת המענק. 

"מודל ליתר הערכאות הדיגיטליות במשרד המשפטים"

לדברי מנכ"ל משרד המשפטים, עו"ד ערן דוידי, "בית הדין הוא הערכאה הדיגיטלית הראשונה שהוקמה במשרד המשפטים, וככזה הוא מהווה מודל ליתר הערכאות הדיגיטליות אשר עתידות לקום במשרד המשפטים. אין לי ספק כי עבודתו המאומצת של צוות בית הדין תרמה לעסקים רבים וסייעה בשמירה על חוסנה הכלכלי של מדינת ישראל בעת משבר הקורונה".

ראשת בית הדין, עו"ד תמר שטיינר, הוסיפה כי "מאחורי כל תיק ותיק עומד עסק, עם עובדים ועובדות בשר ודם, המפרנסים ומפרנסות משפחות במדינת ישראל. שימור יכולת הישרדות העסקים הקטנים והבינוניים היא אשר עמדה לנגד הממשלה בבואה ליתן את המענקים, והיא אשר עומדת בבסיס תכלית החקיקה והביקורת השיפוטית אשר ניתנת בצדה".