הממשלה אישרה תוכנית לפיתוח אילת. השאלה: מתי תיושם בפועל?

היקף ההשקעה בפרויקט יעמוד על 170 מיליון שקל, במסגרת תוכנית רב־שנתית לפיתוח אילת וחבל אילות • שלוש החלטות ממשלה קודמות לעיר, כמה מהן בנות יותר מעשר שנים, טרם יושמו במלואן

אילת / צילום: Shutterstock
אילת / צילום: Shutterstock

הממשלה אישרה היום (א') בישיבתה השבועית החלטה להפעלת תוכנית רב־שנתית לפיתוח העיר אילת וחבל אילות הסמוך אליה, תוכנית אשר מתיימרת להפוך את האזור ל"מוקד לאומי ובין־לאומי לייצור מזון מן הים ומהמדבר".

מדובר בתוכנית שהיקף ההשקעה בה הוא 170 מיליון שקל, אשר כוללת בין היתר הקמת פארק יבשתי לביוטכנולוגיה ולחקלאות ימית, לצד אזור לתעשייה משולבת לייצור מזון מן הים והמדבר; קידום השקעות הון בתעשייה; קידום אקוסיסטם חינוכי ואקדמי באזור אילת וחבל אילות, בתחום הביוטכנולוגיה והחקלאות הימית; והעצמת המרכז הלאומי לחקלאות ימית (מלח"י).

ההשפעות הכלכליות הצפויות לעיר מהתוכנית, כך על פי מנסחיה, הן בין היתר ייצור 900 משרות חדשות בתוך חמש שנים, עוד יותר מ־250 משרות בתוך עשר שנים, והשפעה כלכלית ברוטו של 15.3 מיליארד שקל בטווח זמן של 30 שנה.

החלטות יש למכביר - אך מעט מאוד קורה בפועל

התוכנית שהממשלה אישרה היא למעשה המשכן של שתי החלטות ממשלה קודמות, האחת מ־2012 והשנייה מ־2019. וכאן נמצא סימן השאלה העיקרי: האם הממשלה מסוגלת הפעם לא רק להחליט, אלא גם לדאוג לביצוע?

כפי שקבע משרד מבקר המדינה בדוח מיוחד שהוציא ב־2021, "שלוש החלטות שקיבלה הממשלה בתשע השנים האחרונות בעניין הפיכתה של אילת לעיר ספורט בין־לאומית טרם יושמו במלואן בשל מחלוקות בין משרדי הממשלה על תקצוב הפרויקט, בעיות הנדסיות שהתגלו בשלב מאוחר במצב הקרקע וייקור עלויות הפרויקט". גם החלטה נוספת, על הקמת מרכז כנסים באילת, "עודנה על קו הזינוק", על פי המבקר.

בבדיקה שערכנו נראה כי יישום ההחלטות אכן איטי מאוד: ב־2016 החלה העירייה בקידום הקמת מרכז הכנסים, אך מאז לא נרשמה התקדמות ממשית: משרד התיירות השלים לאחרונה מכרז RFI (בקשה לקבלת מידע ממבצעים פוטנציאליים) למרכז הכנסים, וכעת נערכת העירייה ליציאה למכרז ביצוע. ב־2016 גם הודיעה העירייה כי החלה באמצעות החברה הכלכלית לאילת לבצע את העבודות לבניית קריית הספורט הבינלאומית - החלטה שעליה הודיעה הממשלה כבר ב־2011 - וזו עדיין נבנית בימים אלו, יותר מעשור אחרי שהוחלט על ביצועה.

אלו לא התוכניות היחידות שהוחלטו ללא יישום בפועל. בדוח המבקר נכתב עוד כי "התוכנית האסטרטגית לקידום העיר אילת משנת 2016 לא אושרה ולא יושמה, ולכן לא נפתרו בעיות היסוד שעימן היא מתמודדת, ובראשן כלכלתה ותלותה הגבוהה בענף התיירות, והדבר נדחה עד ההחלטה שקיבלה הממשלה בעניין אילת בשנת 2019.

"החלטת הממשלה מ־2019 כללה בין השאר פרויקטים תיירותיים ולא־תיירותיים אשר עלו כבר בשנים קודמות. כמו כן, ההחלטה מורה על ביצוע פעולות התחלתיות בלבד לקידום הפרויקטים, שאין בהן לבדן כדי להביא למימושם".

בדוח המבקר מ־2021 נכתבו גם המלצות בעניין, ונראה כי הן רלוונטיות מאוד גם לתוכנית שהתקבלה על ידי הממשלה: "על מנת להפיק את המרב מהתוכנית הרב־שנתית שקבעה הממשלה, ולנוכח אי־יישומן של החלטות קודמות בעניין העיר, מוצע כי הממשלה תיתן את דעתה על הצורך בשכלול מנגנון המעקב והבקרה על יישום התוכנית.

"כן מוצע כי הממשלה תבחן 'צעדים משלימים', ואת מכלול הפרויקטים ששבו ועלו במהלך השנים בעניין העיר, ותשקול את אפשרות הכללתם בתוכנית הרב־שנתית, וזאת על מנת לשכלל את יכולת ההתמודדות של העיר אילת עם האתגרים העומדים בפניה".

"השגת שיפור משמעותי באיכות החיים באמצעות פיתוח מנועי צמיחה"

התוכנית הרב־שנתית החדשה שאושרה כוללת אספקט מרכזי שלא הושם בו דגש בעבר, כך נראה: מציאת אלטרנטיבות לענף התיירות באילת. על פי הצעת ההחלטה, כ־90% מכוח העבודה באילת תלוי בענף התיירות, ישירות או בעקיפין, ושיעור המשרות של ענף התיירות מסך משרות השכירים באילת הוא הבוה ביותר בישראל - 26.5%.

"תלות זו בתיירות היוותה בשנתיים האחרונות גורם מכריע בפגיעה בכלכלת העיר עקב מגפת הקורונה", נכתב בהצעה, ובהתאם לכך התוכנית הרב־שנתית מיועדת "לצורך השגת שיפור משמעותי באיכות החיים של תושבי האזור באמצעות פיתוח מנועי צמיחה וחדשנות". אחד הסעיפים המרכזיים בה מדבר על סיוע לצמיחה כלכלית ולהגדלת גיוון מקורות התעסוקה באזור אילת וחבל אילות.

נזכיר כי על סמך תפיסה זו גיבשה לאחרונה עיריית אילת, בשיתוף חברת הייעוץ הכלכלי סמקאי אסטרטגיה, תוכנית אסטרטגית שמטרתה הפיכת אילת למרכז הכלכלי הדרומי של ישראל, בין היתר באמצעות הקמת נמל סחורות בינלאומי. התוכנית ממתינה עדיין להתייחסות חברי הממשלה.

"החלטה דרמטית לעיר"

ראש העיר אלי לנקרי אמר, עם אישור התוכנית בממשלה, כי מדובר ב"החלטה דרמטית לעיר בכל מה שקשור לגיוון ולהרחבת אפשרויות התעסוקה. תחום הביוטכנולוגיה והחקלאות הימית הוא אחד היתרונות היחסיים המובהקים של העיר אילת, ויש לה כל מה שצריך כדי להפוך למרכז בינלאומי גדול בתחום. אני רוצה לברך את שר החקלאות עודד פורר על כך שהוביל את ההחלטה, ואת הממשלה כולה על אישור ההחלטה, החלטה שמייצרת לאילת תחום תעסוקה חדש, שיקבל כעת תנופה גדולה ודחיפה גדולה מאוד קדימה.

"כבר בחודשים הקרובים אנחנו מתעתדים לצאת במכרז ראשון לפארק תעשיות מזון מהים, 'פארק המשתלות', ולטעמי ההחלטה הזאת הולכת למצב את אילת כמובילה עולמית בתחום הזה, ותייצר כאן מאות מקומות עבודה, ואולי יותר מכך. יש דברים שכבר קורים בשטח, חלק מהם הכללים בהחלטת הממשלה. נוצר כאן אט־אט אקוסיסטם שלם.

"אני מאמין שזו תפנית חשובה בכל מה שקשור לגיוון מקומות התעסוקה באילת, אחרי מה שחוותה העיר בתקופת הקורונה. מדובר בחלק ממהלך גדול, אשר כולל בין היתר גם את הפיכתה של אילת לעיר עצמאית אנרגטית. רק לפני כשבוע נבחרה העיר על ידי האיחוד האירופי כאחת מ־100 ערים שיהפכו לערים חכמות ומאופסות פליטת פחמן".