כחלק מהמאבק בפשע: יופקעו מכרזים בהיקף של 7 מיליארד שקלים מהרשויות הערביות

בדוח שגיבש צוות בין משרדי ליישום תוכנית החומש בחברה הערבית, הומלץ להעביר את ניהול המכרזים הפנימיים לידי גופים ממשלתיים • המטרה: לצמצם לחצים מצד ארגוני פשע על הרשויות המקומיות • אלא שהמהלך הוביל לטענות שמדובר באפליה ופגיעה בעצמאותן של הרשויות הערביות

רחובות אום אל פחם / צילום: איל יצהר
רחובות אום אל פחם / צילום: איל יצהר

אין ספק שלתוכנית החומש למגזר הערבי יש חשיבות רבה לצמצום פערים חברתיים וכלכליים בישראל. לא פעם אחת נכתב עליה בגלובס, לרבות השוואתה לתוכנית החומש הקודמת. על פי נתוני משרד הפנים, מאות מיליוני שקלים מכספי התוכנית הקודמת ומתקציבי הרשויות בחברה הערבית - הגיעו לארגוני פשע בעיקר באמצעות מכרזים שעליהם השתלטו.

בתכנית החומש החדשה, שאושרה בממשלה באוקטובר 2021, נקבע שהסיוע התקציבי הניתן לרשויות המקומיות הערביות, ותוענק עדיפות לביצוע התוכנית על ידי משרד ממשלתי או גוף אחר שייבחר על ידו. במסגרת זו, מונה סגן השר לביטחון הפנים, יואב סגלוביץ', להיות אחראי על הסוגיה, והוא הקים צוות בין משרדי ליישום תוכנית החומש בחברה הערבית.

בראש הצוות עמד מנכ"ל משרד הפנים יאיר הירש, והשתתפו בו בין השאר ד"ר גיל לימון - המשנה ליועץ המשפטי לממשלה, חיים ביבס - יו"ר מרכז השלטון המקומי הלי רוטנברג - החשב הכללי, ראשי רשויות, נציגי המשטרה ובכירים נוספים. השבוע הצוות הגיש לממשלה את דוח המפרט כיצד לבצע את תוכנית החומש, אשר המלצותיו הגיעו לידי גלובס.

יאיר הירש, מנכ''ל משרד הפנים / צילום: יוסי זמיר
 יאיר הירש, מנכ''ל משרד הפנים / צילום: יוסי זמיר

על פי הדוח שהוגש, בטווח הקצר ובטווח הבינוני, כלומר בשנתיים הקרובות לפחות, הצוות ממליץ על הוצאת רוב מכרזי הביצוע של תוכנית החומש ותקציבי הפיתוח של משרד הפנים מידי ראשי הרשויות והעברתם למנגנונים "על-רשותיים", כהגדרתם. בין השאר, מדובר על חברות ממשלתיות כמו "ערים" ו"נתיבי איילון" ובעיקר "החברה למשק וכלכלה" (משכ"ל) של המרכז השלטון המקומי.

מחאות ללא כיסוי, ניגודי עניינים והעברת סמכויות

בדוח נכתב שהמנגנונים העל-רשותיים יספקו את אותם שירותים או מוצרים עבור הרשויות המקומיות - שעד היום יכלו לספק אותם בעצמן - על מנת לא לפגוע בסמכויותיהן, מעורבותן בפרויקטים ובחופש הבחירה שלהן. בנוסף, צוין בדוח שיבחנו בטווח הארוך תמריצים לרשויות המקומיות. מדובר בתקציבים בהיקף של 6-7 מיליארד שקלים מתוך תכנית החומש.

כיום, אופן התשלום לקבלנים באמצעות שיקים מנוכים או תשלום ישירות במזומן. לטענת חברי הצוות הבין משרדי, תשלום באמצעים אלו מעודד את השימוש במזומן - המזינים מעגלי פשיעה. הצוות ממליץ לבחון איסור שימוש בהעברת המחאות, ולחייב תשלום באמצעות העברות בנקאיות או תשלום באמצעות מערכות סליקה למעט מקרים חריגים. אלא שכדי לממש את המלצה זו, יש לפעול לתיקון חקיקה - מהלך לא פשוט בימי קואליציה שבריריים אלה.

בנוסף, הצוות ממליץ שכדי למנוע ניגודי עניינים, תתווסף לדיני המכרזים המקומיים הוראה שלפיה חבר ועדת מכרזים שיש לו ולקרוביו זיקה אישית או מוסדית בנושא הנדון בוועדה - לא יוכל להשתתף בדיון באותו העניין, למעט חריגים שיבחנו. בנוסף, חברי ועדות המכרזים בשלטון המקומי יידרשו להצהיר שלא קיבלו הוראה או הנחיה כיצד להצביע. גם בסעיף הזה נדרש תיקון חקיקה.

בכל הנוגע למכרזי איסוף פסולת והסעות - בהם ניכרת חדירה ממשית של ארגוני הפשיעה, והם מבוססים על תקציבים שוטפים של הרשויות - הצוות הבין משרדי ממליץ להעביר אותם לגורמים ממשלתיים, או למשכ"ל. אולם, מדובר במהלך וולונטרי שיצטרכו להחליט לגביו ראשי הרשויות, ולא בקביעה מגורם ממשלתי. בדוח נכתב שעד 31 באוגוסט תקבע רשימה של כל האפשרויות למכרזים על-רשותיים במסגרת הזו.

קביעת תנאי סף להשתתפות קבלנים

בטווח הארוך, הצוות ממליץ להקים מאגר של קבלנים רשומים שיוכלו להשתתף במכרזים, וזאת לאחר שיקבלו חוות דעת משטרתית פרטנית אודותיהם כתנאי סף, דוגמת רשימת הספקים והקבלנים של מערכת הביטחון. טרם נקבע איזה רשות ממשלתית תהיה ממונה על כך, ולמהלך נדרש תיקון חקיקה - בין השאר כדי לאפשר גישה למידע מהמרשם הפלילי.

עוד הומלץ בדוח לפרסם אמות מידה מומלצות לעריכת מכרז ברשויות המקומיות בחוזר מנכ"ל משרד הפנים. בין היתר, יפורסמו אמות מידה מומלצות לחילוט ערבות, אופן העסקת קבלני משנה, בחינת תיאום מחירים, מספר מציעים למכרז ועוד. במסגרת זו, חוזה ייחתם מול כל קבלן וכן קבלני המשנה שיועסקו על ידו, שיצהירו בפני הרשות המקומית על אי ביצוע עבירה פלילית בדגש על עבירות מסוג איומים, סחיטה, תאום מכרזים וכן התנהגות שלא בתום לב.

אחד מהסעיף המעניינים במדד הוא הגדרה מדויקת של הכללים ואופן העסקתם של קבלני משנה מטעם הקבלן הראשי. הסעיף נקבע בעקבות מכרזים שאליהם ניגשים קבלני דמה המעבירים את העבודות ואת הכסף לקבלנים מטעמם של ארגוני הפשע.
סעיף חשוב בהמלצות הוא שינוי הרכבי ועדות המכרזים ברשויות, שיכללו גורמי מקצוע רלוונטיים: מנכ"ל הרשות, מקבילו או נציגו, גזבר הרשות או נציגו והיועץ המשפטי לרשות או נציגו. וזאת במקום חברי מועצת הרשות, הנמצאים בוועדה כיום ונתונים ללחצים רבים. לטובת מימוש ההמלצה יוגש תזכיר חוק על ידי משרד הפנים בתיאום עם משרד המשפטים בתוך חודשיים.

ההמלצות לא זוכות לתמיכה גורפת

ועד ראשי הרשויות הערביות התנגד להוצאת המכרזים מהרשויות, והביע עמדתו זו בדיונים פנימיים, אך היא לא התקבלה. לטענת ראשי הרשויות, שחיתויות במכרזים קיימות גם ברשויות שאינן ערביות, והמהלך הזה מפלה אותם ומגביל את פעילותם.

במהלך חודש ינואר, הוועד הארצי לראשי הרשויות המקומיות הערביות ומרכז אינג’אז ועדאלה - המרכז המשפטי לזכויות הציבור הערבי בישראל, העבירו אל ראש הממשלה, היועץ המשפטי לממשלה, ושרי הפנים וביטחון הפנים, את דרישתם לבטל את היחס המיוחד למכרזים ברשויות הערביות. בין השאר, בנייר עמדה שהגישו, נטען שהעברת המכרזים לידי הממשלה תפגע במעמדן, בעצמאותן, בחופש בחירתן ובשיקול דעתן של הרשויות המקומיות הערביות, וכן ביעילות ובניצול המשאבים שיופנו לתושביהם.

כמו כן, בוועד הארצי ובמרכז אינג’אז ועדאלה טוענים שהמכרזים שינוהלו במסגרות על-רשותיות יפגעו בעסקים הקטנים של היישובים, ובכך גם יביאו לפגיעה עקיפה באיתנות היישוב כולו. בנייר העמדה מודגש ששלילת ניהול מכרזים על בסיס שיוך אתני של תושבי הרשויות המקומיות מייצרת הלכה למעשה שתי מערכות שלטון מקומי הנבדלות בסמכויות ובשיקול הדעת המוקנים להן על בסיס לאום.

גם בין ראשי הרשויות קיימים חילוקי דעות - חלקם מעדיפים להעביר את רוב המכרזים מידיהם כדי להפחית את הלחצים מצד ארגונים ומשפחות פשע. לדבריי גורם במשרד לביטחון פנים, חלק מראשי הרשויות הערביות נוטים לתמוך במהלך שמסיר מעליהם עול ולחצים מצד גורמי פשע, בהם חמולות אליהן הם משתייכים. מנגד, ברשויות אחרות טוענים שהמכרזים מנוהלים באופן תקין, והכללה על בסיס אתני היא אפליה, ולכן יש למקד את המהלכים הללו ברשויות שבהן הוכח קשר לארגוני הפשע.

ברע"ם מקווים ליישם את ההמלצות במהרה

בשלב זה, הקמתו של אגף בקרה ייעודי במשרד הפנים, שנועד להגביר את הפיקוח על פעולות הרשויות המקומיות ותהליכי העבודה שנעשים על ידיהם בהתאם לכללי מנהל תקין, נדחתה לשנה הבאה. עוד נקבע שהנושא יעלה במסגרת דיוני התקציב לשנה הבאה עם משרד האוצר ואגף התקציבים. חלק מראשי הרשויות התנגדו לכך שאגף הבקרה הייעודי יפעל רק מולם ולא מול רשויות שאינן ערביות, ולכן הוא הוגדר כאגף בקרה כללי לכלל הרשויות והעיריות.

בשורה התחתונה, משרד הפנים, המשרד לביטחון הפנים והממשלה יצטרכו לקבוע אם לאשר את ההמלצות, ובכך אולי לעכב את יישומה של תכנית החומש. יש לציין שמדובר במהלך חשוב במיוחד למפלגת רע"ם, המבקשת להציג הישגים בחברה הערבית - בוודאי אם יוקדמו הבחירות.