עוגמת נפש: האם "תרמית אבהות" מצדיקה פיצוי כספי?

עו"ד ליהיא כהן דמבינסקי, שותפה במשרד מ. פירון ושות', מנהלת תחום דיני משפחה

שני אבות שונים הגישו תביעות נזיקין בסך של כ-600 אלף שקל נגד נשותיהם לשעבר, בעילה של "הונאת אבהות". בשני המקרים טענו האבות שמגיעים להם פיצויים עבור עוגמת נפש עצומה, שנגרמה כשגילו לאחר פרידתם מבנות זוגם, שהילד שגידלו כשלהם, נולד מאב ביולוגי אחר.

בשני המקרים האמהות טענו כי יש לדחות תביעות מסוג זה על הסף, והדיון הגיע לערכאות הערעור בבתי המשפט המחוזיים. בחודש ינואר השנה, בית המשפט המחוזי בחיפה קבע כי אין מקום לדחות על הסף תביעות מסוג "הונאת אבהות" ברמה העקרונית, ויש לדון בהן לגופן.

בהליך השני לעומת זאת, בית המשפט המחוזי בירושלים קבע השבוע הלכה הפוכה, ופסק כי בשום מקרה אין לדון בתביעות הונאת אבהות. מצב זה של סתירה משפטית כה מהותית בין שתי ערכאות זהות בטווח של ארבעה חודשים היא מצב בלתי נסבל מבחינה משפטית, ויש לקוות כי לפחות אחד מהתיקים יעלה לערכאת ערעור נוספת, כלומר לבית המשפט העליון, שיקבע הלכה עקרונית בנושא.

מהי טובת הילד?

שלילת זכות הגישה לערכאות באופן גורף כתנאי סף היא חריגה ביותר, מאחר שהיא כרוכה בפגיעה בזכויות הבסיסיות ביותר של האב, להרגיש שנעשה צדק, ולקבל פיצוי עקב עוול ברור שנגרם. בתחום דיני המשפחה מחסום כזה קיים כיום רק עבור תביעות נזיקין בשל בגידה בבן הזוג, והסיבות העיקריות לכך הן מורכבות הגדרת הבגידה, ושאלת ההצדקה שלה ביחסי הצדדים. בית המשפט המחוזי בירושלים ביקש ליישם את אותו הגיון על תביעות הונאת אבהות, אולם יש לומר כי הדמיון בין המקרים הוא קלוש.

ראשית טען בית המשפט, כי מקרים שבהם ניתן להוכיח שהתקיימה הונאת אבהות הם ממילא נדירים ביותר, מאחר שהתובע נדרש להוכיח שלשה תנאים מצטברים: שהילד אכן לא שלו מבחינה עובדתית, שהאם ידעה זאת באופן פוזיטיבי והסתירה את המידע מהאב במכוון, ושלאב לא נודע על כך בדרך אחרת.

במקרה שבו האם יהודיה, ממילא בית המשפט לא יאפשר לתובע להוכיח שהוא אינו האב באמצעות בדיקת ד.נ.א. עם זאת, קשה להשתכנע מהטענה, שסיכוייה הנמוכים של התביעה, הם עילה למנוע מראש את אפשרות התביעה, ממי שכן יכול לעמוד בדרישות אלה.

נימוק נוסף שנתן בית המשפט לשלילת האפשרות לדון בהונאת האבהות, הוא הפגיעה הפוטנציאלית בילד, אם יוכח שהאב הרשום אינו אביו הביולוגי. לכך ניתן להשיב כי ראשית אין צורך שהילד ידע על קיומם של ההליכים עד לסיומם בפסק דין שקובע שהאב הביולוגי הוא שונה. מאידך, אם יפסק שהאב הרשום אינו האב הביולוגי, האם הילד אינו זכאי לדעת מי הוא אביו האמיתי? האם הנזק שבאי ידיעת ההיסטוריה התורשתית של אדם, וזהותו האמיתית, אינו משמעותי?

יש לומר כי בתיק הספיציפי שנדון בפני בית המשפט, לא זאת בלבד שהאם אישרה כי האב הרשום אינו האב הביולוגי, אלא שהאב האמיתי תבע להיות מוכר כאביו של הילד.

בית המשפט המחוזי צדק בהערותיו כלפי בית המשפט לענייני משפחה במקרה הספציפי, מאחר שחייב את האם לשלם לאב המרומה פיצויים בגובה רבע מיליון שקל, מבלי לתת לה את יומה, לנסות לשכנע את בית המשפט שהאב למעשה ידע שהילד אינו שלו, ולא ניזוק כלל.

עם זאת אין צורך להרחיק לכת להשלכה הגורפת של מניעת ההזדמנות מכל אב שנפגע ממעשה תרמית דומה. אם אמהות תדענה שיש להן חסינות מוחלטת, והן לעולם לא תצטרכנה לתת את הדין על מעשה מרמה כל כך אכזרי וחמור, התופעה של הונאת אבהות עלולה להפוך לבעיה נפוצה.