חוק המזונות של סער: התשלומים יחושבו לפי נוסחה קבועה ויימשכו עד גיל 21

בתזכיר חוק שפרסם השר עולים עקרונות סדורים לפיהם יחולקו דמי המזונות לאחר גירושים • לטענת משרד המשפטים החוק יצמצם את טווח המחלוקת, אך הסיכוי שהוא יעבור נמוך במיוחד

בית הדין הרבני / צילום: Shutterstock
בית הדין הרבני / צילום: Shutterstock

שר המשפטים גדעון סער פרסם תזכיר חוק - "אחריות כלכלית של הורים לילדיהם" - שמבקש להסדיר מחדש את סוגיית מזונות הילדים לאחר פרידת בני הזוג או גירושיהם. החוק החדש, שיחול על כלל המתדיינים וכלל הערכאות, קובע עקרונות וקריטריונים סדורים לפיהם יחולקו דמי המזונות. באופן זה, תתבצע חלוקה הוגנת ואחידה של דמי המזונות, מה שיעלה את המוטיבציה לסיים את ההליך מחוץ לערכאות משפטיות, ויצמצם משמעותית את טווח המחלוקת. בין החידושים בתזכיר החוק - המשך תשלום המזונות עד גיל 21, במקום גיל 18 כפי שנהוג כיום.

סער הסמיך את מנכ"ל משרדו, עו"ד ערן דוידי, לרכז את עבודת המטה לקראת ניסוח החוק. מנכ"ל המשרד מינה את פרופ’ שחר ליפשיץ כיועץ מלווה לתהליך הכנת הצעת החוק ובחינת הסוגיות המורכבות הכרוכות בה. בנוסף, נערכה בחינה כלכלית בשאלה מהי עלות גידולו של ילד בישראל, בשיתוף הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה ובהתייעצות עם כלכלנים העוסקים בתחום.

ברירת המחדל המועדפת: הסכמות בין ההורים

עיקרי תזכיר החוק קובעים כי ההורים אחראים במשותף להבטיח את צרכיו הכלכליים של ילדם, בהתאם להוראות החוק, וכי זכותו של הילד לקבל מהוריו את התמיכה הכלכלית הנדרשת להבטחת צרכיו. עוד נקבע כי ברירת המחדל המועדפת בחוק הינה הסדרים המבוססים על הסכמות בין ההורים, ובלבד שהם שומרים על טובת הילד. רק במקום בו לא יגיעו הצדדים להסכמות ייקבע בית המשפט בעניין.

העיקרון השלישי קובע כי סכומי התמיכה הכלכלית בילד יהיו אחידים ויתבססו על עקרונות משותפים לכלל האוכלוסייה. "אימוץ טבלה מחייבת, להבדיל מקביעת "קווים מנחים", מבטיח עקביות ויציבות, ייצור שקיפות מרבית ועתיד להוביל לצמצום הפערים בין הערכאות האזרחית והדתית, ובתוך הערכאות עצמן, וכתוצאה מכך להפחתת הצורך בהתדיינות משפטית בכלל. עם זאת, ייתכנו נסיבות חריגות ומוגדרות בהן ניתן יהיה לסטות מן הטבלה".

העיקרון הרביעי קובע כי גובה התמיכה הכלכלית בטבלה ייקבע בהתאם לעקרונות כלכליים מקובלים של אמידת התוספת השולית עבור ילדים במשק הבית. זאת, תוך התחשבות ברף מינימלי אשר נועד להבטיח מחיה בכבוד בשני משקי הבית.

כמו כן, לצורך חישוב התמיכה הכלכלית בילדים ילקחו בחשבון הכנסות או רווח מכל מקור שהוא וכן הכנסה כספית שניתן להפיק מכל נכס, לרבות שווי דירת המגורים בבעלות. היות ולא ניתן לנתק את עלויות הגידול של הילד מרמת המחיה הממשית של משפחתו, הרי שכל עוד עומדת לזכות הוריו הכנסה ממשית או הכנסה פוטנציאלית אין הצדקה להתעלם ממנה - היא משפיעה באופן ישיר על רמת החיים של הילד ועל יכולתו של כל הורה לשאת בעלות התמיכה הכלכלית בילד.

במטרה לייצר בהירות ולמנוע מחלוקות, מוצע כי הדרך שבה יבוצעו ההוצאות יעשה ככל הניתן בדרך של קביעת סכום קבוע להחזר הוצאות שניתן לחזות מראש. זאת, תוך צמצום הצורך בקבלת החזרים פרטניים ובהתייחס לתקופות השונות לאורך חייו של הילד וההוצאות המיוחדות הנובעות מכך. בנוסף, החוק מתייחס גם למציאות המודרנית בה לעיתים האשה מרוויחה יותר מהגבר או לחילופין יש להורים משמורת משותפת על הילדים.

תמיכה עד גיל 21: "תואם את המציאות בישראל"

עוד מוצע כי חובת התמיכה הכלכלית של הורים בילדיהם תימשך עד להגעת הילדים לגיל 21. לדברי משרד המשפטים, "רף זה תואם את הסטנדרט הבינלאומי ואת מציאות החיים בישראל שבה בדרך כלל, עקב השירות הצבאי או הלאומי, אין לילדים אפשרות לרכוש עצמאות כללית לפני סיום השירות".

יש לציין כי כבר חיים רמון, עת כיהן כשר משפטים ביוני 2006, הקים ועדה לבחינת נושא מזונות הילדים בישראל בראשות פרופ’ פנחס שיפמן. דוח הוועדה שהוגש בחודש אוקטובר 2012, לאחר מספר שנים של דיונים, הצטרף ל"דוח הוועדה הציבורית לבחינת ההיבטים המשפטיים של האחריות ההורית בגירושין", בראשות פרופ’ דן שניט משנת משנת 2011. הדוח של שניט עסק בעיגון החוקי של האחריות ההורית לפי אמנת האו"ם בכלל, ובפרט לאחר הגירושין, ובין השאר בנושא של חלוקת זמני השהות בין ההורים והאחריות לטיפול בילדיהם, אשר קשור מהותית גם לנושא התזכיר הנוכחי.

על אף האמור, סיכוייו של תזכיר החוק לקבל את הסכמות מפלגות הקואליציה נמוך במיוחד, ונראה כי מדובר בקריאת כיוון של סער ותקווה חדשה מתוך הבנה כי ימיה של הממשלה הנוכחית ספורים.