מייקל אייזנברג | פרשת השבוע במבט כלכלי

ללמוד מהצעת משה לחובב המדייני: גיוס הון אנושי שמאתגר את המערכת ורוצה להיות חלק ממנה

לא פעם חברות מנסות למשוך עובדים באמצעות ארוחות שף, חדרי כושר וימי כיף • פרשת בהעלותך מלמדת שהעובדים יימשכו הרבה יותר לאתגרים משמעותיים ולחזון משנה מציאות • פרשת השבוע במבט כלכלי, מדור חדש  

''...וַיֹאמֶר אַל נָא תַּעֲזֹב אֹתָנוּ כִּי עַל כֵּן יָדַעְתָּ חֲנֹתֵנוּ בַּמִּדְבָּר...'' / צילום: By Internet Archive Book Images, wikimedia.org
''...וַיֹאמֶר אַל נָא תַּעֲזֹב אֹתָנוּ כִּי עַל כֵּן יָדַעְתָּ חֲנֹתֵנוּ בַּמִּדְבָּר...'' / צילום: By Internet Archive Book Images, wikimedia.org

 הכותב הוא איש עסקים, שותף־מנהל בקרן הון הסיכון אלף

"...וַיֹאמֶר אַל נָא תַּעֲזֹב אֹתָנוּ כִּי עַל כֵּן יָדַעְתָּ חֲנֹתֵנוּ בַּמִּדְבָּר וְהָיִיתָ לָּנוּ לְעֵינָיִם. וְהָיָה כִּי תֵלֵךְ עִמָּנוּ וְהָיָה הַטּוֹב הַהוּא אֲשֶׁר יֵיטִיב ה' עִמָּנוּ וְהֵטַבְנוּ לָךְ"

בעידן כלכלת המוחות, חברות מכל רחבי העולם מתרכזות בגיוס הון אנושי. סוגייה זו העסיקה את העולם כבר לפני 3,000 שנה - משה הבין את הפוטנציאל הגלום בהון האנושי ובעיקר את הצורך לגוון אותו. במהלך המסע של בני ישראל מהר סיני אל ארץ ישראל, משה פונה אל חֹבָב בֶּן רְעוּאֵל הַמִּדְיָנִי (אשר רוב הפרשנים זיהו כיתרו כוהן מדיין) ומציע לו להצטרף אל עם ישראל בכניסתו לארץ.

"וַיֹּאמֶר מֹשֶׁה לְחֹבָב בֶּן רְעוּאֵל הַמִּדְיָנִי חֹתֵן מֹשֶׁה נֹסְעִים אֲנַחְנוּ אֶל הַמָּקוֹם אֲשֶׁר אָמַר ה' אֹתוֹ אֶתֵּן לָכֶם לְכָה אִתָּנוּ וְהֵטַבְנוּ לָךְ כִּי ה' דִּבֶּר טוֹב עַל יִשְׂרָאֵל. וַיֹּאמֶר אֵלָיו לֹא אֵלֵךְ כִּי אִם אֶל אַרְצִי וְאֶל מוֹלַדְתִּי אֵלֵךְ. וַיֹּאמֶר אַל נָא תַּעֲזֹב אֹתָנוּ כִּי עַל כֵּן יָדַעְתָּ חֲנֹתֵנוּ בַּמִּדְבָּר וְהָיִיתָ לָּנוּ לְעֵינָיִם. וְהָיָה כִּי תֵלֵךְ עִמָּנוּ וְהָיָה הַטּוֹב הַהוּא אֲשֶׁר יֵיטִיב ה' עִמָּנוּ וְהֵטַבְנוּ לָךְ" (במדבר, י', כ"ט-ל"א).

שני מתווים שונים

במהלך השיחה משה מציע פעמיים למדייני להצטרף אל עם ישראל. בפעם הראשונה הוא נענה בסירוב: "לֹא אֵלֵךְ כִּי אִם אֶל אַרְצִי וְאֶל מוֹלַדְתִּי אֵלֵךְ". בפעם השנייה לא מפורש בפסוקים כיצד נענתה ההצעה. פרשנים כמו הרמב"ן הסבירו שלאור אזכורי התיישבותן של משפחות משבטי מדיין בארץ ישראל בספרי הנביאים, ניתן להניח שהמדיינים השתכנעו והצטרפו לעם ישראל. מה גרם להם לשנות את דעתם?

ניתן לזהות בפסוקים שני מתווים שונים בשידול המדייני. בשלב הראשון, משה הבטיח לתת למדיינים מהטוב המובטח לישראל: "נֹסְעִים אֲנַחְנוּ אֶל הַמָּקוֹם אֲשֶׁר אָמַר ה' אֹתוֹ אֶתֵּן לָכֶם לְכָה אִתָּנוּ וְהֵטַבְנוּ לָךְ כִּי ה' דִּבֶּר טוֹב עַל יִשְׂרָאֵל". הסאבטקסט הוא: אנחנו הפטרונים, המובילים והנותנים, ואילו אתה ושבטך מתלווים. המדייני הבין את המחיר הסמוי שבהצעה ועל כן סירב.

נוכח הסירוב משה משנה את הגישה: "וַיֹּאמֶר אַל נָא תַּעֲזֹב אֹתָנוּ כִּי עַל כֵּן יָדַעְתָּ חֲנֹתֵנוּ בַּמִּדְבָּר וְהָיִיתָ לָּנוּ לְעֵינָיִם. וְהָיָה כִּי תֵלֵךְ עִמָּנוּ וְהָיָה הַטּוֹב הַהוּא אֲשֶׁר יֵיטִיב ה' עִמָּנוּ וְהֵטַבְנוּ לָךְ". במתווה השני משה מדגיש את האתגר של חציית המדבר ומציע שותפות ואף תפקיד בהנהגה. כך ה"טוֹב עַל יִשְׂרָאֵל" משתנה לטוב משותף של "יֵיטִיב ה' עִמָּנוּ".

חשוב לומר, המדיינים אתגרו את ישראל תרבותית כששהו במדבר. למרות זאת, ר' יוסף בכור שור, פרשן בן המאה ה-12 מאורליאנס שבצרפת, שלא פעם כלל בפירושיו גם ממדים של פסיכולוגיה והשפעה סביבתית, והחזקוני (רבי חזקיה בן מנוח) שנהג לצטט ממיטב הפרשנים שקדמו לו, ראו בפרשייה זו מודל לדורות והסבירו את "וְהָיִיתָ לָּנוּ לְעֵינָיִם": "גרים אחרים יסתכלו בך ויתנו לב להתגייר".

במקום ארוחות שף

מה שהיה נכון לפני למעלה מ-3,000 שנה, נכון גם עבור הסקטור הפרטי כיום. חובה להביא לישראל "עיניים" - טאלנטים עוצמתיים שתורמים לכלכלה ומאתגרים אותנו תרבותית.

חלק מהחברות מנסות לפתות עובדים באמצעות ארוחות שף, חדרי כושר, ימי כיף לעובדים ותנאים פיזיים מפנקים. לא זו הדרך. כשחברות מחזרות אחר הון אנושי, מומלץ לפעול על פי האסטרטגיה שהוכיחה את עצמה בתקופת המסע במדבר ולא לבחור בזו שנענתה בסירוב המדייני. אם רוצים לגייס עובדים מוכשרים, מהארץ ומהעולם, צריך להציע להם אתגרים משמעותיים, חזון משנה מציאות ובעיקר - שותפות.