לאחר הפוגה של שנה, נראה שהתקציב ההמשכי, זה שתקע את פעילות הממשלה בשנים 2020-2021 והיה הבסיס לקופסאות חוץ-תקציביות לא מרוסנות בעיצומו של משבר הקורונה, עלול לעשות קאמבק לשנת 2023.
במשרד האוצר התקציב עצמו כבר כמעט מוכן. ביום ראשון היו אמורים אנשי אגף תקציבים להגיע אל היועצת המשפטית לממשלה, גלי בהרב-מיארה, כדי לסגור קצוות בהתאמת מבנה התקציב. הפגישה הזאת נדחתה למועד לא ידוע, כמו יתר דיוני התקציב. הלו"ז של פקידי האוצר, שתוכנן להיות עמוס במיוחד בשבועיים הקרובים עד לאישור תקציב המדינה בממשלה, התרוקן בבת אחת ביום רביעי האחרון. אז הודיע שר האוצר, אביגדור ליברמן, על הקפאת דיוני התקציב, על רקע הקשיים בקואליציה.
ליברמן מאס בסחטנות של ח"כים סוררים
ליברמן מאס בפוזיציה הנסחטת, שבה הוא מתבקש לפתוח את קופת האוצר עבור כל ח"כ סורר מהקואליציה בתמורה לשיתוף הפעולה שלו. הצעת החוק להעלאת שכר המינימום ל-40 שקל לשעה, שעברה בקריאה טרומית בניסיון לעקוף את עסקת החבילה של ליברמן; ההתנגדות של יו"ר ועדת הכלכלה מיכאל ביטון לרפורמה בתחבורה הציבורית שבמסגרתה מבוטלות הנחות לחלק מהיישובים החרדים בפריפריה; הדרישות של ח"כ ג’ידא רינאוי זועבי ממרצ; וגם הבקשות הכספיות החריגות של חלק ממשרדי הממשלה במהלך דיוני התקציב - כל אלה גרמו לליברמן להבין שאם הוא יתעקש להעביר תקציב בימים אלה, כנראה שזה יהיה אחד התקציבים הכי פוליטיים שנראו במחוזותינו.
בדילמה שבין תקציב כזה לבין לא תקציב בכלל, ליברמן מעדיף את האפשרות השנייה. לוח הזמנים הקצר שנקבע להעברת התקציב גרם לחברי הכנסת להריח את הדם בדיונים מול האוצר. לא בטוח שדחיית דיוני התקציב תגרום לפוליטיקאים לסגת מדרישותיהם, אבל ליברמן החליט שאין צורך לריב איתם כרגע. הרי בדרך כלל, תקציב המדינה מאושר בממשלה רק באוגוסט, והמועד האחרון להעברתו הסופית בכנסת הוא מרץ 2023. דחיית הדיונים תוציא במידה מסוימת את העוקץ מהדרישות השונות שנערמו על שולחנו ובוססו על ההנחה שליברמן יעשה הכל כדי להעביר את התקציב.
למרבה האירוניה, מלכתחילה הוקדם מועד אישור התקציב בממשלה מאוגוסט ליוני, עקב חשש מתרחיש כזה בדיוק - שבו הקואליציה נחלשת ומתקשה להעביר תקציב מדינה. אבל במידה מסוימת, הקדמת התקציב היא גם זאת שהקדימה את כאבי הראש, ועל כן לוחות הזמנים נדחו בחזרה.
ליברמן לקח הימור גדול בדחיית התקציב. הרי אם לא יקרה נס קואליציוני, תקציב שלא יעבור בזמן הקרוב - כבר לא יעבור בכלל. ואם המדינה תיסחב שוב למערבולת של בחירות ומשבר פוליטי אפשר לשכוח מתקציב מדינה עד 2024 לפחות.
הטריקים בשרוול של האוצר
אבל באוצר למדו בשנים האחרונות כמה טריקים שמאפשרים להתמודד טוב יותר עם תופעת התקציב ההמשכי. תקציב המשכי בנוי בשיטת 1 חלקי 12. כלומר, כל משרד ממשלתי מתוקצב מדי חודש בהתאם לתקציב החודשי הממוצע שלו בתקציב המאושר הקודם. שיטה זאת מאפשרת לממשלה רק להישאר עם הראש מעל המים, ללא יכולת לפתח פרויקטים חדשים או להתאים את עצמה למציאות המשתנה מבלי לפרוץ את מסגרת התקציב.
אם יסתמן בתקופה הקרובה שהולכים לתקציב המשכי, באוצר יכולים לפעול כדי להיערך, בצד ההוצאות, לסיטואציה הבעייתית. התקציב לשנת 2023 תוכנן להיות בגובה 470 מיליארד שקל (לעומת 452 מיליארד שקל בשנה הנוכחית) וזה לפי הערכות שמרניות. תחת תקציב המשכי יהיה מסובך הרבה יותר להגדיל את מסגרת התקציב כדי לתמוך בתוכניות הממשלה. גם פריצת מסגרת התקציב או העמדת קופסאות חוץ-תקציביות לא אפשרית ללא רוב בכנסת.
באוצר ובמשרדי הממשלה מכירים שיטות יצירתיות להגדיל את מסגרת התקציב לשנה הבאה, חרף המנגנון הנוקשה של 1 חלקי 12. כך למשל, חלק מהתשלומים שתכנן האוצר להעביר בחודש ינואר 2023, הוקדמו לדצמבר 2022. משחקים תקציביים כאלה מגדילים את בסיס התקציב של 2022, באופן שמגדיל את התקציב ההמשכי ומקטין את הוצאות הממשלה במהלכו. עוד נערכים בממשלה לביצוע להטוטי רזרבות שונים שיקנו יותר גמישות לממשלת מעבר פוטנציאלית שתצטרך להתנהל תחת תקציב המשכי, כמו העברת רזרבות משנה לשנה. ולמרות כל אלו ברור לכולם שתקציב המשכי יהווה מכה קשה לכלכלת המדינה.
אבל צריך לזכור שלתקציב 2023 עוד יש סיכוי. בין אם בהתממשות נס שייצב את הממשלה, ובין אם בתרחישים פוליטיים אחרים (כמו חתימת נתניהו על הסכם טיעון שיוביל לפרישתו מהחיים הפוליטיים). בנוסף, באוצר יודעים שגם אם הממשלה תיפול, הרפורמות המוצעות בתקציב ובחוק ההסדרים לא בהכרח ייפלו איתה שכן הן יכולות להיות הבסיס לתקציב של הממשלה הבאה.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
