נתניהו מתבשם מהסקרים ומחלק תיקים, אבל הח"כים בליכוד לא רצים לבחירות

הסקרים שרואים במפלגת הליכוד בשבועיים האחרונים מסבים נחת לנתניהו ולאנשיו: 62 מנדטים לגוש הימין, ללא סער וללא בנט. על פי הנתונים הפנימיים, הסיעות החרדיות עם שמונה מנדטים כל אחת, הציונות הדתית עם תשעה-עשרה והליכוד חוצה את רף ה-35 מנדטים. כשאלה הסקרים, לא פלא שנתניהו, יריב לוין ובצלאל סמוטריץ' לא ממהרים להיענות לבקשות מטעמו של סער. תרחיש הבחירות הוא המועדף על נתניהו ובסביבתו טוענים שהוא גם ישמח אם לפיד יכהן כראש ממשלת מעבר כדי להגביר את שיעורי ההצבעה במעוזי הימין.

אלא שבתוך הליכוד, חברי כנסת רבים דורשים מנתניהו למצות את כל האפשרויות להקים ממשלה עוד בכנסת הזו מחשש לשחזור ארבע מערכות הבחירות האחרונות: סקרים אופטימיים בהתחלה ובמציאות חוסר הכרעה. ולא רק לעתיד הליכוד הם דואגים, חברי כנסת - בעיקר מהעשירייה השנייה והשלישית - עשויים למצוא את עצמם בקרב הישרדות על מקום ברשימה במסגרת הפריימריז שיתקיימו במפלגה. אין רבים שמוכנים ורוצים לקחת את הסיכון. אחד מחברי הרשימה המשותפת שפגש השבוע בח"כ יואב גלנט תהה האם הכין כבר את "הגלימה" לקראת החזרה לממשלה, גלנט השיב: "כבר הכנתי את הסוסים והכרכרה".

היועץ החדש של סער 

אלא שלתרחישים האופטימיים בליכוד יש נעלמים גדולים בשלב הזה: מספר המפלגות הנוספות שיתמודדו ואחוזי ההצבעה בחברה הערבית. שני הנעלמים האלו יכולים להטות את התוצאות באופן דרמטי. בנגזרת המפלגה הנוספת בימין - עמיחי שיקלי עושה מאמצים להרכיב רשימה עם אנשים "בעלי שם" מהימין בשבוע האחרון וגייס לצדו מתווכים מטעמו שמגששים בשטח. בליכוד טוענים כי כבר סוכם איתו שאם לא יעבור את אחוז החסימה בסקרים, הוא יסיר את מועמדותו אך יתמנה לשר בכיר מבחוץ. עם כמות התיקים שנתניהו ולוין מחלקים לאנשי ימינה הפורשים, ספק אם יישארו תיקים לאנשי הליכוד הוותיקים.

בינתיים, למרות הדיווחים על התקררות במגעי תקווה חדשה-ליכוד, אחד מאנשי הרשימה של סער אמר לאחרונה כי סער התחייב בפניו שלא ייצא לבחירות ואם אכן הכנסת תתקדם לפיזור הוא יעשה כל שביכולתו להקים ממשלה חלופית. אם להאמין לדיווחים האחרונים: סער דורש ערבויות גבוהות מהליכוד ובעיקר משותפיו כדי להבטיח שהקמת הממשלה לא תתפזר לבחירות מיד אחרי שסער ישלם מחיר פוליטי גבוה. אחד מהנוסחים על הפרק: הסכם קואליציוני שמבטיח כי אם אכן הכנסת מתפזרת לבחירות אחרי הקמת ממשלה - סער יכהן כראש ממשלת מעבר, כמו ההסכם בין בנט ללפיד.

בינתיים כאמור, נתניהו לא מוכן לשלם נוכח הסקרים המחמיאים. מי שנצפה השבוע בבית הכנסת של הכנסת הוא ראש עיריית בת ים צביקה ברוט, שנחשב למקורב לסער ולמי שמצוי בענייני התיווך בינו לליכוד. עוד בענייני תקווה חדשה - במהלך תמוה משהו, סער שכר את שירותי הייעוץ הפוליטיים של יואב דבוש, איש שטח ליכודי ותיק שהתפטר לאחרונה מחברותו במפלגה. במסמכי הוועדה לפטור ממכרז נכתב כי דבוש יועסק במשכורת של 15 אלף שקלים לחודש כולל מע"מ וכן בתוספת של 5,309 שקלים עבור נסיעות, סך הכל 20 אלף שקלים, למי שהיה היועץ הפוליטי של גילה גמליאל כאשר כיהנה כשרה. בתקווה חדשה טוענים שדבוש נשכר בשל ניסיונו כדי לבנות את השטח של המפלגה.

אורבך מקרב את הקץ

מי שאמור לקרב את הממשלה לקיצה הוא ח"כ ניר אורבך שיצא השבוע לנופש עם משפחתו בצפון והחרים כמובטח את ההצבעות במליאה. יחד עם יו"ר ועדת כלכלה מיכאל ביטון שמחרים גם הוא את הקואליציה בימים אלה הביא לשתי מפלות משמעותיות לשר האוצר ליברמן: צו המכס על הסיגריות האלקטרוניות נפל ויום למחרת נפל גם הצו על הביצים והדבש. אם בנט ולפיד הקפידו לומר עד כה שהממשלה מתפקדת נהדר והקואליציה בערך, השבוע כבר ברור שהממשלה לא מסוגלת להשלים מהלכים בסיסיים. במשחק החתול והעכבר של הכנסת והממשלה - הצו על הסיגריות האקלטרוניות נחתם מחדש על ידי ליברמן וגם שר החקלאות פורר צפוי לחתום מחדש על הצו שעוסק בביצים ובדבש. בתוך 60 יום תוכל הכנסת שוב לבטל אותם וחוזר חלילה. כל עוד הממשלה לא זוכה לרוב בכנסת - התופעה המוזרה הזו תלך ותחמיר.

אורבך פועל בטווח של שבועיים עד לפקיעת חוק יהודה ושומרון. בימין באופוזיציה נחושים שלא לתמוך בחוק גם במחיר נפילת החוק ועל אף החשש מאנרכיה מעבר לקו הירוק. באופוזיציה מניחים שהממשלה תפעל להעברת תקנות חירום במקרה שהחוק יפול ובליכוד מרגישים רגועים כל עוד מי שתומך בהם הם שניים: בצלאל סמוטריץ ואורית סטרוק. נזכיר כי המשוואה שיצר סער היא כי אם חוק יו"ש לא יעבור לקואליציה אין זכות קיום ואורבך הצטרף לדרישה בשבוע החולף.

בסיעות החרדיות לעומת זאת חוששים להשלכת פקיעת החוק על הערים החרדיות ביהודה ושומרון וחלקם דורשים ש"לא ללכת כעיוורים אחרי הליכוד". בשבוע שעבר סער לא העלה את החוק להצבעה ברקע איומי זועבי להתנגד לחוק, וטרם התקבלה החלטה האם להעלות את החוק גם במחיר נפילה שלו ביום שני הקרוב.

בשבוע הבא מבחן ראשון לשיתוף הפעולה של אורבך עם הליכוד על פני נאמנותו לבנט: אם אכן יבטיח שיתמוך בחוק לפיזור הכנסת, הוא יעלה ביום רביעי להצבעה במליאה בקריאה טרומית ומשם הדרך לבחירות או ממשלה חלופית תתקצר משמעותית. אלא שבליכוד לא בטוחים עד כמה אורבך איתם ובניגוד לשמועות על הסכמים, הצעות אומנם הועברו בנדיבות על ידי גורמים מטעם עצמם אך אף טיוטה לא נחתמה.

בנט מנסה בכל דרך בשבוע החולף להפעיל לחץ על אורבך כדי לדחות את ההצבעה הגורלית הזו ולקנות לעצמו זמן נוסף על כיסא ראש הממשלה. בתקווה ששבוע ועוד שבוע יתכנסו עד לסוף המושב וכהונתו תימשך עד לאחרי החגים. כך או אחרת, ברגע שאורבך וסילמן יצביעו בעד פיזור הכנסת העניין חתום: לפיד יפסע ללשכת ראש הממשלה, בנט ייאלץ להחליט האם הוא מתפטר או נשאר על הגלגל. גם ללפיד לא צפויה כהונה סוגה בשושנים שכן הוא נותר עם קואליציה בלתי מתפקדת וייהנה בעיקר מהתואר.

הפרסה של ביטון

הדגמה למה שצפוי עוד לבנט וללפיד בזמן שנותר התקבלה ביום רביעי בערב במליאה. ח"כ ביטון יצא מביתו בירוחם כדי להצביע על צו הביצים ולבלום את הרוב הצפוי להפלתו במליאה על ידי האופוזיציה. כזכור, ביטון מחה על כך שהרפורמה בחקלאות וזו בתחבורה יצאו לדרך ללא ההסכמות הנדרשות בכנסת, משדרישותיו בחקלאות נענו - התכוון להגיע להצבעה לבקשת שר החקלאות פורר. אלא שאז שרת התחבורה מיכאלי עלתה לנאום ושחררה עקיצה: "עשינו את כל הדבר הזה במאבק נחוש מצד אחד ומצד שני בלי להחרים את המליאה, בלי אולטימטומים, בלי הצבעות מורדות, בלי הפסקת העבודה בוועדות".

ביטון שמע את הדברים, עשה פרסה וחזר הביתה. מיכאלי אמרה לאחר מכן שלא התכוונה לעקוץ את ביטון אלא שלאור הדם הרע בין השניים מאז תקנות שכחת ילדים ועד לרפורמה בתחבורה הציבורית - לא היה איש במליאה שהבין אחרת. "אתה יודע למה מיכאל ביטון הציל אותנו?" שאלה מירי רגב במליאה "כי הוא שמע את שרת התחבורה מדברת במליאה". לניתוח הזה שותפים גם בקואליציה. ביטון-מיכאלי, זועבי-הורוביץ, עבאס-גנאים - כל חזית כזו תספק שפע של תחזיות פוליטיות על הסוף הקרב.