ועדת החינוך, התרבות והספורט, אישרה אתמול (ב') את טיוטת התקנות שקידם שר החקלאות עודד פורר לאיסור החזקת תרנגולות בכלובים החל משנת 2038. התקנות ישימו סוף לכליאת תרנגולות בכלובים בתעשיית הביצים, בדומה לנהוג ב-18 המדינות המתקדמות בעולם בתחום. התקנות שאושרו קובעות בין היתר איסור על הקמת לולי כלובים, איסור על פרקטיקה של הנשרה כפויה, איסור על קיטום מקור בלול, מתן טיפול סדיר לתרנגולות ועוד.
אף על פי שהתקנות המקוריות שפורסמו היו אמורות להביא לסוף עידן לולי הכלובים תוך עשור, כלומר בשנה הבאה, ועדת החינוך החליטה להחיל את התקנות רק בעוד 15 שנים. פרק הזמן הממושך שנקבע עד כניסת התקנות לתוקף הוביל לסערה בחדר הוועדה, כאשר חברי הכנסת פרופ' אלון טל ויסמין פרידמן התנגדו לכך נחרצות: "מעולם לא שמעתי על חוק לעוד 15 שנה. המשמעות היא שאנחנו יכולים להמשיך להתעלל בבע"ח עוד 15 שנה", אמר חבר הכנסת טל. גם ארגוני בעלי החיים מתחו ביקורת על תקופת המעבר הארוכה שנקבעה להשלמת המהלך, וציינו כי על פי דו"ח הרגולציה (RIA) של גורמי המקצוע במשרד החקלאות, ניתן היה להשלים את המעבר של תעשיית הביצים כולה ללולים ללא כלובים תוך שנים ספורות.
"ענף ההטלה יוצא לדרך חדשה"
תקופת המעבר הממושכת נועדה לאפשר לענף ההטלה להיערך בהתאם לשינויים המחייבים, שכן בישראל, נכון להיום, בתעשיית הביצים בישראל מוחזקות כ-10 מיליון תרנגולות, וכ-93% מלולי המטילות הם לולי כלובים. בתקופת המעבר, נקבע מרחב מחייה מינימאלי עבור התרנגולות המטילות בלולים קיימים, אשר ינוע בין 600-750 סמ"ר (נקבעה תקופת מעבר גם ללולים של 350 סמ"ר). בנוסף, קובעות התקנות סטנדרטים חדשים ומתקדמים לתנאי המחייה (אוורור, מיזוג ותאורה) של התרנגולות המטילות לאורך כל שלבי הגידול, שיביאו לשיפור משמעותי ברווחת העופות. באשר לענישה, לפי התקנות, דינו של מי יפגע ברווחתן של התרנגולות המטילות הוא מאסר של שישה חודשים, ושל מי שיעבור על התקנות בכל הקשור לבירוקרטיה, הוא קנס לפי חוק העונשין.
מדובר בהתקדמות גדולה ביחס למצב הנוכחי בישראל, בו נאלצות המטילות לבלות את חייהן הקצרים בדוחק עז ובלולים, מה שמוביל לפציעות ולנזקים לרווחתן ובריאותן. באופן מיידי, תאסר בניית לולי כלובים חדשים, והלולים הקיימים יוסבו בהדרגה. בשלוש השנים הראשונות יותר לאכלס לולי כלובים בצפיפות הקיימת כיום, לאחר מכן הצפיפות בכלובים תפחת מעט עד שתאסר לחלוטין ב-1.1.2038. בנוסף לאיסור כליאת תרנגולות בכלובים, החל מעוד שנתיים, התקנות יאסרו הרעבת התרנגולות למשך כ-10 ימים בפרקטיקה המכונה "הנשרה כפויה", שנועדה להגביר את תפוקת הביצים.
יו"ר הוועדה, ח"כ שרן השכל, אמר כי מדובר ב"אירוע היסטורי". שר החקלאות, עודד פורר, שקידם את הרפורמה בענף בשנה האחרונה, אמר כי "ענף ההטלה יוצא לדרך חדשה אחרי שעבר שנה לא פשוטה עם אי ודאות גדולה מאד והרבה חוסר אמון. גם לי היה לא קל להתעמת עם נציגי החקלאים. אני שמח שהגענו להסכם עם שני הצדדים. אני חותר למילוי כל ההסכמות, בין אם אני אוהב אותן ובין אם לאו".
התקנות גובשו על רקע מאבק ציבורי שמובילה עמותת 'אנימלס' מאז 2009, שכלל עתירה לבג"ץ וקמפיין נרחב. לאור אישור התקנות מסרה מעמותת 'אנימלס': "היום נרשם ניצחון אדיר לבעלי החיים וגם לציבור בישראל, שרובו המוחלט תומך בהפסקת כליאת תרנגולות בכלובים. מדובר במהלך היסטורי שיפסיק בהדרגה את אחת מצורות ההתעללות הקשות ביותר שבני האדם גזרו על בעלי החיים, ויקל על הסבל של מיליוני תרנגולות. התקנות מעמידות את ישראל בשורה אחת עם המדינות המתקדמות שאוסרות על כליאת תרנגולות בכלובים, והן צעד ראוי ומתבקש כעניין של מדיניות. לצד זאת, גם לולים ללא כלובים הם לולים תעשייתיים לכל דבר וגם בהם התרנגולות סובלות, ולכן ישראלים רבים בוחרים להוציא את הביצים מהצלחת".
תנאי ההחזקה של התרנגולות בישראל מיושנים ומקור לצער בעלי חיים
בעולם קיימת מגמה ברורה להפסיק את השימוש בכלובים בלולים: כלובי הסוללה הקיימים בישראל נאסרו לשימוש ב-39 מדינות; 18 מדינות החליטו להפסיק את כליאת התרנגולות בכלובים - 10 מדינות בארה"ב (קליפורניה, מסצ'וסטס, וושינגטון, רוד-איילנד, אורגון, קולורדו, יוטה, נוואדה, מישיגן ואריזונה), שוויץ, גרמניה, אוסטריה, בהוטן, לוקסמבורג, צ'כיה, סלובקיה ו-וולוניה (בלגיה); במסצ'וסטס, קליפורניה, וושינגטון, אורגון, קולורדו, מישיגן, נוואדה ואריזונה - התנאים יחולו גם על ביצים מיובאות. היישום מתבצע בהדרגה ועתירות נגד החקיקה נדחו, כולל בבית המשפט העליון הפדרלי.
הנציבות האירופית הודיעה ביוני 2021 כי היא מקדמת חקיקה לאיסור גורף של כליאת בעלי חיים בכלובים במשקים מתועשים, בהם מאות מיליוני תרנגולות, כמו גם עגלים, ברווזים, חזירות וארנבונים. הנציבות מתכוונת להציג הצעת חוק עד תחילת השנה הבאה, ולבצע בדיקת היתכנות לכניסת האיסור לתוקף כבר ב-2027. ואולם, המצב באירופה כיום כבר טוב בהרבה מאשר בישראל, בה תנאי ההחזקה של התרנגולות נחשבים מיושנים ומקור לצער בעלי חיים. לפי נתוני הנציבות האירופית, רוב (52%) התרנגולות בתעשיית הביצים באיחוד האירופי מוחזקות בלולים ללא כלובים: בגרמניה, אחת משתי יצרניות הביצים הגדולות באירופה, 94.5% מהמטילות אינן מוחזקות בכלובים, באוסטריה ובשוויץ 100% מהן, בשוודיה 96%, בנדמרק 90%, בהולנד 92%, ו-64% בצרפת, בבלגיה ובאיטליה. בארה"ב, יותר מ-35% מהביצים מגיעות כיום מלולים ללא כלובים. זאת בזמן שבישראל רק 9% מהביצים הן מלולים ללא כלובים. לפי ההערכות, עד 2025 רובה המוחלט של התעשייה באירופה ובארה"ב יתבסס על לולים ללא כלובים, וזאת לאור הליכי החקיקה בחלק מהמדינות ומגמות תאגידיות.
יתרון כפול
למעבר ללולים ללא כלובים, ישנו גם יתרון בריאותי: ממצאים שאספה ד"ר ענת וייסמן, האפידמיולוגית של מערך בריאות העופות של המועצה לענף הלול, מעלים כי שיעור הסלמונלה בלולי כלובים גבוה יותר מאשר בלולים ללא כלובים. נראה גם כי גודל הלול משפיע על שיעור הנגיעות בסלמונלה: בלולים הגדולים שבהם מעל 10,000 תרנגולות נמצא כי התחלואה רבה יותר, אף שמדובר בלולים חדשים יותר.
כך או כך, תעשיית הביצים כרוכה בסבל רב עבור בעלי החיים: התרנגולות מוחזקות בצפיפות בכל סוגי הלולים; האפרוחים הזכרים, שהם חסרי ערך כלכלי עבור התעשייה, מומתים לאחר בקיעתם במדגרה; התרנגולות עוברות כריתה של חלק מהמקור, לתרנגולות אין כל קשר עם תרנגולים זכרים ולמרות המוני הביצים שהן מטילות, לעולם לא יהיו להן אפרוחים; כל התרנגולות מומתות לאחר שתפוקת הביצים שלהן יורדת והן פוסקות מלהיות רווחיות עבור התעשייה.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
