הכלכלנים צופים: כך תשפיע עליית הריבית על השווקים

בנק ישראל צפוי להעלות את הריבית במשק על רקע האינפלציה החורגת מהיעד • האם בנק ישראל ייתן משקל גבוה יותר לירידה בציפיות האינפלציה בישראל ובארה"ב, כאשר שם אפשר לראות באופק כבר את הורדת הריבית שתבוא כתוצאה מגלישה למיתון

נגיד בנק ישראל אמיר ירון / צילום: איל יצהר
נגיד בנק ישראל אמיר ירון / צילום: איל יצהר

בנק ישראל צפוי להכריז היום בשעה (16:00) על גובה הריבית במשק. לפי התחזיות של כלכלנים בשוק, בנק ישראל יעלה את הריבית בשיעור של 0.5% לרמה של 1.25%. תהיה זו הפעם השלישית השנה שבנק ישראל יעלה ריבית על מנת לרסן את האינפלציה, שהגיעה לרמה של 4.1% במאי - מעל לתחום היעד של בנק ישראל ב-1.1%.

יחד עם זאת, ייתכן ובנק ישראל יתן משקל גבוה יותר לירידה בציפיות האינפלציה בישראל ובארה"ב, כאשר שם אפשר לראות באופק כבר את הורדת הריבית שתבוא כתוצאה מגלישה למיתון.

השאלה הרלוונטית לגבי השוק המקומי קשורה כמובן לאינפלציה. בהינתן שרובה של האינפלציה בישראל מיוחסת לעליות המחירים מעבר לים, עולה שאלה האם העלאה של הריבית בעת הזו עשויה להזיק מאשר להועיל שכן העלאת הריבית מכבידה על המשק, אם כי שוק העבודה הדוק במיוחד ומאפשר העלאה שכזו.

חן הרצוג, הכלכלן הראשי של BDO, מעריך כי בהעלאת הריבית כעת הנזק גבוה מהתועלת."העלאת הריבית בישראל איננה כלי אפקטיבי להתמודדות עם מגמות עליית המחירים שנובעות בעיקרן מאינפלציה מיובאת ועליית מחירי סחורות עולמית. כך למשל, למדיניות הריבית אין כל השפעה כל העלייה החדה הצפויה במחירי החשמל, עליית מחירי הבנזין החיטה וחומרי הגלם לייצור המזון, המהווים מרכיב מרכזי בעליית המחירים. מגמת ההאטה בצמיחת המשק, והעובדה כי המרכיב המרכזי בעליית המחירים הינו גלובאלי, מחייב את בנק ישראל לשקול מחדש את מדיניות הריבית כדי למנוע מצב של דפלציה בישראל. בסופו של דבר החשש הוא שהמשק הלאומי ישלם מחיר כפול- גם של אינפלציה עולמית והאטה בצמיחה וגם של התייקרות המשכנתאות כתוצאה מהעלאת הריבית".

בשבוע האחרון ירדו ציפיות האינפלציה בארה"ב וגם בישראל על רקע החששות ממיתון, והציפיות מעוגנות בתוך תחום היעד של בנק ישראל (1%-3%). בארה"ב מתחילים לראות באופק הורדה של הריבית, אך מה בישראל?

כלכלני בנק לאומי מעריכים כי הריבית במשק תעלה כצפוי גם הפעם, אך קצב העלאות יתמתן בהודעה הבאה. "אנו סבורים כי בנק ישראל ימשיך בהעלאות הריבית בהחלטות הקרובות כאשר נראה כי בהחלט הקרובה תעלה הריבית ב-0.5% ובהמשך השנה במנות של 0.25% כ"א בשאר ההחלטות. הריבית בעוד כשנה צפויה להגיע לרמה של 2.50% לערך ובתרחיש בו האינפלציה מתכנסת חזרה לגבולות היעד ייתכן ובנק ישראל יסתפק בהעלאות ריבית אלו ולא מעבר לכך.

"בשלב זה נראה כי יש לבנק ישראל את דרגות החופש הנדרשות להעלאת הריבית, זאת גם לאור המשך מגמת היחלשות השקל בימים האחרונים, עקב התחזקות הדולר בעולם וחולשה מסוימת של השקל ביחס לסל המטבעות. המשך מגמת הירידות בשווקי המניות והמסחר התנודתי, הובילו לכך שהשקל היה אחד המטבעות החלשים בעולם במהלך השבוע האחרון. ערכו פוחת אל מעל שער של 3.50 שקל לדולר. ברמות אלו בנק ישראל יוכל להמשיך לפי שעה את מהלך העלאות הריבית ואף להגבירן במידת הצורך בתרחיש בו העלייה בסביבת האינפלציה מאיצה. מאידך בנק ישראל יוכל גם להשעות העלאות ריבית או להאט הקצב במידה והעלייה בסביבת האינפלציה תיבלם", כתבו כלכלני לאומי.

בבנק ישראל מעריכים כי האינפלציה בישראל תתמתן קרוב למחצית השנייה של השנה הבאה, ועולה שאלה אם בבנק ישראל ישנו את התחזיות הללו עם ההודעה היום. יוני פנינג, כלכלן השווקים שלן מזרחי טפחות כותב בסקירתו השבועית כי לאור ההכוונה המצמצמת של בנק ישראל בשבעות האחרונים, שוק הריביות מצפה להעלאה של 0.5%. "לאור המשך החריגה מיעד האינפלציה של בנק ישראל, התפתחות המחירים העתידית תעמוד במרכז הדיון. עם זאת, בניגוד לפעמים קודמות, הפעם התמונה מורכבת משהו. מחד, השוק צופה עלייה גדולה ברמת האינפלציה השנתית במהלך החודשים הקרובים, בין היתר כתוצאה מהעלאת מחירי המטרה של החלב והחשמל, עליית מחירי הדלק, והפיחות בשקל. מצד שני, מחירן של הרבה סחורות בעולם, שאינן מתחום האנרגיה, מצביע על ירידות חדות בשבועות האחרונים. ואפשר בהחלט ששני אלה יביאו אותנו בקרוב למצב של אינפלציה גבוהה יחסית בהסתכלות על השנה האחרונה, אבל ציפיות בשוק הנמצאות עמוק בתוך תחום היעד של הבנק.

"לאחר הודעת הריבית האחרונה, נגיד בנק ישראל הצביע על ריבית של 1.5%, במהלך הרבעון הראשון של 2023, בתור סביבה "נכונה." לאור הצפי הנוכחי בתוואי האינפלציה, סביבה זו נשמעת סבירה בהחלט. אבל לאחר שלוש העלאות ריבית רצופות, שיביאו אותנו לרמת 1.25%, היא תדרוש בלימה חזקה יחסית בתוואי קדימה. הודעת הריבית הנוכחית תהיה ההזדמנות הטובה ביותר להכין את השוק לתרחיש כזה. ויהיה מעניין לראות כיצד בנק ישראל בוחר להתייחס לסוגיה", כתב פנינג.