"כמו תפוח אדמה חם שעובר מיד ליד": פרטים חדשים על הזינוק החד במניית פאגאיה

בשוק מנסים להסביר זינוק של יותר מ-300% במניית הפינטק הישראלית בתוך שלושה ימי מסחר בלבד • אסף נתן, מייסד ומנהל קרן גידור, מסביר כי הסיבה היא קרוב לוודאי קושי של שורטיסטים להשיג מניות של החברה במצב שבו הסחורה הצפה נמוכה

פתיחת מסחר של חברת פאגאיה בנאסד''ק / צילום: עידו איז'ק  - יח''צ
פתיחת מסחר של חברת פאגאיה בנאסד''ק / צילום: עידו איז'ק - יח''צ

חברת הפינטק הישראלית פאגאיה , שהשלימה בחודש שעבר מיזוג ל-SPAC בוול סטריט, ממשיכה "לשגע" את המשקיעים. ביום שישי זינקה המניה ב-119%, והשלימה עלייה של 334% בנאסד"ק בשלושה ימי מסחר בלבד.

כך, מירידה של יותר מ-50% במניה מאז שהחלה להיסחר בחודש יוני, שהעמידה את מחיר המניה על 2.7 דולרים בלבד ביום שלישי שעבר (ששיקף לפאגאיה שווי חברה של פחות מ-2 מיליארד דולר), הגיעה המניה בסיום שבוע המסחר לכ-11.7 דולר, מחיר המשקף שווי חברה אסטרונומי של כ-7.7 מיליארד דולר.

 
  

אסף נתן, מייסד ומנהל קרן הגידור Eden Discovery, סבור שמדובר במהלך שהתחיל מפוזיציית לונג של משקיע, שניצל את ה-float הנמוך במניה (הסחורה הצפה), ולמעשה הוביל את השורטיסטים למצוקה, שמקפיצה את מחיר מניית פאגאיה. 

מכירה בחסר (שורט) היא שיטה לייצר רווח מנייר ערך שנמצא בירידה. הסוחר מקבל בהשאלה את הנייר מבעליו, ומוכר אותו בשוק, ולאחר מכן רוכש מחדש כדי להחזיר לבעלים. אם נרשמה ירידה במחיר הנייר, השורטיסט מרוויח.

לדברי נתן, "פאגאיה התחילה את החיים ב-SPAC, 'יצור פיננסי' ללא פעילות עסקית, שמורכב ממניות והציבור שמחזיק בהן, ומחפש חברה למזג לתוכו. כשמוצאים חברה למיזוג, היא יותר גדולה מה-SPAC. כלומר, במיזוג, המבנה משתנה - נניח, ממיליון מניות ל-100 מיליון מניות.

"כל המחזיקים הקיימים בחברה המתמזגת מחזיקים כביכול במניות ה-SPAC, וצריך לרשום אותן, תהליך שלוקח כמה חודשים. זה מה שקורה עכשיו: המניות לא רשומות למסחר, ופאגאיה הגישה לאחרונה תשקיף לרשום את המניות של כתבי האופציות (warrants). זה תהליך שלוקח זמן, ויש 'פינג פונג' עם רשות ניירות ערך של ארה"ב. אני מקווה בשביל השורטיסטים שזה יקרה מהר".

להערכתו, "משקיע חכם ראה שמחיר המניה יורד לאחר המיזוג ומושך שורטיסטים כמו פרפר לאש. ככל שהמחיר יורד, נוצר מצב מעניין: צריך פחות כסף להשתלט על כל ה-float. בפאגאיה כל ה-float היה בגובה של פחות מ-200 מיליון דולר. כנראה מישהו שראה שרוב ה-float בשורט, קנה חלק גדול יותר מהשורט. ה-float מספיק נמוך כדי שהרכישה לא תהפוך אותו לבעל עניין.

"מה שקורה זה שברוקרים אוטומטית משאילים לשורטיסטים, אבל אותו גורם שרכש, יכול להתקשר לברוקר שלו ולהגיד לא להשאיל יותר, ואז הברוקר חייב להחזיר את המניות שהשאיל. השורטיסטים מצידם, חלקם משאילים מברוקרים אחרים, וחלקם - ברור שלא ימצאו, כי אין מספיק והשמיכה קצרה מדי לכולם. נוצר חוסר, והם חייבים לקנות בשוק ("שורט סקוויז", ש'ח'ו) - וכך מחיר המניה עולה".

תיאורטית, לדברי נתן, "המניה יכולה להגיע לאינסוף. כל יום עוד חלק יוצא מהמחזור וחייבים לקנות בשוק, כל פעם מישהו צריך להתכסות. זה כמו תפוח אדמה חם שעובר מיד ליד". הוא מדגיש שאין לו כל פוזיציה בפאגאיה, ומוסיף כי "אם הייתי צריך להמר, אני מהמר שזה עוד לא נגמר".

המקרה הדומה של פורשה ופולקסוואגן

נתן מזכיר מקרה דומה שקרה ב-2008, בחברת הרכב פולקסוואגן. פורשה קנתה מניות ויום אחד חשפה שהיא מחזיקה ב-75% מהמניות. עוד 13% מהמניות היו בשורט וכ-6% סחורה צפה. המניה הכפילה את ערכה תוך ימים בודדים, עד שלבסוף פורשה עצמה הודיעה על מכירת חלק קטן מהמניות, כדי לסייע לקרנות שנתקעו עם פוזיציות שורט.

"זה מה שיקרה גם בפאגאיה עד שמישהו יישבר", מעריך נתן. כלומר - עד שמי שרכש את המניות מלכתחילה ויצר את הסחרור לשורטיסטים יחליט למכור, או עד שהמייסדים ובעלי המניות האחרים יוכלו למכור מניות משל עצמם (הדבר תלוי גם במועד החסימה שלהם).

נתן מתריע מאפשרות של קריסת קרנות בשל האירוע הזה, כפי שהיה בתחילת השנה שעברה עם קרנות שנפגעו ממשקיעים שסחרו במניות על בסיס המלצות בפורומים ברשת החברתית רדיט, כשמשקיעים פרטיים יצרו טירוף סביב מניות קטנות כמו זו של חברת גיימסטופ, העלו משמעותית את מחיריהן ואילצו קרנות המתמחות בשורט להתכסות. כך למשל, קרן הגידור Melvin הפסידה מיליארדי דולרים.

נתן אומר כי "פאגאיה היא חברה שאין לה אופציות, אז אי אפשר לגדר. בעלייה של 100% ביום קשה לקרנות להגיב, ואני מניח שנראה קרנות שיחטפו מכה קשה, אבל זה יתברר בעוד כמה שבועות, כשהן ידווחו על התשואות למשקיעים". לכן הוא אומר, "נקודת המפתח היא שמי שעושה שורט, חייב לדעת מה הוא עושה. כשאנחנו עושים שורטים זה לעולם מגודר. אחרת, אף פעם אי אפשר לדעת מה יקרה".

השלימה את המיזוג למרות התקררות שוק ה-SPAC

פאגאיה מספקת פתרונות מבוססי למידת מכונה וביג-דאטה, שנועדו לאפשר לגופים פיננסיים לנהל בצורה מדויקת יותר את תהליך הקצאת האשראי שלהם. החברה נוסדה בשנת 2016 על ידי המנכ"ל גל קרובינר, מנהל הטכנולוגיה אביטל פרדו ומנהל ההכנסות יהב יולזרי.

פאגאיה חתמה על הסכם המיזוג ל-SPAC בספטמבר שעבר לפי שווי של 8.5 מיליארד דולר, שנה לאחר שביצעה גיוס הון בשוק הפרטי לפי שווי חברה של 500 מיליון דולר. זאת לאחר ששוק ה-SPAC כבר התקרר בחודשים שחלפו עד להשלמת המיזוג.

על אף ההתקררות בשוק ה-SPAC והירידות המשמעותיות בשוקי ההון העולמיים בחודשים שחלפו מאז, פאגאיה השלימה את המיזוג בשווי המקורי שעליו סוכם, וגייסה 350 מיליון דולר. עיקר הגיוס היה באמצעות הנפקה פרטית (PIPE) משום שרוב מוחץ של בעלי המניות בחברת ה-SPAC העדיפו לפדות את הכסף שלהם ולא להשתתף בעסקה.

בשיחה עם גלובס רגע לפני שפאגאיה החלה להיסחר, נשאל המנכ"ל קרובינר מה הציפיות שלו בנוגע למחיר המניה, על רקע הירידות החדות במניות שמוזגו ל-SPAC, והשיב כי "אנחנו לא מתעסקים עם זה. לצערנו או למזלנו, אנחנו לא שולטים ולא מתזמנים את מחירי המניות. חשוב להבין שהשאלה היא הטווח הארוך - מה יהיו הביצועים בעוד חמש שנים".

עוד לפני השלמת המיזוג ירדה מניית ה-SPAC שקלט את פאגאיה למחיר של כ-6 דולרים, לעומת 10 דולרים במיזוג, ומאז השלמת המיזוג ועד השבוע שעבר ירדה כאמור המניה בעוד כ-56% עד לשפל של 2.7 דולרים. מאז כאמור היא ביצעה זינוק מדהים שבשוק מתקשים להסבירו.