נתניהו לא הקים במשך למעלה משנה ועדה חקירה לאסון במירון?

שם: גלעד קריב
מפלגה: העבודה
תאריך: 22.7
ציטוט: "עברה למעלה משנה שבה נתניהו היה עדיין ראש ממשלה, ולא הוקמה אפילו ועדת בדיקה ממשלתית, שלא לדבר על ועדת חקירה ממלכתית [לאסון מירון]… שנה שלמה לא טופל נושא הפיצויים למשפחות"
ציון: לא נכון

חבר הכנסת גלעד קריב ממפלגת העבודה התראיין ביום שישי ה-22.7 בערוץ כאן 11 וביקש להתייחס בפתח דבריו להופעתו של ראש האופוזיציה בנימין נתניהו בפני ועדת החקירה הממלכתית לחקר אסון הר מירון יום קודם לכן. "אני רוצה להזכיר שוועדת החקירה לא הוקמה על ידי ממשלת נתניהו", אמר קריב. "עברה למעלה משנה שבה נתניהו היה עדיין ראש ממשלה, ולא הוקמה אפילו ועדת בדיקה ממשלתית, שלא לדבר על ועדת חקירה ממלכתית… שנה שלמה לא טופל נושא הפיצויים למשפחות", הוסיף.

בדקנו האם אכן ממשלת נתניהו כיהנה יותר משנה לאחר האסון ונמנעה במכוון מהקמת ועדת חקירה או בדיקה, וכן האם עיכבה את תשלום הפיצויים למשפחות ההרוגים והנפגעים.

האסון בהר מירון אירע בהילולת ל"ג בעומר סמוך לקבר רבי שמעון בר יוחאי, ב-30.4.2021, כאשר 45 חוגגים נמחצו ונחנקו למוות ועשרות רבות נפצעו עקב צפיפות יתר, החלקה וליקויי בנייה ובטיחות. האירוע הקשה התרחש מעט יותר מחודש לאחר הבחירות לכנסת ה-24, וכארבעה חודשים אחרי התפזרות הכנסת ה-23. בתקופה זו כיהנה ממשלת המעבר של בנימין נתניהו ובני גנץ.

חודש וחצי לאחר האסון במירון (13.6.2021) הושבעה בישראל ממשלה חדשה, בראשות נפתלי בנט ויאיר לפיד. שבוע לאחר מכן, בישיבה הראשונה של הממשלה החדשה (20.6.2021), החליטו השרים על הקמת ועדת חקירה ממלכתית. כלומר בניגוד לדבריו של קריב, ועדת החקירה קמה פחות מחודשיים אחרי האסון עצמו. נתניהו כיהן כראש ממשלה במשך חודש וחצי לאחר האסון, ולא במשך יותר משנה.

ניתן לטעון כי בתקופה קצרה זו של נתניהו כראש ממשלת מעבר אפשר היה למנות ועדת חקירה, ושנתניהו אכן נמנע מלעשות זאת. חלק מחברי ממשלת המעבר וח"כים מהליכוד וממפלגות המזוהות עם הימין ועם נתניהו, בהם ח"כים חרדים, התנגדו למתן פטור מחובת הנחה להצעת חוק של יש עתיד להקמת הוועדה, שהייתה מזרזת את הקמת הוועדה. ח"כים אלו הצביעו נגד קידום החוק בוועדה המסדרת, שמחליפה את ועדת הכנסת בתקופה שלפני הקמת ממשלה. מנגד, קשה לקבוע מה היה קורה בהמשך לו ממשלתו של נתניהו הייתה ממשיכה לכהן, שכן הלחץ בציבור החרדי על נציגיו בכנסת החל לתת את אותותיו, ואף גרם לח"כ משה גפני לשגר מכתב לנתניהו בו דרש למנות ועדת חקירה ממלכתית. חלק מהדיווחים בתקשורת מאותה תקופה, עם זאת, מראים כי יתכן ומדובר בתרגיל פוליטי ושספק אם ועדה עצמאית הייתה קמה במתכונת הפוליטית ההיא.

ומה באשר לפיצויים, שגם אותם, לטענת קריב, קיבלו המשפחות לאחר שנה שלמה של המתנה? במקרה הזה קריב צודק, אך שוב, קשה להאשים את נתניהו בכך. ב-23.1.2022, העבירה ממשלת בנט החלטה מספר 1023 שאישרה את גובה התשלום שסוכם בין משרדי האוצר והמשפטים (חצי מיליון שקל עבור כל נספה), והקימה צוות שיגבש מתווה להעברת הפיצוי. שלושה וחצי חודשים לאחר מכן, ב-9.5.2022, ועדת הכספים של הכנסת אישרה את ההעברה התקציבית הנדרשת ליישום המתווה שגובש, ומשפחות ההרוגים החלו לקבל את הפיצויים. מדובר אכן בכשנה בין יום האסון ליום אישור הפיצוים, אך קשה לטעון שבתקופה זו הממשלה לא טיפלה בנושא, וכאמור 11 חודשים ממנה היו בכל מקרה תחת כהונתה של ממשלת השינוי בה חבר קריב עצמו.

לסיכום: נתניהו כיהן כראש ממשלה כחודש וחצי לאחר אירועי ל"ג בעומר 2021, בהם קיפחו את חייהם 45 מתפללים. בתקופה זו לא מינה ועדה ונראה שעשה מאמצים לעכב את הקמתה. עם זאת, לא עברה "למעלה משנה" בה נתניהו היה ראש ממשלה ולא קמה ועדה, מהסיבה הפשוטה שבתוך פחות מחודשיים אכן הוקמה ועדה, על ידי מחליפו של נתניהו, בנט. נושא הפיצויים למשפחות הנפגעים אכן הושלם כשנה לאחר האסון, אך בניגוד לדבריו של קריב בשנה זו הממשלה והכנסת טיפלו בנושא בהליך חקיקה, ובכל מקרה מדובר, שוב, בממשלתו של קריב עצמו. לכן דבריו לא נכונים ברובם.

ח"כ הרב גלעד קריב מסר בתגובה: "אכן טעיתי בהצגת לוחות הזמנים ואני מצר על כך. זה לא משנה את העובדה שבמשמרת של נתניהו התרחש האסון, ולמרות הכתובת על הקיר - נמנע מהקמת ועדת חקירה"