זיהום אוויר תעשייתי במפרץ חיפה נקשר לתחלואת סרטן

חשיפה סביבתית לזיהום אוויר תעשייתי במפרץ חיפה בגיל צעיר, קשורה להיארעות סרטן באוכלוסייה, כך לפי מחקר חדש שבדק את התחלואה בשנים 1967-2012. המחקר מצא כי בין השנים הללו, חשיפה לזיהום אוויר תעשייתי במפרץ חיפה נקשרה לסיכון מוגבר לחלות בסרטן בין 7% ל-16% בתלות בהיקף החשיפה לזיהום אוויר תעשייתי, במקרים של: סרטן השד בנשים, סרטן מערכת העצבים המרכזית, סרטן ראש וצוואר, לוקמיה, מלנומה וסרטן בלוטת התריס.

● בשל גרימת זיהום אוויר: כתב אישום פלילי נגד בזן ונושאי משרה בחברה 
● כדי להוריד את מחירי החשמל, המשרד להגנת הסביבה אישר העלאת ייצור בתחנת כוח מזהמת

את המחקר ערך פרופ' רענן רז מבית הספר לבריאות הציבור ומרכז הקיימות באוניברסיטה העברית, לצד חוקרים נוספים מהטכניון, מכון גרטנר, אוניברסיטת חיפה ומשרד הבריאות, ובמימון המשרד להגנת הסביבה. לצד בחינת מחלת הסרטן, המחקר מצא כי באותן שנים שנבחנו הייתה במפרץ חיפה תחלואה עודפת של מחלות אסטמה לצד מחלות אטופיות (אלרגיות) אחרות יחסית לקבוצת הייחוס של הנבדקים מחוץ למפרץ. עם זאת, בניגוד לסרטן, המחקר לא מצא שתחלואה עודפת זו נקשרה לחשיפה לזיהום אוויר תעשייתי, כיוון שבאזורים החשופים ביותר לזיהום התעשייתי לא נצפתה הימצאות יתר של המחלה. המחקר אינו שולל השפעות אפשריות של זיהום האוויר התעשייתי בחיפה על התקפי אסתמה (בילדים חולי אסתמה), או השפעה של זיהום זה על תוצאי בריאות אחרים.

אוכלוסיית המחקר לבחינת הקשר למחלת הסרטן במבוגרים כללה את כל המתבגרים בגילאי 16-20 שנולדו בישראל ומצבם הרפואי הוערך לצורך גיוס צבאי על ידי חיל הרפואה הישראלי מ-1967 עד 2012, מהם 59% גברים. בסך הכול, נבחנו 2,187,317 מתבגרים. זמן המעקב החל בתאריך הבדיקה והסתיים במועד אבחון הסרטן הראשון, מוות או סיום המעקב (31.12.2012), המוקדם מבניהם.

המחקר מראה שהשיעור המתוקנן לגיל של מחלות סרטן המדווח על ידי משרד הבריאות בדוחות תקופתיים ביותר מעשור עלול להיות קשור לחשיפה לזיהום אוויר ממקור תעשייתי, ולפי המשרד להגנת הסביבה, ״מספק חיזוק מדעי נוסף לצורך פינוי של התעשייה הפטרוכימית ממפרץ חיפה, והרחקתה מריכוזי אוכלוסייה״.

הקשרים שנמצאו במחקר בין זיהום האוויר התעשייתי במפרץ חיפה, לו אחראיים המפעלים הפטרוכימיים ובעיקרם מפעלי תשלובת בזן לתחלואת סרטן תואמים השפעה סיבתית של זיהום אוויר תעשייתי במפרץ חיפה על הסיכון למחלות אלו בהתאם לידוע בספרות המדעית. עם זאת, לא נמצא קשר עם סוגי סרטן שידועים כקשורים לזיהום אוויר באופן מובהק (למשל סרטן הריאות). חוסר הקשר לסרטן הריאות והערמונית עשוי להיות מוסבר בכך שמחלות אלו שכיחות יותר בגילאים מבוגרים, ואילו עיקר זמן המעקב שלנו כולל גילאים צעירים. חשוב לציין, שלפי רשם הסרטן הבודק הימצאות סרטן בכלל האוכלוסיה (ולא באוכלוסיה גילאית מוגדרת כפי שבדק מחקר זה), אכן קיימת הימצאות יתר של סרטן ריאה באזור חיפה.

הסרטן הנפוץ ביותר באוכלוסייה כולה, כמו גם באוכלוסיית מפרץ חיפה, היה סרטן השד בנשים, ולאחריו מלנומה. בקרב גברים, הסרטן הנפוץ ביותר היה באיברי הרבייה.

הסיכון המוגבר לסרטן כלשהו עשוי להצביע על כך שחשיפה לזיהום אוויר תעשייתי במפרץ חיפה מכילה מספר חומרים כימיים הפועלים במנגנונים ביולוגיים שונים כדי להגביר את הסיכון למחלות סרטן שונות. עם זאת, במשרד להגנת הסביבה מציינים כי לא הייתה לחוקרים האפשרות לקחת בחשבון גורמים שעשויים להיות משמעותיים גם הם בהתפתחות סרטן, כגון עישון או כל חשיפה תעסוקתית רלוונטית.

זהו מחקר פורץ דרך בישראל, שכן מחקרים אפידמיולוגיים קודמים במפרץ לא כללו הערכת חשיפה לזיהום התעשייתי, או שנעשו במערך מחקר אקולוגי הפגיע לבלבול והטיות. מטרת המחקר הנוכחי הייתה לבחון קשרים בין חשיפה לזיהום אוויר תעשייתי במפרץ חיפה בילדות ובגיל ההתבגרות לתוצאים בריאותיים בגיל 17 ולסרטן במבוגרים, והוא אכן מספק ראיות תומכות חדשות להשערה שחשיפה סביבתית לזיהום אוויר תעשייתי במפרץ חיפה העלתה את הסיכון לסרטן. לראיות אלו השלכות משמעותיות על בריאות הציבור, שכן אזור התעשייה במפרץ חיפה ממוקם בלבו של אזור מאוכלס.

למרות שהפליטות הופחתו, אזור המפרץ הוא עדיין אחד המקומות המזהמים ביותר בארץ

המחקר לא מתייחס לעשור שחלף מאז 2012, ובו נרשמה הפחתת מזהמים באזור בשל סגירת חיפה כימיקלים, והתוכנית להפחתת זיהום אוויר במפרץ חיפה. בשנים הללו נרשמה הפחתה של 56% מפליטות המזהמים האורגניים הנדיפים במפרץ חיפה - שכוללים חומרים מסרטנים. בנוסף, גם מעבר לגז מחצבים, הוריד בצורה משמעותית את תחמוצות החנקן, אשר זיהמו ופגעו בבריאות הציבור. למרות שפליטת המזהמים באזור הופחתה בחלוף השנים, אזור המפרץ עודנו נחשב לאחד המזוהמים ביותר בישראל. המפעלים הפטרוכימיים במפרץ חיפה פולטים כמויות ניכרות של תרכובות אורגניות נדיפות (VOCs) ומתכות כבדות, ולכך מצטרפות פליטות משמעותיות של מזהמים מסרטנים מנמלי העיר. גם בשנת 2015 נמצא שבמפרץ חיפה, אשפוזי אסטמה קשה בילדים גבוהים פי 2.3 מעל הממוצע הארצי.

״המחקר הזה מסכם קשרים בין זיהום אוויר תעשייתי במפרץ חיפה ומחלות סרטן במשך כ-45 שנים המסתיימות ב- 2012״, אומר עורך המחקר, פרופ' רענן רז. ״אנו יודעים שבשנים האחרונות יש ירידה בפליטות של חלק מן המזהמים מאזור התעשייה, אולם אנחנו עדיין לא יודעים בדיוק אילו מזהמים נפלטים ובאילו כמויות, ובוודאי לא יודעים מה תהיינה ההשלכות הבריאותיות של הפליטות הנוכחיות״.

זיהום סביבתי הנגרם ממקורות תעשייתיים, מוביל לתחלואה ותמותה ברחבי העולם מדי יום. לפי דוח של ארגון הבריאות העולמי שפורסם בשנת 2016, אחד מכל ארבעה מקרי מוות בטרם עת ברחבי העולם נגרם בשל זיהום סביבה (זיהום אוויר ומים, חשיפה לכימיקלים וקרינה על סגולית). מחקר אחר, שפורסם בחודש שעבר בכתב העת הרפואי lancet , מצא כי זיהום סביבתי הוא הגורם לאחד מכל שישה מקרי מוות בעולם - אך בהערכת חסר, שכן החוקרים לא העריכו תמותה מחומרים רעילים נפוצים, שמידת הפגיעה שלהם בגוף האדם לא ידועה. בשנים האחרונות חלה ירידה בתמותה בשל מים מזוהמים ובישול בחומרי בעירה כמו עץ ופחם, אך שיעורי מקרי המוות מחשיפה לעופרת וזיהום אוויר של מפעלים וכלי רכב - זינק ב-66% בשני העשורים האחרונים.

תגובה:

בנוגע לממצאי המחקר, מבזן נמסר בתגובה: ״כל ניסיון לקשור בין זיהום ממשלתי בעבר לבין פעילותה של בזן מאז הפיכתה לציבורית חוטא לאמת. מרבית השנים שהמחקר מתייחס אליהן בתי הזיקוק היו בבעלות ואחריות ממשלתית. מאז הפיכתה לפרטית בשנת 2007 השקיעה הקבוצה למעלה מ-1.5 מיליארד שקל אשר הביאו לשיפור סביבתי חסר תקדים, תוך הפחתת הפליטות לאוויר בשיעור של עד 96% מאז שנת 2009".

"קבוצת בזן הציגה לפני שנה אסטרטגיה חדשה אשר תיתן מענה לצו השעה - תקופה היברידית ארוכה בשוק האנרגיה, במסגרתה תמשיך לספק את צורכי המשק הישראלי לצד השקעה באנרגיה ירוקה. החלטת הממשלה האחרונה בנוגע למפרץ חיפה מחייבת את בזן הלכה למעשה להמשיך ולפעול עוד שנים רבות, תוך מחויבות לביטחון האנרגטי של מדינת ישראל. כפי שהמציאות העולמית מוכיחה לנו, כל טרנספורמציה בתחום האנרגיה חייבת להתבצע בהדרגתיות ותוך תכנון מוקפד. בזן תהווה גשר לעתיד משק האנרגיה לתחבורה, והחזון שלה נמצא בהלימה לחזון הממשלה בנוגע להפסקת פליטת פחמן דו חמצני בשנת 2050״.

באשר לתגובת בזן, נדגיש כי המחקר לא עסק בפליטות פחמן דו חמצני, אלא בפליטות מזהמים המובלים לתחלואה מסוגים שונים. פליטות פחמן דו חמצני הנוצרות בעת שריפת וייצור דלקים, מחממות את האטמוספירה וגורמות למשבר אקלימי בעל השלכות בכלל תחומי החיים, אך אינן זהות לפליטות של תרכובות אורגניות נדיפות ומזהמים נוספים הנוצרים במפעלים העוסקים בזיקוק דלקים.