אלי מיזרוח | ראיון

הוא עזב תפקידים בכירים במשק ויצא להרפתקה מסוכנת. היעד: להיות "גולדמן זאקס של הקריפטו"

שלושה מנהלים בכירים חוברים להקמה של מיזם חדש - בית השקעות לנכסים דיגיטליים • אלא שדי מהר התברר כי הדרך של סילבר קסטל לא הולכת להיות קלה • רגע אחרי ההנפקה, הביטקוין התרסק וחתך את המניה ב־70%, ורשות ני"ע גנזה את תוכניתו לתעודות סל חדשות • אבל הבעלים אלי מיזרוח לא מתרגש: "התעשייה הזאת רק התחילה להתפתח"

אלי מיזרוח / צילום: יונתן בלום
אלי מיזרוח / צילום: יונתן בלום

אמ;לק

כשמנכ"ל גולף לשעבר אלי מיזרוח חבר למנכ"ל בנק הפועלים לשעבר צבי זיו ולמנכ"לית פסגות לשעבר גבי רביד להקמת מיזם קריפטו משותף, הציפיות היו בשמיים. אלא שסילבר קסטל, בית ההשקעות לנכסים דיגיטליים שהקימו, חטף השנה כמה מכות, ובהן הנפקה שלא הסתיימה כפי שקיוו וצניחה חופשית של השוק כולו. בראיון ראשון המנכ"ל מספר מיזרוח ל הדס מגן למה למרות הכל הוא חושב שהיום דווקא מי שלא משקיע בקריפטו - הוא זה שמסתכן.

הראיון עם אלי מיזרוח, מנכ"ל ובעלים של בית ההשקעות בנכסים דיגיטליים סילבר קסטל הבורסאי, נערך ימים ספורים בלבד אחרי שרשות ניירות ערך גנזה את תוכניתו להשיק שתי קרנות סל זרות מבוססות קריפטו בשיתוף חברה קנדית, בנימוק שהאחרונה לא עומדת בדרישות השווי. וזאת לא הייתה המכה הראשונה שחטף המיזם שאמור היה להיות חוד החנית של שוק הקריפטו הישראלי, כזה שהוקם בידי נבחרת מנהלים מהשורה הראשונה של תעשיות הפיננסים והקמעונאות - מנכ"ל בנק הפועלים לשעבר צבי זיו, מנכ"לית פסגות לשעבר גבי רביד ומיזרוח עצמו, לשעבר מנכ"ל גולף ומשנה למנכ"ל בזק. רק בינואר האחרון יצאה החברה להנפקה שנסגרה בתוצאות מאכזבות, ורגע אחר כך קרס הביטקוין וחתך 70% משווי החברה.

יו''ר מכלול מימון, צבי זיו / צילום: כדיה לוי
 יו''ר מכלול מימון, צבי זיו / צילום: כדיה לוי

בעיתונות כבר כתבו על ניפוץ החלום של מיזרוח, אבל הוא מנסה לשדר מסר צ'יל: לא חלום ולא ניפוץ.

תסביר.
"לא הייתה פה החלטה וברשות לא התבקשו להחליט, הם עשו את זה מיוזמתם. אנחנו חתמנו על הסכם עם החברה הקנדית, חברה מדהימה, בין המובילות בעולם בתחום. עבדתי במשך כמעט שנה כדי לסגור איתם הסכם שיתוף-פעולה, כמו שהם עושים במדינות שונות בעולם, וקיבלנו בלעדיות על ישראל. ברגע שחתמנו, דיווחנו שיש לנו הסכם ושעדיין לא קיבלנו אישורים, אבל שהכוונה היא להנגיש קרנות נאמנות או קרנות סל לכל המשקיעים בארץ. הרשות הסתכלה על זה ואמרה: לפי מה שאנחנו מבינים הקנדים לא מתאימים מבחינת רגולציה. אבל בכלל לא הראינו להם את המתווה שלנו. בכל מקרה, הם ביקשו שבינתיים נוציא הודעה שזה לא עומד בכללים. אני מבין את זה ומאמין שבסוף הם יאשרו את המתווה שלנו.

"אבל לא היה פה כלום. לא ביקשתי אישור והם לא אמרו לא. זה גם לא החלום שלי".

מה החלום שלך?
"אנחנו בונים פה את גולדמן זאקס הבא, מבוסס קריפטו. פעם בדור יש הזדמנות כזו, בגלל קוניונקטורה, בגלל הטכנולוגיה".

אלא שחלומות לחוד ומציאות לחוד. הפיכתה לציבורית דרך מיזוג עם השלד ICB וההתרסקות של הביטקוין עד לרמתו הנוכחית, כ־18 אלף דולר, הביא את שווייה של סילבר קסטל לעמוד היום על 40% פחות מהשווי בהנפקה. "כרגע אני משלם מחיר לא קל על העובדה שאני ציבורי. הנפקנו רגע לפני המשבר, ובשיא השפל המניה ירדה. זה אירוע מאכזב וכואב לנו כבעלי מניות וכואב למשקיעים, אבל אני מאוד מרוצה ושמח שהצלחנו להשלים את המהלך".

המחיר שסילבר קסטל משלמת על היותה ציבורית לא מסתכם רק בשווי שצנח, אלא גם בתוצאות: במחצית הראשונה של השנה רשמה סילבר קסטל הפסד תפעולי של 8 מיליון שקל - כמעט פי ארבעה מההפסד בתקופה המקבילה אשתקד. אבל מבחינת מיזרוח, גם זו לא סיבה להתרגש. "נכון שזה לא משמח, לא אותנו ולא את המשקיעים שלנו, אבל אני לא מתרגש מרבעון אחד או שניים. אנחנו בונים כאן משהו לטווח ארוך. זה לוקח זמן, זה דורש הרבה השקעות, ומי שמסתכל ורואה את הפלטפורמות ואת התשואות שלנו, ויודע ללכת איתנו פרק זמן ארוך, עושה הרבה".

"בכל פעם שיש אבן דרך אנחנו פותחים קריפטו ווינטר"

אלא שהסנטימנט השלילי של סילבר קסטל מתחיל עוד הרבה לפני, מימי ההקמה. ב־1 בינואר 2018 ייסד מיזרוח את בית ההשקעות עם זיו, רביד (שלימים פרשה מדירקטוריון סילבר קסטל) וחן מוניץ. קצת לפני, בסוף 2017, החל הביטקוין לצנוח מרמה של כ־20 אלף דולר עד ל־3,000 דולר ב־2019. "הקריפטו ווינטר התחיל, התעשייה הייתה חצי מתה, ויש האומרים שאני פתחתי את החורף הזה", מיזרוח צוחק. "בכל פעם שיש אבן דרך מהותית אנחנו פותחים קריפטו ווינטר.

"אבל בסופו של דבר, בכל חתך זמן שמסתכלים עליו מאז נולד הביטקויון - זה הנכס הפיננסי שהניב את התשואה הכי גבוהה. כל מי שבונה תיק השקעות צריך חשיפה לנכס הזה. זה מסוכן לא להחזיק קריפטו. הוא הביא תשואות פנומנליות, והוא ימשיך להביא".

נגיד ששמעתי לעצתך ורכשתי ביטקוין, ואפילו הרווחתי. בבוא היום, כשארצה לממש, אני יכולה ללכת לבנק ולקבל את הביטקוין שלי בשקלים?
"ברוב הבנקים בישראל, אם קנית ביטקויון משחקן ישראלי שיש לו רישיון, שמרת בארנק ולא העברת למקומות לא מפוקחים, בעתיד תוכלי למכור ולהחזיר את הכסף לחשבון ברוב הבנקים בישראל.

"למה הטכנולוגיה הזאת מעניינת? בא מישהו שקורא לעצמו סאטושי נאקמוטו ואמר: מאסנו באיך שהמערכת הפיננסית מתנהלת, בפטרוניות של הבנקים, אנו רוצים דפוס דמוקרטי לניהול הכסף. יש בשוק הרבה גיחוך על הסיסמאות האלה. אבל היו גם כאלה שגיחכו על פייסבוק. פה בפעם ראשונה בא מישהו שהציג טכנולוגיה אמיתית לאיך לעשות את זה. הטכנולוגיה הזאת והתפיסה הפילוסופית שהיא מביאה - יש ביכולתן לעשות שינויים מרחיקי לכת כמעט בכל התעשייה.

"המערכת הפיננסית נתקעה. כל הסיסטם מרוכז ושמרני ומיושן. שנים מדברים על רפורמות ועל איך לשחרר אותה. מגניב שקם פה בנק אינטרנטי, אבל זה לא משנה מהיסוד. הטכנולוגיות היותר מהפכניות של הבלוקצי'ין יביאו לשינויים גדולים יותר. כל בנק מרכזי מדבר היום על מטבע דיגיטלי מבוסס בלוקצ'יין. אני לא חושב שזה יחליף את המערכת הפיננסית, אלא שזה יהיה לצד, וזה מאוד ישנה את המערכת הפיננסית. כמו שהיא נאלצה להכניס פנימה את הפינטקים ואת האינטרנט, היא תכניס את הבלוקצ'יין. כמו שהאינטרנט הוא דמוקרטיזציה של מידע, הבלוקצ'יין הוא דמוקרטיזציה של כסף.

"אם מסתכלים על הבלוקצ'יין והקריפטו, יש כאילו שני מחנות: הטכנולוגים, שרוצים שלא יהיו ממשלות ולא בנקים; ואלה שאומרים שבשביל שזה יצמח, צריך שייכנס כסף מתוחכם, שתהיה רגולציה, שהמערכת הפיננסית תשתלב בתוך זה. אנחנו מאלה. אני מרגיש שאנחנו החלוצים של המחנה הזה בישראל. כך הקמנו את בית ההשקעות, יד ביד עם הרגולציה, יד ביד עם המערכת הבנקאית בישראל ובעולם. יש רגולציה על כל אחד מהחלקים של הפעילות שלנו. הכול אצלנו דרך בנקים, לא מעקפים, לא מזוודות כסף, לא דיסק־און־קי".

"הקונוטציה של קריפטו ואנרכיסטים נשארה"

למרות המפלות וההפסדים שנחלה השנה, המוצרים של סילבר קסטל - קרנות גידור מבוססות קריפטו - דווקא מרוויחים יפה. הקרן המובילה, שהתחילה לפעול ביולי 2019, הניבה בשנה שעברה כ־250% למשקיעים. "מי שנכנס אליה בהתחלה עשה פי 2.5 על הכסף. זו תשואה רבעונית ממוצעת של 15%. זו קרן שיש לה תשואת יתר על הביטקוין: כשהוא עולה, היא נהנית מרוב העלייה, וכשהוא יורד, היא מונעת את רוב הירידה".

 
  

איך זה עובד? כשאני רוצה לשים כסף רגיל בבית השקעות, אני פשוט מעבירה את הסכום. מה קורה אצלכם?
"בדיוק אותו דבר, מחשבון הבנק שלך לחשבון הבנק שלנו. כרגע לצערי הרב זה פתוח רק למשקיעים כשירים (שיש ברשותם 8 מיליון שקל נזילים או הכנסה של 1.2 מיליון שקל בשנה - ה"מ) לפי דרישת הרשות. את אומרת: אני רוצה עכשיו חשיפה לקריפטו, ולא בא לי ללכת ולקנות ביטקוין, כי זה סיפור. את יכולה לאבד את הסיסמה, יפרצו לך לארנק הדיגיטלי. את מבקשת שננהל לך את ההשקעה, ומעבירה כסף מהחשבון שלך לחשבון הקרן בארה"ב. יש אדמיניסטרטור אמריקאי, ואת מקבלת יחידות השתתפות בקרן. כשהצוות מחליט שעכשיו צריך להיות בתוך פוזיציה בביטקוין כי חושבים שהוא יעלה, הם קונים ביטקוין ומחזיקים אותו במשמורת, וכשהם חושבים שהוא ירד, הם מוכרים ומחזירים את הדולרים לחשבון הבנק.

"כרגע הקרן שלנו משקיעה רק בביטקוין, כי יש בו מספיק נזילות. זה הנכס הפיננסי הכי נזיל בעולם. המסחר היומי בביטקוין עומד על 3-2 מיליארד דולר. המערכת שבנינו לקרנות בטוחה מאוד. כל הסיכונים התפעוליים בגדול יורדים לאפס. אנחנו עובדים רק דרך בנקים אמריקאיים".

השלב הבא שסילבר קסטל עובדת עליו הוא הנפקת אג"ח מגובות קריפטו, ושם, להבדיל מקרן הביטקוין, שהנזילות שלה חודשית, הנזילות תהיה יומית.

להנפקה הזאת אתם צריכים את המוסדיים. לא פשוט לכם למשוך אותם.
"נכון. אני אגיד לך מה אני רואה כרגע. אני בקשר הדוק ואינטנסיבי עם המוסדיים בארץ, ומנהלי ההשקעות במוסדיים רוצים חשיפה לקריפטו. בינתיים רק אלטשולר שחם עשו את זה לפני שנתיים כמעט. אם מסתכלים על הדילמה שעומדת בפניהם, יש כאן סיכון מוניטין שמפעיל אותם ואני יכול להבין את זה. לצורך העניין, אם חברת ביטוח גדולה תקנה 100 מיליון שקל חשיפה לביטקוין, זה פחות מ־1% מהתיק. הם אומרים לעצמם: אם זה יכפיל את עצמו, עשיתי עוד פרומיל 1% על התיק. זה חשוב וזה נחמד, אבל זה לא משנה חיים. מנגד, אם שמתי את זה וזה נפל, ואם פרצו לי לארנק הדיגיטלי, תהיה כותרת שהפסדנו. הם נורא חוששים, בשונה מהמוסדיים בחו"ל, במיוחד במערב, בארה"ב ובאירופה. פה הם עוד בפיגור ואני חושב שזה גם זה קשור לקצב הרגולטורי. בהרבה מדינות בעולם כבר עשו את רוב הדרך לאסדרה. ה־SEC (רשות ניירות ערך האמריקאית - ה"מ) בכלל הלכה רחוק עם זה: היא נותנת לגופים להנפיק, נותנת לקרנות נאמנות לקום. היא אמרה לחברות ציבוריות: אם אתן רוצות חלק מהמאזן שלכן בקריפטו, הנה הכללים. גם המוסדיים מרגישים יותר בטוחים כשיש מטרייה רגולטורית.

"אנחנו רואים שיש מדינות וערים שממש הופכות את זה לחלק מהפוליטיקה שלהן והיעדים והחזון. בין ניו יורק למיאמי יש ממש תחרות מי מהן תהיה בירת הקריפטו. פריז נלחמת חזק מאוד כדי להיות מרכז פיננסי של קריפטו, סינגפור גם חזקה מאוד, ודובאי עוקפת את כולן. כאן אנחנו מדשדשים. אני מאמין שאם נסתכל עכשיו חמש שנים קדימה, נראה שמה שקרה בהייטק בעשור האחרון, יקרה גם בקריפטו. יש פה כוחות מדהימים של טכנולוגיה, שהיא בליבה של הקריפטו".

למרות הכול, לקריפטו אין מוניטין של כלי לגיטימי לגמרי בישראל.
"20% מהישראלים מחזיקים או החזיקו קריפטו - 13% מחזיקים כעת ועוד 6%-7% החזיקו בעבר. דיברנו עם בכיר בבורסת הקריפטו הכי גדולה בעולם, בורסה סינית בשם בייננס. הוא אמר לי שיש שם יותר ישראלים מאשר רוסים. יש מאות אלפי ישראלים שיש להם חשבונות שם. לקחו כרטיס אשראי והעבירו לשחקן סיני עשרות אלפי דולרים, והם סוחרים שם". מאז הפסיקה בייננס את השיווק לישראלים בהוראת רשות שוק ההון.

ועדיין, התדמית של הקריפטו מפוקפקת, ופרשנים כותבים שצריך לברוח מגופים מוסדיים שייחשפו אליו.
"יש שתי סיבות לתדמית הלא טובה. הראשונה היא שבשנים הראשונות של הקריפטו השתמשו בכסף לא חוקי. הסיבה השנייה היא שאלה שהתחילו עם הקריפטו, האנרכיסטים, האידיאולוגים, חלקם ניהלו קרנות ואז נעלמו. אנשים שהשקיעו איבדו הרבה כסף, כי לא הייתה רגולציה, והקונוטציה נשארה. אבל היום מי שרוצה חשיפה לקריפטו יכול לקבל אותה דרך גופים מפוקחים".

כל הפרשות שהיו באחרונה, כמו משה חוגג (שנחשד שגייס כסף להנפקת מטבע דיגיטלי אך בפועל השתמש לצרכים אחרים) והסיפור של צלזיוס (חברת הלוואות קריפטו שנקלעה לחובות והגישה באחרונה בקשה לצ'פטר 11), בטח לא תרמו לשיפור התדמית.
"הסיפור של משה חוגג לא קשור לקריפטו, יש שם עניינים לא חוקיים. לגבי צלזיוס אני מכיר את האנשים, הם בנו עסק יפה, עם חזון. הייתה תקלה. תקלות כאלה קורות בכל מיני מקומות, גם בבנקים. אני ממש חושב שהתעשייה הזאת השתנתה, היא לא במקום שהייתה בו לפני חמש־עשר שנים".

גבי רביד / צילום: כדיה לוי
 גבי רביד / צילום: כדיה לוי

יש איזו תופעה של משיכת ידוענים לתחום כדי לקבל לגיטימציה, כמו שהיה עם הקנביס. אלא שחברות הקנביס התרסקו ברובן. לא יהיה כאן שידור חוזר?
"השמות אצלנו הם אנשים שהקימו את העסק (צבי זיו, גבי רביד - ה"מ). אנחנו לא מחפשים לעשות סיבוב מהיר, לא מגייסים סכומי עתק. זה ממש לא שם. צבי חזק מאוד בנושא של קידום פינטק, קידום העולם הפיננסי. זה הסיפור שלנו. אני שומע את הביקורת ואני שומע את ההשוואה, אבל לנו היא לא נוגעת".

מה בדיוק קרה שם עם גבי רביד שגרם לה לפרוש מהדירקטוריון? היא טענה שלא עמדתם בהסכמים.
"גבי הקימה איתנו את בית ההשקעות. הרבה מההצלחה של העסק היא בזכותה. אני מעריך אותה מאוד, והיא עדיין בעלת מניות. אבל היו בינינו מחלוקות על אופן הניהול, והיא החליטה שהיא לא רוצה להיות פעילה. אני עדיין אופטימי ומקווה שנצליח לגשר על הפערים".

מה הבדלי גישות? לדבריה, לפי דיווחי החברה, לא עמדתם בסיכומים בעניין השכר שלה.
"אז יש הבדלי פרשנויות לגבי העמידה בסיכומים".

​"על מה שקרה אחרי ימיי בגולף זה אני לא אחראי"

מיזרוח (50) נולד בישראל, ובהיותו בן 8 עבר עם משפחתו לדרום אפריקה. לאחר שסיים שם MBA באוניברסיטת קייפטאון החל לעבוד בשלוחה של חברת הייעוץ הגלובלית מקינזי ומשם עבר לחברת הייעוץ TASC, בה ניהל בין היתר את תחומי השירותים הפיננסיים, הקמעונאות ומוצרי הצריכה. כשהיה בן 25 חזר לישראל והצטרף לבנק הפועלים, שם מילא שורת תפקידי ניהול. משם המשיך לבזק כמשנה למנכ"ל וכדירקטור בחלק מהחברות־הבנות.

אבל התפקיד הזכור ביותר של מיזרוח הוא מנכ"ל גולף, בו כיהן מאז 2014 ובמסגרתו הוביל מהלכים משמעותיים, כמו המיזוג עם כיתן, רכישת עדיקה, שהייתה אז חברת אופנה באונליין בלבד, ורכישת טופשופ. כשעזב את החברה, כעבור שנתיים, החברה רשמה הפסדים, ושווייה צנח בכ־50% לכ־200 מיליון שקל בלבד.

סניף של רשת עדיקה, שמוצעת כעת למכירה. ''כשאני הייתי שם, היא צמחה לחברה מובילה'' / צילום: אור גפן
 סניף של רשת עדיקה, שמוצעת כעת למכירה. ''כשאני הייתי שם, היא צמחה לחברה מובילה'' / צילום: אור גפן

לא ממש עזבת בשיא.
"קיבלתי את גולף במצב מאתגר ובתנאי שוק תחרותיים. המהלך הראשון שהיה צריך לעשות הוא לייצב את החברה. היה ברור שצריך להיכנס למהלך אסטרטגי ולבנות תוכנית ארוכת טווח שיהיו לה גם מחירים. היה גם ברור שזה דורש כסף ואורך רוח כי יהיו גם רבעונים של הפסדים. בראייה שלי זו חברה שהיה צריך לבנות מחדש, והגישה שלי הייתה שונה מהגישה של הבעלים. הצעתי לבצע הזרמת הון פנימה או ללכת למיזוג, אבל כשראיתי ששניהם לא קורים, כשהסתכלתי קדימה, הבנתי שמקומי לא שם. מאז חלק מהנכסים שבנינו אבדו, כי לא ידעו לשמור עליהם".

מיזרוח מתכוון לעדיקה, שמבחינת גולף הייתה אמורה לשמש מקפצה לתחום האי־קומרס. אלא שמאז הונפקה החברה, כשנתיים אחרי שגולף רכשה אותה, היא מידרדרת מטה. כשנה לאחר ההנפקה המייסד דדי שוורצברג עזב והקים אתר אופנה מקביל בארה"ב. תוכניות עדיקה לפרוץ בארה"ב נגוזו, היא השקיעה בפתיחת חנויות פיזיות, שלא צלחו, וממעמד של מובילה בשוק האופנה המקוון בישראל היא נדחקה לתחתית. בימים אלה גולף מציעה לרכוש אותה תמורת 30 מיליון שקל בלבד.

מבחינתו של מיזרוח זה מאוד ברור. "כשאני הייתי שם, ידעתי לפתח את עדיקה, תחתינו היא צמחה לחברה מובילה באי־קומרס, מהשחקניות הראשונות באופנה, עם נוכחות באונליין. על מה שקרה אחרי זה אני לא אחראי".

איפה הם טעו?
"הם לא ידעו לשמור על דדי וההנהלה שלו, והם הלכו".

מיזם חדש עם מטאוורס וליאור סושרד

רשות ניירות ערך אולי תקעה את התוכנית של מיזרוח לצאת בקרוב עם תעודת סל מבוססת קריפטו, אך בית ההשקעות מחפש כל העת עוד ועוד דרכים להגביר את נוכחותו. כך למשל, ממש באחרונה התקשר עם פלטפורמת הבינה המלאכותית האמריקאית MKT לשיתוף-פעולה במחקר וניתוח אסטרטגיות השקעה. זאת במטרה לשלב את האסטרטגיות המצליחות במוצריו. כמו כן, לפני כשנה חתם על הסכם עם חברת קשת שבמסגרתו הוא מקבל זמן פרסום בהיקף של כמיליון שקל תמורת 2.2% ממניותיו, שתקבל קשת. מיזרוח מבסוט מהעיסקה: "למה זה טוב? קודם כל, כי לפעמים אין לך מזומן לשלם. שנית, אני מרוויח מזה שגוף כמו קשת נהיה שותף שלי, כי יש לו אינטרס לדחוף את החברה. העסקה עם קשת מאפשרת לגוף קטן כמונו לקבל מהר מאוד נוכחות גדולה".

המטאוורס של צוקרברג וסושרד. ''יותר ויותר אנשים צורכים חוויות כאלה'' / צילום: Reuters
 המטאוורס של צוקרברג וסושרד. ''יותר ויותר אנשים צורכים חוויות כאלה'' / צילום: Reuters

לפני כחודשיים גם חתם סילבר קסטל על מזכר הבנות עם אמן החושים ליאור סושרד להקמת מיזם בתחום המטאוורס וה־NFT. "יותר ויותר אנשים צורכים חוויות במטאוורס. כל המותגים הגדולים השיקו קולקלציות דיגיטליות: דולצ'ה וגבאנה עשו תצוגת אופנה במטאוורס. את יודעת שיש היום חתונות במטאוורס? תחשבי למשל על בני זוג שלמדו בחו"ל והתחתנו. הם רוצים להזמין אורחים מחו"ל, ועושים חתונה במטאוורס. כל אחד מהמשתתפים הוא דמות אווטאר, והם מארגנים הופעה של די.ג'יי במטאוורס, ואנשים קונים NFT של המכוניות שלהם עבור ערב כזה. אני מאמין שזה רק ילך ויתפתח. אנחנו מקבלים המון פניות מגופים ישראליים - גופי אקדמיה, גופי תרבות, שפים - שרוצים שנעזור להם לפתח נוכחות במטאוורס או שנעזור להם להנפיק את ה־NFT שלהם. כל האינטראקציה החברתית השתנתה".

ליאור סושרד - אמן אשליות / צילום: תמר מצפי
 ליאור סושרד - אמן אשליות / צילום: תמר מצפי

אז אתה אומר: אני מוכן לספוג הפסדים וירידת שווי כדי להיות שם?
"אני יודע שזה נשמע כמו סיסמה. זה ייקח זמן והרבה השקעה. אבל אני כאן עד שהתעשייה הזאת תיבנה, ואני רוצה להיות מוביל בה".

מה אתה אומר על הטענה שמי שלא מבין בזה, אסור לו להיכנס?
"זה תחום חדש שדורש יותר העמקה ויותר הבנה שלרוב האנשים אין, ולכן כשהם משקיעים בביטקוין הם לוקחים סיכון גדול יותר. מנגד, גם לא מעט אנשים שמשקיעים במניות ואג"חים לא ממש מבינים בזה. בכל מקרה, אני תמיד אומר לאנשים שייתייעצו, שיעברו דרך גוף מתמחה. לקנות ביטקוין בלי להתייעץ זה כמו להשקיע בנדל"ן בניו יורק בלי ללמוד על זה.

"אנחנו בעשור השני של האפיק הזה. הוא רק התחיל את ההתפתחות. אם העשור הראשון הוא הלידה של הקריפטו, היום אנחנו בשלב האימוץ שלו. תהיה גדילה מטורפת. היום, כאפיק השקעות, יש לו שווי של 2 טריליון דולר. זה קרה בתוך 13 שנים. כל מי שבונה היום פורטפוליו שנים קדימה צריך שיהיה לו קריפטו בסל.

"עשינו מחקר על מה היה קורה אם 1% מתיק ההשקעות היה בביטקוין. זה היה מקפיץ אותו. הסיכון של לשים 3% מהתיק בביטקוין הוא לא כזה גדול. אם אני טועה, איבדתי 3% מהתיק, ואם אני צודק, יכול להיות שהבית של הנכד שלי ישולם מזה".

אלי מיזרוח (50)

אישי: נשוי + 2, גר ברמת חן
מקצועי: מנכ"ל ומבעלי סילבר קסטל, לשעבר מנכ"ל גולף ומשנה למנכ"ל בזק; בעל MBA מאוניברסיטת קייפטאון הצלילה של סילבר קסטל