האם סמוטריץ' ימנה אלוף ותא"ל שעד היום מונו ע"י הרמטכ"ל?

נכון - ההצהרה נכונה ומדויקת
נכון ברובו - ההצהרה נכונה ברובה, אך יש בה מרכיב שאינו נכון או אינו מדויק
חצי נכון - חלק מההצהרה נכון וחלקה שגוי, או שהיא אינה כוללת פרטים מהותיים שעשויים לשנות את משמעותה
לא נכון ברובו - חלק קטן מההצהרה נכון ורובה שגוי, או שהיא מחסירה פרטים יסודיים באופן היוצר הטעיה מהותית לגבי משמעותה
לא נכון - ההצהרה כלל אינה נכונה
מטעה - ההצהרה יוצרת מצג שווא או רושם שגוי, אף שהיא מתבססת על עובדות נכונות
כן, אבל - עובדה נכונה בפני עצמה, אך עובדות שלא צוינו עשויות להעמידה באור אחר. מומלץ לבחון את הדברים בפרספקטיבה רחבה יותר
לא מבוסס - לא קיימים נתונים עליהם ניתן לבצע קביעה פוזיטיבית לגבי נכונות הטענה, ואלה גם לא נאספים
ללא ציון - המצב העובדתי מורכב מכדי לתת לאמירה ציון מובהק. הסיבות האפשריות לכך יכולות להיות: התבטאות שאינה מובהקת מספיק וניתן לפרש אותה במספר צורות, מחלוקת בין מומחים, מתודולוגיות שונות שלא ניתן להכריע ביניהן ועוד

שם: יאיר לפיד
מפלגה: יש עתיד
רשת: טוויטר
תאריך: 5.12.22
ציטוט: "סמוטריץ' ימנה אלוף ותת אלוף בצה"ל שעד היום מונו בידי הרמטכ"ל"
ציון: לא נכון ברובו

בעקבות חתימת ההסכם הקואליציוני בין הליכוד לציונות הדתית שיעביר בין השאר את האחריות על המנהל האזרחי לשר במשרד הביטחון מטעם הציונות הדתית, ראש הממשלה היוצא יאיר לפיד צייץ: "לפי ההסכם בין הליכוד לציונות הדתית סמוטריץ' ימנה את מתאם הפעולות בשטחים ואת ראש המנהל האזרחי, אלוף ותת אלוף בצה"ל שעד היום מונו בידי הרמטכ"ל. נתניהו מכר את צה״ל לחרד"לים".

המתפ"ש וההסכם הקואליציוני

לפי אתר הממשלה, תיאום פעולות הממשלה בשטחים היא "היחידה אמונה על תיאום וקישור עם הרשות הפלסטינית ולמול האוכלוסייה הפלסטינית ביהודה ושומרון וברצועת עזה, ומשכך מהווה מוקד ידע לאומי לזירה הפלסטינית". יש ליחידה ארבעה מוקדי פעילות עיקריים: תיאום אזרחי עם המקבילים ברשות הפלסטינית (בדגש על האוכלוסייה ביהודה ושומרון), תיאום ביטחוני בין צה"ל ומשטרת ישראל לבין מנגנוני הביטחון הפלסטיניים, תיאום עם גופים בינלאומיים כדי לקדם פרויקטים אזרחיים במימון בינלאומי והכשרת קצינים למערך התיאום והקישור. המנהל האזרחי ביהודה ושומרון הוא "הגוף האחראי על יישום המדיניות האזרחית והביטחונית, כזרוע ביצועית של מפקד כוחות צה"ל באזור יהודה ושומרון" ו"אמון על שיפור מרקם החיים האזור לטובת כלל האוכלוסיות החיות באזור ומורכב מקצינים, אזרחים וחיילים הפועלים כתף אל כתף למימוש המדיניות בתיאום עם משרדי הממשלה הישראלים".

סעיף 6.4 להסכם הקואליציוני בין הליכוד לציונות הדתית מגדיר שלציונות הדתית קובע ש"שר משרי הציונות הדתית הנזכרים לעיל (בסעיפים 6.1-6.3, שמפרטים את השרים שתקבל הסיעה - אב"מ), יכהן גם כשר במשרד הביטחון ותחת אחריותו יהיו שטחי הפעולה של יחידות המתפ"ש והמנהל האזרחי בהתאם למפורט בסעיף 21". סעיף 21 האמור מגדיר את סמכויות השר במשרד הביטחון לגבי המתפ"ש והמנהל האזרחי, וסעיף 21.2 מרחיב בנושא המינויים: "סמכויות שר הבטחון הנוגעות למינוי מתאם פעולות הממשלה (מתפ"ש) ומינוי ראש המינהל האזרחי יועברו לשר. המינויים יבוצעו בתיאום ובהסכמה עם ראש הממשלה".

מתאם הפעולות בשטחים (מתפ"ש) הוא קצין בדרגת אלוף שכפוף ישירות לשר הביטחון, בניגוד למרבית האלופים שכפופים לרמטכ"ל (מפקד פיקוד העורף כפוף גם לשר הביטחון וגם לרמטכ"ל, שני מפקדי גיסות כפופים למפקד פיקוד צפון ושאר האלופים כפופים לרמטכ"ל בלבד), למרות שהוא גם חבר בפורום מטכ"ל. היה יוצא דופן אחד, של עמוס גלעד ששימש כממלא מקום בעודו כבר אלוף במילואים בשנים 2008-2009, אבל זאת לאחר ששימש בתפקיד באופן קבוע ובהיותו איש צבא. ראש המנהל האזרחי כיום הוא קצין בדרגת תת-אלוף, אם כי בעבר כיהנו בתפקיד גם אלופי משנה (לדוגמה, פרדי זך ששימש כממלא מקום ב-1984-1985) ואף אזרחים (לדוגמה פרופ' מנחם מילסון, הראשון לעמוד בראש המנהל האזרחי כשהוקם ב-1981).

סדרי מינוי קצונה בכירה בצה"ל

מינוי הקצונה הבכירה הוטמעה באמצעות פקודות מ-1987 ו-1992. האופן בו ממונה הקצונה הבכירה מפורט בהוראת הפיקוד העליון (הפ"ע) 3.0228: "הקצונה בצה"ל - עקרונות קידום ומינוי - בשירות הסדיר ובשירות המילואים". סעיף 1 מגדיר מספר תפקידים. ראשית, דיון שיבוצים: "כינוי למסגרת שבה נבחן פוטנציאל המועמדים לתפקיד ומסוכם המועמד המתאים ביותר, בהתאם למאפייני התפקיד שיקבע החיל הרלוונטי, מעת לעת". שנית, רשות מאשרת: "כינוי לבעל התפקיד המוסמך לאשר שיבוץ קצין לתפקיד לאחר שסוכם בדיון שיבוצים". שלישית, רשות ממנה: "כינוי לבעל התפקיד המוסמך למסור כתב מינוי לקצין לאחר שאושר לשיבוץ בתפקיד על-ידי הרשות המאשרת". סעיף 13 מרחיב מעט: "מינוי קצינים בצה"ל ייערך לאחר קיום דיון שיבוצים. ההחלטה בדיון השיבוצים תתקבל על-ידי יושב ראש הדיון ותועבר לאישור הרשות המאשרת". הפירוט לגבי כל בעלי התפקידים בסדיר נמצא בנספח א' להוראה. בנספח נכתב שעבור הדרגות "תא"ל ומעלה" (קרי, תא"ל ואלוף) יו"ר דיוני השיבוצים והרשות הממנה הם הרמטכ"ל, בעוד שר הביטחון הוא הרשות המאשרת. כלומר, הרמטכ"ל הוא זה שמחליט מי המועמד המתאים ביותר, ושר הביטחון הוא זה שמאשר.

בדוח מבקר המדינה מ-2010 מפורט תהליך מינוי קצינים בכירים עד דרגת תא"ל (כולל). ראשית נעשה מיפוי של הקצונה הבכירה והבנה של עתידם המקצועי בתוך צה"ל. לאחר מכן מתפרסמים התפקידים המיועדים לאיוש יחד עם תנאי הסף הנדרשים (למשל, פרק זמן מינימלי בשירות). לאחר מכן נעשה גם איתור אקטיבי על-ידי המפקדים ומשאבי אנוש וגם פנייה של הקצינים עצמם המעוניינים בתפקיד. גורמי משאבי אנוש בודקים את עמידת המועמדים בתנאי הסף ומבצעים מבחנים של מרכזי הערכה, וכך נוצרת רשימת מועמדים ראשונית. בשלב השלישי ראשי אגפים במטכ"ל או מפקדים אחרים, תוך היעזרות בגורמי משאבי אנוש, בוחנים את המועמדים שברשימה הראשונית ומצמצמים אותה לפי מידת התאמתם לתפקיד. לאחר מכן מצומצמת הרשימה לרשימה סופית, המכונה "אשכול" או "מצע לדיון", עליה נערך דיון שיבוצים. שם מוחלט על המועמדים שיאיישו כל תפקיד, והנבחרים מקבלים על כך הודעה תוך הבהרה שהדבר תלוי בהסכמת הסמכות המאשרת.

חלק מהקריטריונים לקידום קצינים מופיעים בפקודת מטכ"ל (פ"מ) 32.0202: "עקרונות קידום בדרגות הקצונה בצה"ל - בשירות סדיר". כך למשל, מועמד לדרגת אלוף-משנה חייב להיות בעל תואר ראשון לפחות; כדי לעלות לדרגת רב-סרן או סגן-אלוף יש צורך בפז"ם של ארבע שנים לפחות בדרגה הקודמת, בעוד לדרגת אל"מ או תא"ל הדבר נתון להחלטת הרמטכ"ל; ועוד. נהלים נוספים נמצאים בפ"מ 32.0201: "עקרונות הטיפול במינוי קצינים בצה"ל - בשירות הסדיר".

על מינוי אלופים נכתב בדוח המבקר כך: "תהליכי המינוי דלעיל (לקצונה הבכירה - אב"מ) אינם מתקיימים בכל הנוגע למינוי של קצינים לתפקידים בדרגת אלוף. תהליך מינוי האלופים מתקיים בין הרמטכ"ל לבין שר הביטחון. הרמטכ"ל הוא זה שקובע את המועמדים לקידום לדרגת אלוף כרשות הממנה ומביא לשר הביטחון את שמות מועמדיו (שם אחד או יותר), והוא מצביע גם על העדפתו. שר הביטחון יכול לאשר או לפסול מועמד מבין המועמדים שהציג הרמטכ"ל. שר הביטחון מאשר את המינוי במסמך שמוציא מזכירו הצבאי, המופץ ללשכת הרמטכ"ל ולמחלקת הסגל שבאכ"א".

בדוברות מתפ"ש הבהירו לנו שהדבר נכון גם לגבי המתפ"ש וראש המנהל האזרחי. הדבר גם נראה מדיווחים בתקשורת על מינוי בעלי התפקידים. "דיון שיבוצים של הפיקוד הבכיר בצה"ל התקיים היום בראשות הרמטכ"ל, רא"ל אביב כוכבי. בסבב המינויים נקבע כי תת-אלוף רסאן עליאן ימונה לראש המנהל האזרחי ביחידת מתאם פעולות הממשלה בשטחים", נכתב באתר סרוגים במרץ 2019. "ההחלטה התקבלה לאחר ששר הביטחון בני גנץ אישר את החלטת הרמטכ"ל אביב כוכבי", נכתב בישראל היום באוקטובר 2020 על אישור המינוי של רסאן עליאן לתפקיד המתפ"ש. כלומר, על פניו נראה שהעברת הסמכויות הללו לשר מטעם הציונות הדתית, בניגוד למשתמע מדבריו של לפיד, לא תאפשר לאותו שר למנות מתפ"ש וראש מנהל אזרחי בניגוד לדעת הרמטכ"ל.

הצעות למעורבות פוליטית במינוי המתפ"ש

יש לציין שמעורבות גבוהה יותר של הדרג הפוליטי במינוי המתפ"ש אינו רעיון חדש. דוח מבקר המדינה האמור מ-2010 קיבל חוות דעת משר הביטחון דאז אהוד ברק ומשני שרי ביטחון קודמים, עמיר פרץ ובנימין בן אליעזר - שלושתם ממפלגת העבודה. בנוסף הוא קיבל חוות דעת משר הביטחון לשעבר משה ארנס מהליכוד. להלן העמדות של כל אחד מהם כפי שהובאו בדוח: "שר הביטחון, אהוד ברק, סבור, שיש מספר תפקידי אלוף שלגביהם צריך הסדר שונה מהקיים, כלהלן: א) תפקידים חריגים מעצם טבעם - מתאם הפעולות בשטחים (מתפ"ש) ונשיא בית הדין הצבאי לערעורים, שבהם הזיקה לשר הביטחון גבוהה או שיש זיקה נמוכה יחסית לרמטכ"ל. בתפקידים אלה צריך ששר הביטחון יוכל להעלות מועמדים משלו, לצד מועמדי הרמטכ"ל, והשר יחליט בסופו של דבר מי ימונה".

"שר הביטחון לשעבר, בנימין בן אליעזר, ציין בפני נציגי משרד מבקר המדינה דעה דומה. לדבריו, במינוי לתפקידים 'בכירים ורגישים במיוחד בראייה לאומית', כמו סגן הרמטכ"ל, כממלא מקום הרמטכ"ל בהיעדרו וכמועמד אפשרי לרמטכ"ל; ראש אמ"ן ומפקד זרוע האוויר והחלל - חשוב שתהיה לשר הביטחון מעורבות רבה יותר הן באפשרות להציע מועמדים והן בהחלטה מי מהם ימונה. בתפקידים שיש בהם כפיפות לשר הביטחון או בעלי אופי מיוחד, כמו מתפ"ש, הכפוף ישירות לשר, צריך שהשר יציע מועמדים משלו, לצד מועמדי הרמטכ"ל, ויחליט על המינוי".

"שר הביטחון לשעבר, עמיר פרץ, הזכיר בעניין זה שני תפקידים: מתפ"ש ומפקד פיקוד העורף כתפקידים שזיקתם לשר הביטחון גדולה יותר. עם זאת, הוא ציין, כי המינוי שלהם בידי שר הביטחון עלול לגרום להם נזק אם ירצו להמשיך בקדנציה נוספת של אלוף. לכן, צריך שמינוים יהיה בתהליך רגיל של מינוי אלוף. ייתכן שאפשר לקבוע ששר הביטחון יוכל להביא לתפקידים אלה אלופים במילואים, ואז לא יהיה צורך בתהליך מוקדם של המלצה או הסכמת הרמטכ"ל".

"שר הביטחון לשעבר, משה ארנס, סבור, כי לתפקידים הקרובים לשר הביטחון, כמו מתפ"ש, השר צריך לקבוע מי ימלא את התפקיד".

ניתן לראות, אם כן, שהיו שרי ביטחון בעבר, מהעבודה ומהליכוד, שתמכו בהגדלת סמכות הדרג הפוליטי במינוי מתפ"ש. אמנם ברוב המקרים לא הייתה המלצה למינוי ישיר על-ידי שר הביטחון, אבל הדבר גם לא עולה באופן מפורש מההסכם הקואליציוני בין הליכוד לציונות הדתית. יצוין כמובן שאין בדברים האלו כדי להראות שמי מהם תמך בפיצול הסמכויות המוצע בהסכם הקואליציוני.

השלכות אפשריות של הסעיף בהסכם הקואליציוני

עם זאת, המהלך אינו נטול חידושים. מעבר לחידוש שבעצם פיצול הסמכויות, הסעיף הרלוונטי קובע במפורש: "המינויים יבוצעו בתיאום ובהסכמה עם ראש הממשלה". הפקודות לא מגדירות את מקומו של ראש הממשלה באישור מינויים, ולפי דוח המבקר גם שרי הביטחון והרמטכ"לים לאורך השנים לא מצאו לנכון לערב את ראש הממשלה בנושא למעט שני תפקידים: המזכיר הצבאי לראש הממשלה וראש אמ"ן, עמם יש לראש הממשלה ממשק ישיר. זאת מעבר לכך שמינוים של שני תפקידים נקבע לא בפקודות אלא בהסכם קואליציוני.

נוסיף על כך שאין בעצם כך שנכון לעכשיו לא מדובר על העברת סמכויות חדשות לשר מטעם הציונות הדתית איזושהי אמירה שלא תהיה לשר זה השפעה. דוח המבקר מציין: "בפועל, מתמנים קצינים לתפקידים בדרגת אלוף בעקבות 'משא ומתן' בין הרמטכ"ל לבין שר הביטחון. כמו כן, לא נקבע מסד נתונים מחייב שיש להביא בפני שרי הביטחון בבואם לבחון את המלצות הרמטכ"לים ולאשרן. במצב דברים זה, תהליך מינוי קצינים לתפקידים בדרגת אלוף בצה"ל מתבסס על נוהג שאינו מובנה, אינו מוגדר, אינו מתועד (למעט עצם ההחלטה), ואינו נתמך בכללים או בנהלים כלשהם, המעוגנים בכתובים". עצם האמירה שמתקיים משא ומתן פירושה שגם לרמטכ"ל אבל גם לשר יש כוח לנסות להשפיע על הבאת האדם שהוא מעוניין בו לתפקיד. עם זאת, כמובן, כוח זה היה נמצא אצל הציונות הדתית גם אם הייתה מקבלת את משרד הביטחון כולו.

אין בעובדה שלפיד לא דייק כדי לקבוע עמדה נורמטיבית לגבי הפיצול ורבים הביעו התנגדות למהלך. תא"ל (מיל') אודי דקל כתב באתר המכון למחקרי ביטחון לאומי (INSS): "מטעמים פוליטיים, נטולי התייחסות להשלכות ביטחוניות-מדיניות, תיווצר מציאות של אובדן תאום, עד כדי כאוס מערכתי בשיקול הדעת וביכולת להפעיל את גופי הביטחון והממשלה באופן מסונכרן, תוך בחינה מושכלת של השלכות ההחלטות שונות ויישומן". לפי פרסומים בתקשורת גורמי ביטחון טוענים בשיחות סגורות "ישבור את שרשרת הפיקוד" וש"לא ייתכן ששר שאינו שר ביטחון ימנה את ראש המינהל האזרחי - קצין בדרגת תת-אלוף. זה ייצור אנרכיה".

מלשכת רה"מ לפיד נמסר: "העובדה שנתניהו חלש ולחיץ פוגעת בבטחון המדינה. ההחלטה הזאת תוציא את הסמכות למינוי בכירים בצבא מידי הרמטכל ושר הבטחון ותעביר אותם לידי הציונת הדתית. זה מפצל את המטכ"ל, זה הופך את הצבא לפוליטי וזה יגרום נזק אדיר למדינת ישראל".

לסיכום, לפי הוראות הפיקוד העליון קצינים בדרגת תא"ל ואלוף נבחרים על-ידי הרמטכ"ל ומאושרים על-ידי שר הביטחון (אם כי ההליך לבחירת כל אחד מהם שונה), דבר שתקף גם לגבי המתפ"ש וראש המנהל האזרחי. לפי ההסכם הקואליציוני רק סמכויות שר הביטחון, ולא סמכויות הרמטכ"ל, יעברו לידי השר מטעם הציונות הדתית במשרד הביטחון. לכן, על פניו לא יהיה ניתן למנות לתפקידים אלו בניגוד לדעת הרמטכ"ל. עם זאת, בפועל מתקיים משא ומתן בין הרמטכ"ל לשר הביטחון על מינוי אלופים, וניתן לצפות שזה יהיה המצב גם כאן. לכן דבריו של לפיד לא נכונים ברובם.