שוק העבודה לא ערוך להעסקת הורים לילדים עם צרכים מיוחדים

הכותבת היא עורכת דין ופעילה ציבורית למען זכויות אנשים עם מוגבלות

צריך לשים את הדברים על השולחן, לידה או אבחון של ילד עם צרכים מיוחדים, היא נקודת מפנה בחייה של משפחה. יש לפני ויש אחרי.

מחקרים מעידים על כך שהורה חווה תחושת אבל כפולה עם הולדת או אבחון ילדו עם צרכים מיוחדים. אבל על בנו או בתו שלא יהיו ככל הילדים ואבל עצמי - עליו כהורה ועל חלומו ללדת ילד בריא ושלם ככל הילדים. להורה אין פריווילגיה לשקוע, הוא נדרש להפשיל שרוולים ולצאת למלחמת הבירוקרטיה הבלתי פוסקת למימוש זכויות.

לעיתים ההורה נדרש לעצור את מסלול חייו, לשים עצמו וחלומותיו בצד הדרך ולצאת למסע אחר, מסע החיים של ילדו, כדי לאפשר לו הזדמנות לחיים בעלי משמעות. זו הסיבה שהורים לילדים עם צרכים מיוחדים מתקשים לשרוד בשוק העבודה. לאחרונה שוחחתי עם חברה שהצליחה לבנות קריירה מקצועית ומרשימה, לצד היותה אמא לילד עם צרכים מיוחדים. לאחר שנות עבודה רבות, היא ויתרה. הבינה שאין ברירה, היא לא באמת יכולה להמשיך לבנות לעצמה קריירה תובענית כשהיא נדרשת לטפל בבנה שהטיפול בו תובעני לא פחות. היא לא יכלה להמשיך להיעדר מהבית ולחילופין לא יכלה להיעדר מהעבודה חרף טיפולים או מחלות וכך כשהגיעה לשיא הקריירה, התפטרה.

להפנות מבט פנימה

שוק העבודה אינו ערוך להעסקת עובדים שהם הורים לילדים עם צרכים מיוחדים. אמנם זו אמירה מכלילה, כי ישנם מקומות עבודה מתחשבים והוגנים, אולם מרבית השוק אינו ערוך לכך. חברות רבות מדברות על אחריות תאגידית שכוללת מקבץ כללי אזרחות טובה והטמעת ערכים כמו ערבות הדדית, תרומה לקהילה, קיימות, השקעות ESG אך לא תמיד זוכרות להפנות את המבט פנימה כלפי העובדים שהם הורים לילדים עם צרכים מיוחדים וזקוקים לקשב, תמיכה ולסיוע.

במירוץ העסקי הבלתי פוסק לקטוף עוד ועוד הישגים ולהיות ראשונים ומצטיינים, מאבדים את ההורים. לא תמיד יש קשב לצרכים או סבלנות. לעיתים קל לשכוח שיש כאן הורה שסוחב על הגב משא כבד מנשוא ולא ידוע איך ישן בלילה, לאיזה טיפול רפואי עליו ללוות מחר את ילדו, איזו התמודדות רגשית הוא חווה מול מסגרות החינוך ומה הוא מביא איתו ליום העבודה.

יש מעט חקיקה שמסדירה את זכויותיהם של עובדים שהם הורים לילדים עם צרכים מיוחדים. לא הרבה הורים מודעים בכלל לזכויות אלו, ויש מעסיקים שאינם מאפשרים את מימוש הזכויות הללו. חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות, תשנ"ח-1998, אוסר על אפליית עובד בשל היותו הורה לילד עם צרכים מיוחדים ואף מעניק זכות להתאמת התפקיד במקום העבודה לצרכיו של ההורה, אולם אין די בכך. הורים אלו חשופים לרצונו הטוב של המעסיק והמנהל במקום העבודה. שעות הטיפול שהחוק מקנה להורה לצורך טיפול בילדו, מועטות ביחס לצורך. יש לעגן בחוק הגנה רחבה יותר כדי שבמקרה של פיטורי עובד שהוא הורה לילד עם צרכים מיוחדים היד לא תהיה קלה על ההדק.

עידוד ממשלתי

לצד זאת ברור שחקיקה אינה הפתרון המלא ונדרשת עבודה מעמיקה מול המעסיקים להגברת המודעות ולקשב לצרכים הייחודיים של כל אחד מההורים הללו מתוך חשיבה ושיח משותף עמם. אפשרות אחרת היא שהממשלה תקדם החלטה למתן עידוד ממשלתי של מקומות עבודה ידידותיים להורים לילדים עם צרכים מיוחדים בדיוק כשם שישנן תוכניות חומש לעידוד תעסוקה בקרב קבוצות אוכלוסייה אחרות.

אנחנו רוצים שהורים אלו יהיו חלק משמעותי ומלא מהחברה היצרנית, יחוו תחושת משמעות וערך עצמי, יבואו לידי ביטוי ולא יישארו מאחור או יפלטו משוק העבודה ויזדקקו לסעד נוסף מהמדינה. זה חשוב להם, לילדים שלהם, לצמיחה במשק ולחברה כולה.