הכתבה בשיתוף mydesk
מלם תים, אשר ממוקמת בעיר פתח תקווה, היא חברה המורכבת ממספר חברות המספקות מגוון שירותים שונים. חלק מהחברות מספקות שירותי הייטק (סייבר, תכנה ועוד) וחלקן מוכרות שירותים תעשייתיים לחברות אחרות. "כשנכנסנו לראשונה למשרדי החברה אשר ביקשה לעצב מחדש את משרדיה, האתגר היה למצוא סיפור שמאגד את החברות השונות תחת קונספט עיצובי שלם. מסביר האדריכל מיכי סתר, הבעלים והמייסד של 'סתר אדריכלים'. "בכל פרויקט אנו חוקרים בשלב ראשוני את מהות החברה, עיסוקיה, מתחברים ל-DNA שלה ויוצאים למסע שמטרתו לספר סיפור שתפור למידותיה של החברה ומאפיין אך ורק אותה, לייצר מסגרת אשר תכיל זהויות שונות".
מלאכת כתיבת הסיפור
על פניו נשמע פשוט, אולם כל סיפור מורכב מהרבה מאוד פרטים שחייבים להתכתב האחד עם השני ולבסוף לתת תמונה מלאה וקוהרנטית של רב מכר. בין הפרטים שלוקחים בחשבון בכתיבת "הסיפור", זה האסטרטגיה של החברה, האופי שלה, קהל היעד שלה, העובדים שלה, נתונים עובדתיים כגון צרכים וגודל השטח. "הרבה מאוד פעמים נכנסים שיקולים של מציאות משתנה. לצורך העניין, היום החברות משקיעות הרבה יותר בחללים המשותפים של העובדים - צורך שהשתנה בעקבות מגיפת הקורונה", מסביר סתר.
השלב הראשון הוא הכנת לייאאוט (פריסת ההון האנושי בתוך השטח שקיים לחברה). חברת מלם תים משתרעת על פני למעלה מ-17 אלף מטר רבוע. בשלב הראשוני אנחנו
יושבים עם הנהלת החברה ומחליטים מי יושב איפה. רק לאחר מכן אנחנו מגישים להם
מספר אלטרנטיבות לתוכניות המבוססות על הנתונים הגיאומטריים של הבניין. בצורה
הזאת, בסוף השלב הראשוני, הלקוח לומד את האלטרנטיבות בקומות השנים.
השלב השני הוא השלב הוויזואלי והמוחשי במסגרתו אנחנו מגישים Look&Feel. מדובר בסדרה של תכניות והדמיות שאנו מציגים ללקוח ועוזרים לו לבחור את ההצעות הטובות ביותר עבורו.
עם תוכניות אלו אנו עוברים לשלב השלישי ומכינים תוכניות מפורטות לקראת תוכניות לביצוע.
אורכו של התהליך משתנה בכל ארגון וחברה והמטרה היא להגשים את חלומותיהם של אנשי הארגון כולו.
החזון שעמד לנגד עינינו בפרויקט זה, היה מרחב אורבני המאגד בתוכו חזיתות שונות, קומפוזיציות מרחביות בהשראת רחוב, חומרים וטקסטורות שונות והחיבור בניהן היוצר
מרקם אורבני חדש.
צילום: עמית גושר
האורבני וההייטק נפגשים
המודל שתכננו מייצר חללים פרטיים וחללי אופן ספייס בעבודה היברידית, כתפישת חלל הרמונית המשיקה למרחב האורבני בשילוב אווירת הייטק.
מחיצות רצפה תקרה שסיפקה חברת מיידסק, הם אינם קירות שטוחים ורגילים, מדובר במחיצות בצבעוניות מדוייקת בשילוב חלוקות גריד בקומפוזיציה משתנה כך שנוצרת אשליה תלת מימדית של רחוב. גם הפרקט אשר גולש מתוך החדר אל תוך המסדרונות ומשתלב בין החללים המשותפים יוצר את האשליה של הליכה ברחוב אורבני. החללים המשותפים אשר מעוצבים בסגנון שכונות קטנות באמצעות מחיצות עץ וזכוכית, אליהן מתלווה תאורה בעלת מעטפת אקוסטית תוכננו בקפידה כדי לייצר אינטימיות ופרטיות בתוך החללים המשותפים.
צילום: עמית גושר
כשמציאות ועבודה נפגשים
פרויקט התכנון של חברת מלם תים החל במהלך תקופת מגיפת הקורונה - מה שהוביל להבנת המעסיקים שאין יותר חשיבות ונאמנות לחלל עבודה אישי. "אחרי הקורונה אפשר להגיד שהעובדים לא מגיעים יותר למשרד בשביל הפרטיות, אלה יותר (שיתוף הפעולה). העיקרון collaboration בשביל שמנחה אותנו בתכנון כיום הוא הרצון והצורך של העובדים למקומות מפגש ומקומות ציבוריים מחד, ונתינת אלטרנטיבות לחללי עבודה נוחים ויעילים מאידך". מספר סתר ומוסיף: "לכן היום אפשר לראות קפיטריות יותר מפנקות ורחבות. מן הצד השני אני כמעסיק, עדיין מעוניין מידי פעם לאחד את כל העובדים יחד באותו חלל ולכן החללים הציבוריים מעוצבים בצורה גמישה שניתן לעבוד בהם ומהם ולהרגיש גם את השיתוף וגם את הפרטיות בו זמנית. לכן ההשקעה במחיצות
רצפה תקרה ותאורה אקוסטית".
סתר מסביר כי לאחר הקורונה תכננו אפילו חברות ביטוח בינלאומיות בארץ שעברו לגמרי
לעבודה היברידית - אין לך שולחן אישי אלא שולחן להזמנה. בחברת ביטוח רגילה עד הקורונה היה שולחן לכל עובד, זה תהליך שיש כאלה שאומרים שהיה קורה ממילא גם ללא הקורונה לאור תרבות ההייטק. אבל אם אני יכול לשבת בים או בבית קפה ולעבוד אז חבל לבזבז תיאורטית שולחנות ל-100 אחוז מהעובדים: "היום ברור לכולם שמפגש אקראי בין עובדים יכול להביא לפיתוחים משמעותיים. מה שנקרא "הפכנו את שיחות המסדרון" לשיחות עבודה. לכן עוברים יותר לאופן ספייס. באופן ספייס אנחנו מייצרים פינות עבודה סגורות וחדרי ישיבות. כשתכננו את משרדי גוגל ומשרדי פייסבוק לפני הקורונה הייתי אומר שהשטחים הציבוריים הם 50 אחוז מהשטח, אולם היום השטחים הציבוריים הם שטחי עבודה לכל דבר.
מחיצות רצפה תקרה>>
סתר אדריכלים>>
כתבות
ני"ע
