לתת אמון ולעורר השראה: כך מנהלים את ההון האנושי של העתיד

מסיפור "מי מריבה" העומד בלב פרשת חקת אנו למדים כיצד יש לנהוג עם עובדים צעירים • אם בעבר מודל הניהול המקובל התבסס על שליטה וכוח, הרי שאיתם זה לא עובד • הם לא מגיעים לעבודה כדי להרוויח תלוש משכורת. הם רוצים להרגיש בעלי ערך ולהתחבר רגשית לפעילות הארגון • תפקידו של המנהל הוא לדאוג לצרכיהם ולעודד אותם להפיק מעצמם את המרב

משה מכה בסלע, ציור של ניקולא פוסן, 1633-1635 / צילום: ויקיפדיה
משה מכה בסלע, ציור של ניקולא פוסן, 1633-1635 / צילום: ויקיפדיה

איתיאל גולדויכט, רב, מרצה ומייסד TLI Advance, תכנית ניהול להצלחה עם משמעות

תקציר הפרשה

פרשת חֻקַּת (ספר במדבר, פרקים י"ט - כ"ב, פסוק א') היא קפיצה בזמן אל סוף שנות הנדודים במדבר - שנת הארבעים למסע.
ככה נטהרים מטומאת המת (פרק י"ט): פרשה פותחת בחוק הפרה האדומה, שהאפר שלה מטהר מהטומאה הקשה מכולן- טומאת המת. מדוע הפרשה פותחת בחוק הזה? יש שרואים בכך סמליות למעבר שלב במסע: הדור שחטא בחטא המרגלים מת במדבר. זה הזמן להיטהר בכל המובנים ולהמשיך קדימה.
בכל סיום יש התחלה חדשה (פרק כ', פסוקים א- י"ג, כ"ב- כ"ט): עם תחילת שנת הארבעים מתרחשת הפרידה מההנהגה שהוציאה את בני ישראל ממצרים, ממשה אהרון ומרים. מרים ואהרון הולכים לעולמם בפרק. ומשה חוטא בחטא "מי מריבה", מעשה שבגללו לא נכנס לארץ ישראל. בסוף ספר דברים הוא נפרד מהעם ערב הכניסה לארץ.
תחילת המסע לערבות מואב ומפגש עם אדום (פרק כ', פסוקים י"ד-כ"א): הדרך לכנען עוברת דרך ממלכות עבר הירדן. בקשה דיפלומטית לעבור באדום נשלחה אל המלך, אך הוא סרב. בני ישראל מחשבים מסלול מחדש.
נחש הנחושת (פרק כ"א, פסוקים ד'-ט'): המסע התארך ושוב קשיים ותלונות. הענישה - מכת נחשים. העם לוקח אחריות, משה מתפלל ומקבל כלי לעצור את פגיעת הנחשים: נחש נחושת שכל המביט בו - חי.
הקרב עם סיחון (פסוקים כ"א-ל"ה): גם סיחון, מלך האמורי, סרב להתיר לישראל לעבור בארצו. הוא פתח במלחמה, בה נצחו בני ישראל גם אותו וגם את עוג מלך הבשן.

מתוך אתר "929 - תנ"ך ביחד: מיזם לקריאה ישראלית משותפת ורבת קולות בתנ"ך

האתגר המרכזי שמנהלים בכל העולם מתמודדים איתו כיום הוא ניהול שדרת עובדים מדור ה-Z ומדור ה-Y. אלו אנשים שהתבגרו בעידן הדיגיטלי, שתופסים את המציאות ואת עצמם באופן שונה, ויש להם צרכים אחרים מאלו שקדמו להם.

קל לקבוע שדורות אלו מפונקים, מנותקים ונטולי משמעת עבודה. אלא שלאלו יש הרבה מה לתרום לכל חברה, ובשורה התחתונה הם יהיו ההון האנושי שיעמוד לרשות החברות והארגונים בשנים הקרובות. אז איך מנהל יכול למצות מהם את מרב הפוטנציאל?

העונש שנגזר על משה בגלל שהיכה בסלע

בפרשת השבוע שנקרא השבוע, פרשת חֻקַּת, חכמת היהדות מתייחסת לשאלה הזו באמצעות סיפור "מי מריבה". עם ישראל במדבר והוא מתמודד עם מחסור במים: "וְלֹא הָיָה מַיִם לָעֵדָה וַיִּקָּהֲלוּ עַל מֹשֶׁה וְעַל אַהֲרֹן" (ספר במדבר, פרק כ', פסוק ב').

אלוקים שולח את משה לדבר אל סלע מדברי כדי להוציא ממנו מים: "קַח אֶת הַמַּטֶּה וְהַקְהֵל אֶת הָעֵדָה אַתָּה וְאַהֲרֹן אָחִיךָ וְדִבַּרְתֶּם אֶל הַסֶּלַע לְעֵינֵיהֶם וְנָתַן מֵימָיו וְהוֹצֵאתָ לָהֶם מַיִם מִן הַסֶּלַע וְהִשְׁקִיתָ אֶת הָעֵדָה וְאֶת בְּעִירָם" (ספר במדבר, פרק כ',פסוק ז')

משה יוצא לשליחות, רק שבמקום לדבר אל הסלע הוא מכה אותו עם המטה: "וַיָּרֶם מֹשֶׁה אֶת יָדוֹ וַיַּךְ אֶת הַסֶּלַע בְּמַטֵּהוּ פַּעֲמָיִם וַיֵּצְאוּ מַיִם רַבִּים וַתֵּשְׁתְּ הָעֵדָה וּבְעִירָם" (ספר במדבר, פרק כ', פסוק י"א).

מי השתייה אכן החלו לנבוע, אבל אלוקים כועס על משה שלא מילא את השליחות ככתבה וכלשונה, וכעונש הוא גוזר על משה שלא ייכנס לארץ: "וַיֹּאמֶר ה' אֶל מֹשֶׁה וְאֶל אַהֲרֹן יַעַן לֹא הֶאֱמַנְתֶּם בִּי לְהַקְדִּישֵׁנִי לְעֵינֵי בְּנֵי יִשְׂרָאֵל לָכֵן לֹא תָבִיאוּ אֶת הַקָּהָל הַזֶּה אֶל הָאָרֶץ אֲשֶׁר נָתַתִּי לָהֶם" (ספר במדבר, פרק כ', פסוק י"ב).

סוג המנהיגות הנדרש כדי להוביל דור חדש

זו לא הפעם הראשונה שמשה מכה בסלע כדי להוציא ממנו מים: הוא כבר עשה זאת ארבעים שנה קודם לכן, כשבני ישראל יצאו ממצרים. אז זה דווקא היה בסדר גמור. מדוע כעת היה קריטי לדבר אל הסלע ולא להכות בו?

הסיבה היא שבמהלך ארבעים השנים שחלפו התחלף גם דור. יוצאי מצרים מתו במדבר, וצאצאיהם הם העם שהנהיג כעת משה - הדור שעומד להיכנס לארץ ישראל. וכאן חשוב להבין: לכל דור יש שפה משלו. אם ליוצאי מצרים היה צריך להעביר את המסר באמצעות הכאה על סלע (וכך יצאו ממנו מים), הרי שעבור הדור הצעיר היה צריך להוציא את המים בכוח הדיבור בלבד. זו הייתה החמצה בהבנת המנהיגות הנדרשת לדור החדש ובגללה משה לא זכה להיכנס לארץ.

הדור הצעיר רוצה להתחבר רגשית לפעילות הארגון

מה שהיה נכון ביחס לחילופי הדורות במדבר, נכון גם לחילופי הדורות במקומות עבודה. אם בעבר היה מקובל מודל של Command and Control, ניהול ושליטה, בדור הנוכחי זה פשוט לא עובד. לא נצליח להניע את הדור הצעיר לעבוד אם הגישה תהיה: "אני הבוס שמשלם לכם את המשכורת, אז תעשו מה שאני אומר". כיום, אומר סטיבן מ. ר. קובי בספרו The Speed of Trust, מודל הניהול מבוסס על אמון והשראה. עובדים צריכים להרגיש שאתה נותן בהם אמון. במקביל, תפקידך לעורר בהם השראה.

הדור הצעיר לא מגיע לעבודה רק כדי להרוויח תלוש משכורת. הוא רוצה להרגיש משמעותי ובעל ערך ולהתחבר רגשית לפעילות של הארגון. תפקידו של המנהל הוא לדאוג לצרכיו אבל גם לעודד אותו להפיק מעצמו את המרב.