הרופאים ניצבים בחזית החדשנות הרפואית

הכתבה בשיתוף ההסתדרות הרפואית בישראל

עד לפני כמה שנים, נוצר הרושם שיש ריחוק מסוים בין הרופאים בישראל לבין מוקדי קבלת ההחלטות בעולם החדשנות הרפואית. יוזמות טכנולוגיות רבות הובלו על ידי מהנדסים, יזמים ואנשי מחשבים - לעתים ללא מעורבות מספקת של מי שעומדים למעשה בחזית הטיפול הרפואי. התוצאה הייתה פער בין הפתרונות המפותחים לבין הצרכים הקליניים האמיתיים, מה שהביא לכך שנשמעו לא פעם קולות סקפטיים בקרב קהילת הרופאים בנוגע למניעים שעומדים מאחורי הטמעת אמצעים טכנולוגיים בעולם הרפואה.

חדשנות רפואית - בראייה קלינית

בהסתדרות הרפואית בישראל (הר"י) החליטו לשנות את המצב - ובשנים האחרונות הם פועלים כדי להכניס את הרופאים לעומקו של עולם החדשנות הרפואית. "חדשנות מעולם לא הייתה מילה גסה עבור הרופאים", אומרת עו"ד לאה ופנר, מנכ"לית ההסתדרות הרפואית בישראל, "אבל כדי שתהיה אפקטיבית, היא חייבת לצמוח מתוך הצרכים הקליניים - ולא רק משיקולים עסקיים או טכנולוגיים. בפועל, אנחנו מעמיקים את ההיכרות של הרופאים עם סטארט-אפים בתחום - כבר בשלב התכנון והפיתוח על מנת שתהיה להם השפעה על הצורך האמיתי באספקט הרפואי. וזה השינוי הגדול שעומד מול עינינו במפגש בין הרופאים לאנשי הטכנולוגיה". לדברי ופנר, כללי המשחק השתנו עם פרוץ מגפת הקורונה, והיא מביאה כדוגמה את תחום הטלמדיסין - שימוש בטכנולוגיית מידע ותקשורת על מנת לספק שירות רפואי מרחוק. "עד המגפה", מסבירה ופנר, "טלמדיסין נחשב בעיני רופאים רבים לסיכון מקצועי - בשל תחושת אובדן שליטה על התהליך הטיפולי. הקורונה הוכיחה שמדובר בכלי לא פחות מקריטי, אם יודעים להפעיל אותו נכון. מה שנראה רלוונטי בעיקר בימי הסגר והריחוק החברתי של המגפה, התגלה עד מהרה ככלי חשוב שמשפר את השירות הרפואי עבור מי שגר באזורים מרוחקים, עבור מי שיש לו קשיים להגיע פיזית למרפאה, ועבור מי שזקוקים למענה בשעות לא שגרתיות".

 עו''ד לאה ופנר, מנכ''לית הר''י / צילום: ההסתדרות הרפואית בישראל

לימודי חדשנות לרופאים

כדי לחבר מחדש את עולם הקליניקה לחדשנות, הקימה הר"י את המרכז לחדשנות בשיתוף פרויקט 8400, שנחשב למועדון העילית של תעשיית הרפואה בישראל, בראשות פרופ' סלומון שטמר.

התוכנית מחולקת למחזורי התמחות שנמשכים חצי שנה כל אחד. בכל מחזור משתתפים כ-30 רופאים. ההתמחות כוללת חודש ראשון של לימודי חדשנות, תחום ההשקעות ועולם הסטארט-אפים, ולאחר מכן כל רופא מלווה חברת טכנולוגיה רפואית במשך חמישה חודשים. "המטרה היא שהרופא יהיה מעורב כשהרעיון רק נולד", אומרת ופנר, "כדי שהוא יוכל לדייק מנקודת המבט המקצועית שלו את המוצר - בניגוד לימים שבהם הרופא קיבל מוצר מוגמר מבלי שהייתה לו השפעה".

עם הזמן התרחבה הפעילות במרכז החדשנות לרופאים מומחים, באמצעות סדנאות ומיטאפים בנושאי חדשנות, וכן הכשרות לכהונה כדירקטורים בחברות הייטק. "הפעילות במרכז לחדשנות מאפשרת לרופאים להתפתח באפיק דו-סטרי", מסבירה ופנר. "מצד אחד אנחנו מספקים להם כלים שיאפשרו להם להביא את החדשנות לתוך הקליניקה, ומצד שני אנחנו מעודדים אותם לקחת חלק פעיל בפרויקטים של חדשנות, כך שהטכנולוגיה תהיה מותאמת קליניקה ולא רק מוכוונת כלכלה".

לצד הפעילות המקצועית, להר"י יש גם זרוע כלכלית שמפעילה מועדון השקעות לרופאים. המועדון בוחן השקעות של קרנות ומשקיעים גדולים ומנגיש אותן לרופאים - מתוך מטרה משולבת של תמיכה בסטארט-אפים באמצעות ידע קליני, לצד עידוד רופאים לקחת חלק אינטגרלי בעולם החדשנות הרפואית כמשקיעים לכל דבר.

הרופא במרכז - גם בעידן הבינה המלאכותית

בשנים האחרונות נכנסה לתמונה הבינה המלאכותית. מתוך הבנה כי לצד יתרונותיו הרבים של תחום ה-AI לעולם הטכנולוגיה הרפואית, קיים חשש גדול לעתידו של תפקיד הרופא, החליטו בהר"י לחקור לעומק את המשמעויות וההשפעות של העידן החדש.

אחד הפרויקטים המרכזיים כיום של המרכז לחדשנות, עוסק במיפוי ההשפעות הצפויות של הבינה המלאכותית על מקצועות רפואיים שונים, ביניהם פתולוגיה ורפואת עור - תחומים שבהם ניתן להפוך חלק מהמשימות לאוטומטיות. "אנחנו בוחנים מה יקרה כאשר המכונה תוכל לבצע חלק מהאבחונים ללא התערבות רופא", מספרת ופנר, "ושואלים את עצמנו כל הזמן שאלות כגון: איפה כדאי להעלות למרכז הבמה את הבינה המלאכותית, ואיפה נדרש לשמור על המגע האנושי?".

האתגר סביב תפקידו של הרופא בעולם החדשנות הרפואית, נוגע באופן קונקרטי גם להופעתם של כלים כמו צ'אט ג'י-פי-טי שמשנים מן הקצה אל הקצה את אופי מערכת היחסים בין הרופא למטופל. "כולנו מכירים את תופעת 'דוקטור גוגל' - המטופל שמגיע לרופא עם חוות דעת מהאינטרנט", מזכירה ופנר, "אז היום, בעידן הצ'אט ג'י־פי־טי, זה נפוץ יותר וגם מסוכן יותר, כי המטופלים יכולים בתוך שניות לקבל מאמרים שמסבירים להם על הבעיה הרפואית שלהם ועל פתרונות אפשריים, אבל כידוע - חלק מהמידע רחוק מלהיות מדויק. במסגרת המועצה המדעית, שאחראית על הכשרת הרופאים, אנחנו צריכים לתת לרופא את הכלים לעבוד בסביבה המאתגרת הזו, וגם ללמד אותו איך אפשר למקסם לטובתו את יתרונות הטכנולוגיה החדשה שמשתכללת במהירות עצומה".

לצד ועדות שהוקמו במטרה לקדם חדשנות בבתי חולים, ביניהן ועדה מיוחדת לעידוד חדשנות רפואית בחברה הערבית, בהר"י יוזמים בימים אלה ועדה לקביעת מדיניות AI בעולם הרפואה, בשיתוף הלשכה לאתיקה של ההסתדרות הרפואית בישראל. הוועדה, בה חברים מומחים מהארץ ומחו"ל, תעסוק בהשלכות האתיות, המשפטיות והמקצועיות של הטכנולוגיה. "העולם כבר מתקדם - ובאירופה ובארצות הברית כבר החלו לגבש כללים", אומרת ופנר, "אבל חשוב לנו להתאים מדיניות ייחודית למערכת הבריאות בישראל".

חלוקת המשאבים בעקבות שבעה באוקטובר

מתקפת הפתע על ישראל בשבעה באוקטובר, והמלחמה שפרצה בעקבותיה, חשפו את פגיעותה של המערכת הרפואית הישראלית. "בצל האסון הנורא, בלטו שתי תופעות מרכזיות בעולם הרפואה", מספרת ופנר. "ראשית, ראינו בבירור את היתרון של רפואה דיגיטלית, שמאפשרת פענוח בדיקות וטיפול מרחוק. ושנית, בגלל היקף הפגיעה העצום בגוף ובנפש, נחשפנו למחסור האדיר ברופאים - לא רק באזורים שעמדו בחזית המלחמה ונפגעו ישירות, אלא בכל רחבי הארץ".

השילוב בין שתי התופעות - מחסור ברופאים בפן השלילי ויכולת טכנולוגית בהיבט החיובי - גרמו להר"י להבין דבר פשוט אחד: אם יש מחסור אנושי בכל תחומי הרפואה מבריאות הנפש ועד רפואה דחופה, ובמקביל נרשמת הצלחה טכנולוגית - הגיע הזמן לחלוקת משאבים מחדש. "בעקבות המחסור הגדול ברופאים החל בשבעה באוקטובר ולאורך המלחמה", אומרת ופנר, "הבנו שאנחנו חייבים לשים את הרופא היכן שהוא באמת נדרש, ולהיעזר בטכנולוגיות בכל מקום אחר".

שילוב בין שמרנות לחדשנות

החזון של ופנר עבור הר"י הוא בסופו של דבר מערכת בריאות שבה הרופא שותף מלא לעיצוב הטכנולוגיות שינהלו את הרפואה של המחר. השילוב בין רכישת ידע באמצעות הכשרות מקצועיות, חיזוק הקשר בין הרופאים לעולם ההייטק, התאמת מדיניות והפקת לקחים בעקבות משברים לאומיים - זה הקוקטייל המדויק שישמור על הרופא במרכז ויקדם את ישראל בתחום החדשנות הרפואית.

"בסופו של דבר, דווקא על רקע השיחה שלנו על חדשנות, רפואה היא מקצוע שמרני - וטוב שכך", מסכמת ופנר. "אבל אם נדע לשלב את השמרנות הזו, שהפכה את עולם הרפואה לאמין, שקול ומחושב, עם חדשנות טכנולוגית חכמה ומבוססת קליניקה - נוכל לתת למטופלים טיפול טוב, מהיר ומדויק יותר".

הכתבה בשיתוף ההסתדרות הרפואית בישראל