המאבק הבא בין סמוטריץ' לברקת: הגדלת מכסת עובדים זרים

מאבק חדש מתגלע בין שר הכלכלה ניר ברקת לבין שר האוצר בצלאל סמוטריץ', הפעם על העובדים הזרים. בדיון שהתקיים באחרונה אצל ראש הממשלה בנימין נתניהו, הציג ברקת הצעה להגדלה משמעותית של מכסת העובדים הזרים במשק ולביטול האגרות המוטלות על העסקתם.

● סמוטריץ' נערך למבחן הגדול הבא - מול הבנקים ויזמי נדל"ן
● 4 רפורמות קריטיות: כלכלנים משרטטים את המפתח לצמיחה

סמוטריץ' התנגד ושאל את ברקת מדוע הוא מבקש להגדיל מכסות כאשר המכסות הקיימות לא מולאו במלואן. ברקת דחה את הטענה. לדבריו, כל ההקצאות כבר חולקו לארגוני המעסיקים, אך קיימים צווארי בקבוק ביורוקרטיים שמעכבים את הגעת העובדים בפועל לישראל.

מודל דובאי

ברקת ביקש להעלות את מכסת העובדים הזרים מ־3.3% ל־4.1% מכלל כוח העבודה. מדובר בתוספת של עשרות אלפי עובדים במקצועות המוגדרים עם "מיומנות נמוכה", כמו ניקיון, שטיפת כלים וגינון. במקביל, הוא מציע לבטל את אגרת הרישיון השנתית שעומדת כיום על כ־23 אלף שקל לעובד, וכן לבטל את חובת הפקדת הפנסיה לעובדים זרים. עוד המליץ ברקת לאפשר גילום של כלל העלויות הנלוות - מגורים, נסיעות ואגרות - בתוך שכר המינימום שמקבל העובד, שירוויח בפועל פחות כסף.

אם המהלך יאושר, הוא ישנה מהותית את כלכלת העובדים הזרים בישראל ויקרב אותה למודל הנהוג בדובאי. בפגישה של ברקת עם שר החוץ ההודי סוברהמניאם ג'אישנקר, שהתקיימה בשבוע שעבר, עלה הנושא באופן מפורש. ההודים מוכנים לבחון אימוץ של המודל שהם מפעילים מול האמירויות גם מול ישראל, לפיו עלות ההעסקה למעסיק נמוכה משמעותית - כרבע מהעלות בישראל, לפי הערכות.

בביקורו בישראל של שר המסחר והתעשייה ההודי פיוש גויאל לפני חודש, הוא הבהיר לנתניהו ולברקת כי הודו מוכנה לספק "היקפים בלתי נדלים" של עובדים. ברקע הדברים, שתי המדינות מתקרבות לקראת חתימת הסכם סחר מקיף.

במשרד האוצר ובמשרד המשפטים העלו הסתייגויות. במצגת שהציג ברקת בדיון, הוא מנה את החששות של שני המשרדים מהגדלת מכסות העובדים הזרים: "תופסים מקומות ישראלים במשבר כלכלי גלובלי", "חשש לסחר בבני אדם" ואפילו "חשש מהשתקעות גויים" (חשש המיוחס לסמוטריץ').

אולם, התנגדויות משמעותיות יותר התקבלו על יתר ההמלצות של ברקת. משרד המשפטים מתנגד לרעיון לאפשר תשלום שכר לעובדים זרים מתחת לשכר המינימום, תוך "גילום" של העלויות הנלוות בתוך השכר. עמדת הייעוץ המשפטי הייתה שלא ניתן לשלם פחות משכר המינימום, גם אם מדובר בעובדים זרים וגם אם הם עצמם מסכימים לכך במסגרת הסכם בין־מדינתי. ברקת, מצדו, סבור כי מדובר בעמדה קיצונית שמונעת מישראל להתחרות על עובדים מול יעדים אחרים.

הרקע לכל הדיון הוא המחסור החמור בכוח אדם שפקד את המשק הישראלי מאז פרוץ המלחמה. עם סגירת הכניסה לעובדים פלסטינים מהשטחים, נותר המשק ללא עובדים, בעיקר בענפי הבנייה, החקלאות, המסעדנות והתעשייה. לפי נתוני משרד הכלכלה, לפני המלחמה היה מחסור של כ־70 אלף עובדים זרים בישראל. מיד לאחר המלחמה, עם הפסקת הכניסה של עובדים פלסטינים, קפץ המחסור ל־170 אלף עובדים. מכסת העובדים הזרים הועלתה מ־3,000 בלבד ל־45,200 איש, בתחומי התעשייה, מסחר והמסעדות בלבד (ללא עובדי בניין וחקלאות שלא נמצאים תחת אחריות משרד הכלכלה). למרות זאת, מדווחים עדיין במשרד על ביקוש מטעם המעסיקים ל־56 אלף עובדים נוספים.

הפתרון שעל הפרק

אחד המוקדים המרכזיים של המחלוקת בין ברקת לסמוטריץ' הוא נושא האגרות. כיום, מעסיק של עובד זר נדרש לשלם אגרה שנתית של כ־23 אלף שקל. ברקת טען בדיון אצל נתניהו כי מדובר בעלות שמתגלגלת ישירות לצרכן ומייקרת את יוקר המחיה. לדבריו, קבלן מעסיק בממוצע שני עובדים זרים לבניית דירה ומשלם כ־50 אלף שקל בשנה על אגרות בלבד - עלות שמתווספת למחיר הדירה.

סמוטריץ' טען כי העלות שהאגרות מייצרות "בטלה בשישים" ביחס למחיר הקרקע ולעלויות האחרות של בניית דירה. הדרג המקצועי באוצר התנגד לביטול האגרות, שיפגע בהכנסות המדינה, וכפר גם בטיעון של ברקת לפיו עובדים זרים מייצרים הכנסה נטו למדינה.

במצגת שהציג ברקת פירט את יתרונותיהם הכלכליים של העובדים הזרים, לפי חישובי משרדו. "כל תוספת של 10,000 עובדים זרים משמעותה גידול של 2.35 מיליארד שקל לתמ"ג ו־700 מיליון שקל להכנסות המדינה".

הפתרון שהוצע בדיון לזירוז ההליכים הוא העברת תהליך הנפקת הוויזות לישראל עצמה, כך שעובדים יגיעו ויקבלו את האישורים במקום. "99.9% מהמועמדים מאושרים בסוף", נטען על ידי גורם שמעורה בפרטים, "אז למה לעכב את כולם בגלל בירוקרטיה?".

הגדלת מכסות העובדים מצריכה קבלת החלטה רשמית בישיבת ממשלה. טרם התקבלה הכרעה בין עמדות האוצר והכלכלה, והנושא נמצא בטיפול משרד ראש הממשלה.

תגובת משרד האוצר

ממשרד האוצר נמסר: "אנו תומכים בהבאת עובדים זרים ארצה, כמענה לצרכי המשק שעולים בעקבות השינויים שחלו במצב הבטחוני החל מה-7 באוקטובר. ואכן גובה המכסות הקיים מאפשר להכניס עוד היום מעל ל-100 אלף עובדים זרים לכלל הסקטורים, וכ-40 אלף עובדים לענף הבניין, אשר היקפי העובדים בו הושפעו מהמלחמה באופן המשמעותי ביותר. למעשה המכסות הקיימות אינן מנוצלות. ברגע שהן ינוצלו, יהיה ניתן לבחון את הרחבתן בהתאם".

"הדרישה להפחתת האגרות עלולה להביא למצב בו עובדים זרים מועדפים על פני עובדים ישראלים, להביא לפגיעה רוחבית בעובדים החלשים במשק, ובפרט לפגוע בחזרתם של חיילי המילואים הצפויים לשוב בתקופה הקרובה לשוק העבודה".

"גם במידה וקיימת הצדקה להקלה באגרות בענפים פרטניים, היא צפויה לעלות למדינה מאות מליוני שקלים. סוגייה זו נבחנה, ובמסגרת סדרי העדיפויות הממשלתיים הוחלט שאינה מתאפשרת במסגרת התקציב הנוכחי, נוכח היקף הוצאות הביטחון ונוכח ההוצאות האזרחיות הנובעות מהמצב הבטחוני הנוכחי. עוד יש לזכור כי הפחתת האגרות לא תתגלגל לצרכן הישראלי. המציאות מלמדת כי הוזלה בדרך כזו לא באה לידי ביטוי במחיר לצרכן".