בעקבות התמשכות המלחמה עם איראן, משרד העבודה הפיץ תזכיר חוק הקובע איסור על מעסיקים לפטר עובדים שפונו מבתיהם אחרי שאלה ניזוקו מירי טילים.
● מי זכאי לפיצויים, ואילו מסלולים כבר נפתחו? עשינו סדר
● מצב חירום במשק: מי רשאי להיעדר מהעבודה, והאם מקבלים שכר?
● המלחמה תוכר ככוח עליון? האותיות הקטנות בחוזים שכדאי להכיר
● לא נתנו לכם להיכנס למקלט? מדובר בעבירה פלילית
לפי התזכיר, התקופה שבה ייאסר על פיטורים כאלה תהיה שלושה חודשים מיום הפינוי. העובד שפונה יזכה להגנה אחרי שימסור למעסיק אישור מהרשות המקומית כי פונה מביתו. ההגנה תחול על כל מי שפונה מביתו החל מיום שבת האחרון, 28 בפברואר 2026 - המועד שבו התחילה המלחמה.
לצד זאת, התזכיר קובע כי לא ניתן יהיה להעמיד לדין פלילי מעסיק שפיטר עובד בניגוד לאיסור, אם הפיטורים התרחשו עוד לפני שהתיקון לחוק נכנס לתוקף. במילים אחרות, פיטורים שיצאו לפועל בין 28 בפברואר ועד למועד שבו יושלם הליך החקיקה של התזכיר, לא יגררו סנקציה פלילית נגד המעסיק - זאת כדי למנוע חקיקה רטרואקטיבית. נזכיר כי התזכיר טרם נחקק רשמית, ובשלב זה הוא מהווה הצעת חוק בלבד.
תזכיר החוק מגיע אחרי שהגנה דומה מפני פיטורים הוענקה לעובדים שפונו מבתיהם אחרי ה-7 באוקטובר 2023, כמו גם לבני משפחה של נרצחים וחטופים. באותו מקרה אישרה הממשלה את ההגנה מפני פיטורים בתחילת נובמבר 2023, קרוב לחודש אחרי מתקפת חמאס.
ניתן להעריך כי התיקון שיזם כעת משרד העבודה יובא לאישור ועדת השרים לחקיקה בהקדם.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
