תע"א מגבירה המגעים לשת"פ מסחרי בלוויין הטכניון לאחר שיגורו המוצלח

"זהו יום מבורך לפעילות ישראל בתחום הלוויינים. לא להרבה מדינות יש שלושה לוויינים מתוצרתן, המשייטים בחלל. ישנה התעניינות גדולה בעולם, בעקבות הצלחת שיגור הלוויין של הטכניון, טכסאט-גורוויין 2". כך אמר היום (א') ראש סוכנות החלל הישראלית, אבי הר-אבן, בעקבות הצלחת שיגורו של לוויין הטכניון באמצעות טיל רוסי, ביום שישי ממרכז החלל בביקונור שבקזחסטאן.

הר-אבן הוסיף: "חברות זרות לא עומדות בתור, אבל יש בהחלט חבורת שמתעניינות ברצינות, על מנת להקים יחד עם חברות ישראליות קונסורציומים. הכוונה היא, שלוויין הטכניון ישמש כאבן העיקרית, שמסביבה אפשר יהיה להקים קונסורציומים בתחומים שונים, כמו תחום התקשורת".

אמש (מוצ"ש) שוחרר הלוויין הישראלי מהלוויין הרוסי הנלווה אליו ונכנס למסלולו. אמש גם עבר הלוויין לראשונה מעל לישראל, ואות ראשון נקלט על ידי תחנת חובבי הרדיו הממוקמת בתחנת הקרקע בטכניון. לאחר מספר דקות, החלו להגיע נתונים המעידים על כך, שמערכות הלוויין מתפקדות.

לדברי הר-אבן, גם סוכנות החלל האמריקנית, נאס"א, מתעניינת בפרוייקטים שונים של הטכניון, כולל פרוייקט הלוויין. לדבריו, הוא שמח על כך שסוכנות החלל הכירה בפרוייקט לוויין הטכניון כפרוייקט לאומי וסייעה לו כספית, למרות שמשאביה מצומצמים למדי.

ראש מינהל החלל במפעל מב"ת של התעשייה האווירית, הלל לוריא, אמר, כי תע"א תקדם כעת עוד יותר את המו"מ להסכמי שיתוף פעולה עם גורמים זרים במיסחור הלוויין. התעשייה האווירית אחראית על שיווק הפרוייקט, על פי הסכם שנחתם עם הטכניון והחברות הישראליות האחרות השותפות בפרוייקט.

לדברי לוריא, המגעים המרכזיים הם עם חברות אירופיות. לדבריו, המטרה של התעשייה האווירית היא שייצור הלוויינים ייעשה בארץ, אך הפרטים הסופיים יוכלו להיקבע רק עם השגת ההסכמים.

ל"גלובס" נודע, כי החברות המתעניינות בכניסה לשותפות בפרוייקט הן: מארה"ב - בואינג; TRW, השותפה עם תע"א בפרוייקט אספקת המטוסים ללא טייס, "האנטר", לצבא האמריקני; אורביטל סיינס, שניהלה עד לאחרונה תוכנית לוויינים גדולה שהועברה לבואינג; ולוראל, מהגדולות בעולם בתחום הלוויינים האזרחיים. החברות מאירופה הן אלקאטל וקונצרן מאטרה-מרקוני; קונצרן איירוספסיאל, יצרן משגרי הלוויינים "אריאן" ושותף בקונצרן איירבס; ותאגיד התעשיות הביטחוניות של גרמניה, דאס"א.

סמנכ"ל מפעל מב"ת של תע"א, רוני דיין, אמר ל"גלובס", כי "החברות הבינלאומיות מתעניינות בתחום הלוויינים הזעירים, אך אינן מעוניינות להתחיל להשקיע בו מאפס, כולל החברות הגדולות ביותר בתחום. כאן אנו יכולים להיכנס לתמונה. דיין לא פסל את האפשרות, כי יצורפו לתוכנית שני שותפים אסטרטגיים - אחד פיננסי ואחד שיווקי.

ראש מכון אשר לחקר החלל בטכניון, פרופ' משה גלמן, אמר, כי צוות פיתוח הלוויין לא יפוזר, אלא יימשכו הניסיונות לייצר לוויינים נוספים, בשיתוף עם חברות ישראליות. נשיא הטכניון, זאב תדמור, הדגיש, כי אין מדובר בלוויין סטודנטים, אלא בלוויין היי-טק.

תדמור קרא לממשלה להגדיל את התקציבים המיועדים לתחום המיקרו-לוויינים, "כדי שלא נחיה מהיד לפה". הוא קרא לאמץ את דו"ח הוועדה בראשות נשיא אלרון, עוזיה גליל, שהמליצה להגדיל את התקציבים. לדברי תדמור, אין כיום לטכניון די תקציבים כדי להיכנס לפרוייקטים בטכנולוגיות חדשות ומתקדמות במיוחד.

גלמן אמר עוד, כי תוך 10 ימים, אחרי שייבדקו כל מערכות הלוויין, יחל הניסוי עצמו, כאשר הלוויין ישמש הן כשירות לחובבי רדיו, והן לצורך קיום שישה ניסויים מדעיים. בתוך פרק זמן זה, גם ניתן יהיה לקבל תצלומי שחור-לבן של המזרח התיכון. הר-אבן הדגיש, כי הביקורת כלפי הרוסים בקשר לשיגור לוויינים הסתברה כבלתי מוצדקת.

בשלב זה אומרים בטכניון, כי הלוויין נכנס למסלול המתוכנן שלו סביב כדור הארץ, והוא משגר אותות המעידים, כי כל מערכותיו פועלות כצפוי. ניתן לעקוב אחרי מיקומו של הלוויין באמצעות אתר אינטרנט שנפתח היום, והמכיל פרטים על הלוויין ומעביר נתונים הנקלטים מהלוויין בזמן אמיתי.

הלוויין שוקל 48 ק"מ, וצורתו קוביה בגודל 45 ס"מ כל צלע. מדובר בלוויין הקטן ביותר והזול ביותר מסוגו, בעיקר בשל צריכת החשמל הנמוכה מאוד יחסית לגודלו. הוא שוגר למסלול המקיף את כדור הארץ בגובה 830 ק"מ מעל פני האדמה, ומקיף את כדור הארץ כל 102 דקות.

הפרוייקטים המדעיים בהם יעסוק הלוויין: מערכת איחסון והעברת נתונים לחובבי רדיו; מצלמה ותוכנה הדמייה להעברת תמונות מכדור הארץ; גלאי לקרינת X; מד לקרינה אולטרה-סגולית המשמש לבדיקת שכבת האוזון; גלאי חלקיקים טעונים; ניסוי במוליכות על בחלל ומכשיר לייזר למדידת טווח לווייינים. בפרוייקט הלוויין הושקעו עד כה 8 מיליון דולר