ביום רביעי שעבר, במשרדי התאחדות הקבלנים בת"א, פגש המנכ"ל עמוס ברעם את סגן שר העבודה הרומני, ראדו פאון-ז'ורה. ברעם הראה לסגן השר הרומני ידיעה בעיתון רומני, לפיה 14 פועלים רומנים שעבדו בישראל עלולים להפסיד את בתיהם, וזאת משום שהעמידו את בתיהם כערבות להבטחת התחיבויותיהם כלפי מעסיקים ישראלים, אבל הפרו את התחיבותם ונתבעים על ידי חברות כוח אדם.
ברעם הציג את קטע העיתון במידה של גאווה, בבחינת 'הנה עושים משהו כדי להכניס סדר בבלגן'. פאון-ז'ורה לא הגיב במהלך הפגישה עם ברעם, אבל מאוחר יותר אמר בזעם: "לפי איזה חוק דורשות חברות כוח אדם ישראליות מפועל רומני לשעבד את ביתו? זה לא לפי כללים של מאפיה? זה בלתי חוקי ואני לא אסכים לזה".
פועל בנין רומני מרוויח בארצו עד 120 דולר בחודש. בישראל, עם שעות נוספות, הוא מגיע לברוטו של 1,200-1,100 דולר, מתוך זה נשארים 800 דולר ביד, במזומן. ההערכה היא, שבישראל נמצאים 35-30 אלף פועלי בנין מרומניה, המובאים לכאן על ידי חברות כוח אדם. בערך 20 מיליון דולר בחודש עוברים למשפחות ברומניה בלי עקבות.
סגן השר פאון-ז'ואה הגיע לישראל בניסיון להכניס קצת סדר, ומותו של הפועל הרומני באתר בנייה במודיעין מצביע על כך, שהנושא ראוי. פאון-ז'ואה: "ישראל היא היעד הראשון של פועלים רומנים, ואחריה גרמניה. עם הגרמנים הענין מסודר מאוד, כולל הסכם דו-צדדי. עם ישראל קיים מצב עכור, שהרבה בעלי השפעה ברומניה אהבו, עם כל מיני חברות כוח אדם שטוענות לכאילו זיכיון ממשלתי".
גלובס: מה אתה מציע?
פאון-ז'ורה: "פרוצדורה מסודרת שתמנע "מאפיה" של חברות כוח אדם, שמוצצות את דם העובדים. בצד הרומני יש מתווכים שגובים "מיסים" שונים ומשונים מהפועלים. אני רוצה שכל מי שיבוא לישראל יבוא באופן חוקי ומוסדר". -- מה התלונות שאתה שומע על הצד הישראלי?
"שגוזלים מהפועלים כספים בכל מיני סעיפים כמו מגורים, ביטוח וביטוח בריאות, מטילים עליהם "קנסות". אני שומע שלוקחים להם את הדרכונים, וזה בניגוד לחוק וזה לא מתקבל על הדעת". -- הקבלנים בישראל מציגים זאת כהתגוננות בפני בריחה למעסיק אחר שמציע קצת יותר כסף מזומן ביד.
"לקיחת דרכונים איננה מעשה חוקי, לא ברומניה ואני חושב שגם לא בישראל. בשיטה יש הרבה נקודות שחורות, שהופכות את כל השיטה לשחורה". -- מה ההסדר שאתה מציע?
"מה שחשוב הוא, שכל מי שמגיע לישראל ידע בדיוק מהן החובות והזכויות שלו. פועל שעובד כאן בשיטה הקיימת לא צובר זכויות פנסיה היות ואינו משלם על פי חוקי רומניה את דמי הגמולים. בנושא ביטוח בריאות יש בעיה: מה קורה אם פועל נפגע כאן, או חלילה מת, ואין לו ולשאירים זכויות. מי ידאג לילדיו? אני רוצה שינוי בשיטת התשלום. במקום תשלום במזומן, לארגן שיטה של העברות בנקאיות. יש הרבה תלונות על גניבת כספים, וזה כמובן בגלל שיטת המזומנים. וכמובן, אנחנו מציעים אמנה למניעת כפל מס". -- ומה בצד החובות?
"אני יודע שיש פועלים שאינם מכבדים הסכמים עם הקבלנים הישראלים כשמופיעה הצעה יותר טובה, וברור שבכך הם יוצרים בעיה למעסיקים. אני מציע, שעובדים כאלה יהיו חשופים לסנקציות לא רק בישראל, אלא גם ברומניה. לדוגמה, אם יתברר לנו, שעובד רומני הפר חוזה בישראל, הוא לא יקבל יותר היתר עבודה מחוץ לרומניה. בצד שלנו אנחנו מתכוונים להיות נוקשים מאוד בכללים האלה". -- זה נשמע לא רע, אבל שר העבודה שלנו הוא מתנגד חריף לפועלים זרים בישראל וקשה להאמין שיסכים להסדר פורמלי.
פאון-ז'ורה: "אם כבר הבאת עובדים זרים לישראל, אי אפשר לטמון את הראש בחול ולהגיד שהבעיה אינה קיימת. גם אם יהיו בישראל רק עשרה עובדים מרומניה, צריך שיהיה להם מעמד ברור". ! ! «משה ליכטמן «"בצד הרומני נהיה נוקשים מאוד" «מותו של הפועל הרומני במודיעין מתסיס את הרוחות. סגן שר העבודה הרומני מנסה להכניס סדר בבלגן של 30 אלף פועלי הבנין מרומניה
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.