"גרוע מהתנאים במחנה פליטים"

אפרים איצקוביץ פרש לפני כחודש מניהול חברת לור"ם אחרי 5 שנות ניהול. את החברה קיבל עם בור של הפסדים. הימים היו ימי העלייה הגדולה, משרד השיכון רצה פתרונות דיור זולים, אבל המחירים במשק עלו ועלו. כשהממשלה התחלפה החליטו להפריט את החברה. איצקוביץ היה בעד. משרד השיכון הסתייג.

למרות חילוקי הדעות, והעובדה שמונה לתפקיד על ידי שר השיכון לשעבר, בנימין בן אליעזר, זכה לתמיכה רחבה של סגן שר השיכון, מאיר פרוש. פרוש תמך בו בתקופת החקירה שניהלו המשטרה ומבקרת המדינה, בשל תלונות של סמנכ"ל בחברה, על סיוע לסמנכ"לית בחברה. ממצאי המבקרת הם כנראה בעניין התרמות שביצע לעמותה המסייעת לחולים בסרטן, בה הוא פעיל, מקבלנים אשר פעלו מטעם החברה. הטעם שנשאר מהפרשה מר.

גלובס: מדוע הממשלה צריכה למכור את הדיור הציבורי לדיירים השוכרים אותו ממנה?

איצקוביץ: "אני בעד מכירת הדיור הציבורי לדיירים המתגוררים בדירות. במיוחד לאור העובדה שקיבוצים, מושבים חקלאיים ואחרים מקבלים זכויות, ולפעמים אף מתעשרים מהקרקעות שהם קיבלו מהמדינה. שלא תהיה טעות - אין לי בעיה עם זה, אבל נכון לעשות זאת גם בדיור הציבורי. יש לאפשר לדיירים הגרים בדיור הציבורי לרכוש את הדירות בהן הם מתגוררים, ואף ליורשיהם.

"מי שידו אינה משגת לרכוש את הדירה גם בהנחה המוצעת, על המדינה לעזור לו לקבל משכנתא לקנות את הנכס. לאור ניסיוני בנושא, הדרך הזו תעזור לדיירים וגם תחסוף כסף למדינה בסוף הדרך. הכסף ייחסך ברוב הפעמים גם בהיבט של הפינויים. דיירים רבים יוכלו בדרך הזו להתאחד וליזום בנייה חדשה ביחד עם יזמים על הקרקע, באופן אשר ישביח את התשתיות, יגדיל את ניצול הקרקע וישרת בעצם את כל המטרות.

"בדרך כלל המדינה מפנה מדירות ישנות של עמידר דיירים, בתקציבי פינוי זעומים ביותר. לפיכך נוצרים מצבים בהם מבנים מפונים חלקית. נוצר מצב של 'לא לבלוע, לא להקיא'. את זה צריך למנוע, אבל לקחת בחשבון את האוכלוסיה הקשישה בדיור הציבורי. על המדינה, במקרים האלה, למצוא פתרונות של שילובם בדיור מוגן איכותי בתמורה לדירות בהן הם מתגוררים, בשיתוף עם הביטוח הלאומי. במקרים בהם יש משפחה, צריך לשלב גם אותה".

- למה להפריט?

"אני בעד הפרטת החברות הממשלתיות בכל המיגזרים. כמובן כולל לור"ם. אולם יש למצוא את הדרך לטפל בנושאים מסויימים המחייבים טיפול ממוקד. במקרה של לור"ם הכוונה לטיפול בבני המיעוטים, שיקום השכונות, ויסות מחירי הדיור באופן ריווחי, מול יזמים פרטיים.

"לור"ם בונה על פי הנחיות הממשלה פרוייקטים, שיזמים פרטיים לא ייקחו על עצמם. אחת הדוגמאות היא פרוייקט הבנייה לחיילים המשוחררים שביצעה החברה. בערים רמלה ולוד, בהן פועלת לור"ם, החברה פתרה בעיות, שאלמלא ביצעה את הפתרונות, הבעיות היו נסחבות עוד שנים ארוכות.

"לפיכך, הפרטה של חברות מהסוג של לור"ם מחייבות שיתוף פעולה עם הממשלה במתן פתרונות, או העברה של פרוייקטים נקודתיים לחברות עירוניות, או העברתם לביצוע העיריות באופן ישיר.

"בחברות ממשלתיות האינטרסים המנחים את המנהלים ואת הדירקטוריונים אינם תמיד ענייניים. שיקולים פוליטיים רבים מנחים את מקבלי ההחלטות. זה כולל העסקת עובדים באותן החברות.

"אם ניקח לדוגמא את מבני תעשייה, שופ, נראה שהפרטתן הכניסה כסף לקופת המדינה, לא גרמה נזקים. החברות עצמן גדלו, בנו, והרוויחו כסף רב. יש חשיבות רבה למנהלים בחברות הממשלתיות, במובן שהעיקרון המנחה את אותם מנהלים צריך להיות אך ורק טובת המטרות אותן החברות אמורות לשרת.

"פעמים רבות נוצר קונפליקט עם סעיף 4 לפקודת החברות, המנחה את החברות הממשלתיות להתנהג על פי שיקולים עיסקיים, כמו חברות פרטיות לכל דבר ועניין, בין היתר למקסם את הרווחים. כמובן שדבר זה עומד בניגוד לרצונה של חברה כמו לור"ם למכור במחירים לא גבוהים ולמשוך קהל לקוחות חדש לאזור לוד ורמלה, ולעמוד בתחרות מול שוהם ומודיעין".

- הנחיצות של לור"ם איננה נובעת מהצורך למשוך קונים איכותיים ללוד ורמלה אלא יותר כדי לטפל בבעיות הנוצרות מהדו-לאומיות במקום.

"בלוד ורמלה, כמו בעכו, יפו וערים אחרות, %20 מהאוכלוסיה היא אוכלוסיית בני מיעוטים. הדבר הזה מצריך חשיבה מיוחדת בטיפול באוכלוסיה ומהירות בטיפול בה. אחת הבעיות הקשות היא, שכניסת בני מיעוטים למגורים במבנים בהם מתגוררים יהודים, גורמת לבריחה של היהודים מאותם בתים. עדיין לא הגענו בישראל לסובלנות שתאפשר חיים משותפים, למרות שיש יוצאים מן הכלל.

"הדבר מונע מקונים פוטנציאליים רבים מחוץ לאזור, לקנות במקום דירות. בפרוייקט גני יער של לור"ם התמודדנו עם דרישת קונים רבים לראות את רשימות הקונים, על מנת לוודא כי ערבים לא רכשו דירות בפרוייקט. אותי באופן אישי התופעה קוממה מאוד. הורי עד היום מתגוררים ברמלה בשכנות צמודה לבני מיעוטים. שתי המשפחות אימצו אחת את השנייה.

"הבעיה קיימת והמדינה לא יודעת להתמודד איתה. בני המיעוטים גרים בשכונות מסויימות בעוני ובתנאים בלתי אנושיים. יש מקומות בהם התנאים גרועים מהתנאים במחנות הפליטים. לור"ם ניסתה לפתור את הבעיות בשלוש שכונות. בסופו של דבר הצלחנו להביא לכך, שהממשלה תתקצב 85 מיליון שקל לפינוי שכונת הרכבת וחלק משכונת סח, כדי לבנות שכונת מגורים חלופית לתושבים על קרקעות מדינה. עד היום החשב הכללי לא שיחרר את הכסף למרות כל האישורים במשרדי הממשלה.

"חלק מזה נובע מהלחץ להפריט את החברה. הלחץ הזה בא על חשבון המסכנים. צריך לפתור להם את הבעיה. עובדתית, יש קבלן שזכה במיכרז לביצוע העבודה. החוזים חתומים. למרות הלחץ שמפעיל פרוש לשחרר את התקציב, הכל עומד. זו שערוריה. חוסר האמינות שנתקלים בה מצד אוכלוסיית בני המיעוטים מוצדק ואף תופס תאוצה. האמת היא, שרק מאמצים כנים של ראש העיר לוד ושלי מנעו עד עתה הפגנות והתפרעויות של תושבי השכונות.

"הטיפול בבני המיעוטים חייב להיות מקצועי. צריך לנסות לפתור את הבעיות שלהם, גם על פי אופי האוכלוסיה. רוב בני המיעוטים באזור לוד ורמלה למשל, הם ממוצא בדואי, המתגוררים בחמולות בבתים הבנויים על הקרקע. צריך לנסות לבוא לקראתם.

"הדבר הזה גם יעזור כפתרון לבעיה של זחילה איטית של אוכלוסיה ערבית לתוך מרכזי אוכלוסיה יהודית. הוא יפתור את בעיות הפשיעה בשכונות העוני הערביות. כך נצליח לצמצם את הפערים, למרות שהמרחק עוד גדול".

- חלק מהצלחת לור"ם בפרוייקטים כמו גני יער היה בעיתוי. השוק הצטיין בביקושים ערים. כמה זמן תימשך לדעתך הירידה בביקושים ובמכירות?

"אני צופה, שהקיפאון במכירות והשפל בהתחלות הבנייה יימשך עד אמצע 1999. אולי אף יחמיר. אם הבחירות תתקיימנה בזמן, הבחירות ביחד עם לחצי שוק אשר ייווצרו כתוצאה מאי התחלות בנייה, יביאו להתאוששות באמצע 99'. קשה לי להאמין שהתאוששות זו תחזיר את ענף הבנייה לביקושים ולמצב שאיפיין את השוק מ-92' ועד 96'. קבלנים רבים מצויים בקשיים. התחרות הרבה, ביחד עם הקשיים, הביאה לקיפאון במחירי ביצוע.

"ליזמים הייתי ממליץ על בנייה למגורים של דירות קטנות, 4-3 חדרים, במחירים זולים. הייתי ממליץ על בנייה בפרוייקטים קטנים. כמו כן הייתי ממליץ להכין קרקעות לבנייה באמצע 99'".

- מה מצבה הפיננסי של לור"ם כיום?

איצקוביץ: "בשנים 93' עד 97' הרוויחה לור"ם 30 מיליון שקל, לאחר מס. מתוך זה ב-97' 15 מיליון שקל. קיבלתי את החברה עם חוב של 25 מיליון שקל ועוד חוב של 9 מיליון שקל בעבודות לא גמורות. ב-98' החברה אמורה להרוויח עוד למעלה מ-10 מיליון שקל, מפרוייקטים שבנייתם החלה בשנים 96' ו-97'.

"צריך לזכור שב-94' כמעט סגרו את החברה בגלל הפסדיה. אנחנו לא קיבלנו מימון ממשלתי להבראתה. נכון להיום, גם חברת לור"ם מתמודדת עם קשיי המיתון בענף. במשך השנים האחרונות תיכננה לור"ם קרקעות רבות בהתאם להרשאות המינהל. בבאר יעקב תוכננו כ-20 אלף יחידות דיור. שם גם פיתחה לור"ם אלפי דונמים לתעשייה ובנה ביתך. החברה גם פינתה כ-600 יחידות דיור, תוך מתן פתרונות דיור למפונים".«נעה ווסרמן«"גרוע מהתנאים במחנה פליטים"«אפרים איצקוביץ מסיים 5 שנות ניהול בלור"ם, ומכיר מקרוב את בעיות המגורים של המיגזר הערבי: "חוסר האמינות שנתקלים בו מצד בני המיעוטים מוצדק ואף תופס תאוצה" * "אני בעד מכירת הדיור הציבורי לדיירים - הדרך הזו תחסוך כסף למדינה