בוליביה בתווך בין שתי בריתות

גנרל אוגו באנזר עלה לשלטון בבוליביה בעקבות הפיכה צבאית שביצע, ושלט בה עד 1978. בימים אלה שוב הגיע לשלטון, הפעם בדרך דמוקרטית, והוא בן 71

ראשי הכלכלה בבוליביה אינם חוששים מעברו הדיקטטורי של הנשיא הישן-חדש. הם שואבים עידוד גם מהעובדה שהתערבות המדינה במשק הולכת ופוחתת, לאחר שעד לפני שנים אחדות שלטה הממשלה על %60- %70 מן התמ"ג. הם סמוכים ובטוחים שבאנזר ימשיך בדרך אל כלכלת השוק ההולכת ומתפשטת, הדרך שהתווה קודמו, גונזאלו סנשז דה לוזאדה, אשר הנהיג רפורמות מעמיקות: רפורמה בחינוך, ביזור הרשויות האחראיות על קבלת החלטות כלכליות והפרטת ששת המיזמים הממלכתיים החשובים ביותר.

סנשז דה לוזאדה פעל הרבה, אך עדיין נותרה מלאכה די והותר ליורשו. אחת המשימות הדוחקות ביותר היא המלחמה בעוני. במדינת האנדים, הגדולה פי 3 מגרמניה, חיים רק 7.6 מיליון איש, והיא העניה במדינות היבשת, עם תמ"ג לנפש של 939 דולר, תוחלת חיים של 61 שנה ו-%20 אנאלפביתיות. בוליביה אמנם הצליחה לצמצם את אינפלציית הענק של %25,000(!) בשנת 1985 אל מתחת ל-%10 היום, אבל השכבות העניות יותר הן הנושאות בעיקר נטל הצעדים להבראת המשק.

בוליביה אינה יכולה להתקיים לפי שעה ללא זרימת הון מבחוץ לכיסוי הגרעון התמידי המסתכם בכמעט %10 מן התמ"ג. עם זאת, יוכל הנשיא החדש להיבנות בעתיד מן הירושה שהותיר אחריו דה לוזאדה, ובראש ובראשונה מצינור הגז לאזור סאו-פאולו בדרום ברזיל, שהנחתו תושלם בעוד שנתיים. ההכנסות מייצוא הגז לברזיל יגיעו בתחילה ל250 מיליון דולר לשנה ויעלו עד שנת 2003 ל-800 מיליון דולר. בינתיים גדל במהירות גם הייצוא הקיים של מוצרים "חדשים" יחסית: פולי סויה ומוצריהם, עצים, כותנה וכדומה. יצוא זה הגיע ב-1985 ל-30 מיליון דולר בלבד, אך אשתקד הוא כבר הסתכם ב-600 מיליון דולר, ולשנת 2000 מצפים לסכום כפול של 1.2 מיליארד דולר.

בוליביה צריכה להפיק תועלת ממצבה הגיאוגרפי בלב היבשת, במקום מיפגשן של מדינות אמנת האנדים - ונצואלה, קולומביה, אקוודור, פרו והיא עצמה, ובין מדינות מרקוסור - ברזיל, פרגוואי, אורוגוואי וארגנטינה, שבוליביה הצטרפה אליהן בפברואר השנה כחברה. אוכלוסיית המדינות הגובלות בבוליביה מונה לא פחות מ-400 מיליון נפש, שוק פוטנציאלי אדיר.

התפתחותה של בוליביה בעתיד תלויה, לדעת משקיפים, במשרד האוצר שלה. בשנים חולפות הוא שם את הדגש על ריסון האינפלציה ועל ידי כך ריסן גם את הצמיחה. ספק רב אם שר האוצר החדש, אדגר מיארס, ימשיך במדיניות זו. תפקיד חשוב עתיד למלא גם השר לפיתוח כלכלי, אבו קולחיס, מעשירי המדינה, שמשפחתו מחזיקה בין השאר שדות של פולי סויה וכותנה ובתי-חרושת לנייר, וכן מספר מרכולים ותחנת טלוויזיה. גם השר לסחר חוץ, חורחה קרספו, הוא בעל ניסיון כלכלי רב. הוא יעסוק בהשגת הסכם עם הבנק העולמי ועם קרן המטבע הבינלאומית בדבר הקלת נטל חובות החוץ הכבדים של בוליביה, שמסתכמים בכ-6 מיליארד דולר. « «בוליביה בתווך בין שתי בריתות «גנרל אוגו באנזר עלה לשלטון בבוליביה בעקבות הפיכה צבאית שביצע, ושלט בה עד 1978. בימים אלה שוב הגיע לשלטון, הפעם בדרך דמוקרטית, והוא בן 71