שירותי הביון של בעלות הברית עקבו בדאגה אחרי פעולות
ההברחה של משפחת רייכמן, שמרכזן היה בעיר טנג'יר שבמרוקו.
כך עולה מכתבת "טיימס" על פרשת הבנקים בשווייץ. עוד נמסר,
כי בעלות הברית - שלא עשו כמעט דבר להצלת יהודי אירופה -
הודאגו גם מכך שמשפחת וייס מהונגריה העבירה לגרמנים את כל
רכושה, תמורת היתר לצאת מהמדינה.
דו"ח של מטה מבצע "סייפהייוון" מנובמבר 1945 (לאחר תום
המלחמה) על משפחת רייכמן, בראשותו של שמואל רייכמן, האשים
את המשפחה בסחר עם גרמניה בזמן המלחמה, סחר בשוק השחור,
הברחות תוך ניצול ערוצי הצלב האדום והפקת רווחים מן
המלחמה. בין השאר נטען, כי רייכמן הבריח מזון, תעודות
מזוייפות וזהב.
עוד נאמר בדו"ח, כי רנה רייכמן, רעייתו של שמואל, נסעה
באופן חופשי אל מולדתה הונגריה וממנה בשנים 1942-1941,
למרות היותה יהודיה. זאת, באמצעות ויזות שהונפקו לה בידי
הקונסוליות של איטליה (בעלת בריתה של גרמניה) וצרפת (בה
היה אז שלטון בובות פרו-נאצי).
משפחת וייס היתה מן העשירות בהונגריה ועסקה בתעשייה, כולל
ייצור תחמושת. דו"ח של המודיעין האמריקני ממאי 1945 מוסר,
כי המשפחה הסכימה להעביר את כל רכושה לידי הס"ס, לאחר
כיבוש הונגריה בידי גרמניה ב-1944. את המגעים עם המשפחה
ניהל קצין הס"ס קורט בכר, שמאוחר יותר היה מעורב בפרשת
קסטנר. תמורת העברת הרכוש, הורשתה המשפחה לעבור לשווייץ.
בעלות הברית הודאגו מהתפתחות זו, משום שהשליטה באימפריית
וייס העניקה לגרמניה רשת עיסקית עולמית ענפה.
לדברי מארק מסורובסקי, שייעץ לממשלת ארה"ב באיתור הרכוש
הגרמני, ייתכן שיהודים שעסקו בסחר בלתי חוקי עם גרמניה,
הפקידו אף הם כספים בשווייץ בשנות השואה. הוא מזהיר, כי
ייתכן שגילויים עתידיים בתחום זה, יביכו את הארגונים
היהודיים.
«מאת איתמר לוין
«בעלות הברית חשדו: משפ' רייכמן סחרה במלחמה עם גרמניה
הנאצית
«
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
