ברק: "ביהמ"ש העליון אינו כנסת זוטא; עליו לשקף אמונות ארוכות טווח ולא מרוחות השעה החולפות"

נשיא ביהמ"ש העליון קובע, כי שביתת עובדי בתי המשפט יוצרת מצב בלתי נסבל; קורא לפעול לסיומה

"אולמות המשפט מתרוקנים והולכים. המדינה מפסיקה לתת שירותי משפט לאזרחיה. זהו מצב דברים בלתי נסבל. במדינת חוק, דלתות בתי המשפט חייבות להיות פתוחות תמיד; במדינת משפט צריכה הפעילות השיפוטית להימשך ללא הפרעה". כך אמר נשיא בית המשפט העליון, אהרן ברק, בהתייחסו לשביתת עובדי ביהמ"ש.

ברק דיבר בטקס השבעת שופטים חדשים, שהתקיים היום (ב') בבית נשיא המדינה. בין השופטים שהושבעו: שופט בית המשפט העליון, יצחק אנגלרד; נשיא בית הדין הארצי לעבודה, סטפן אדלר; וסגן נשיא בית הדין הארצי לעבודה, יצחק אליאסוף. ברק קרא לכל הגורמים - ההסתדרות, עובדי בתי המשפט ונציגיהם, והממשלה - לעשות הכל לפתיחתם המלאה של בתי המשפט.

בהתייחסו לרפורמה הצפוייה במערכת בתי המשפט, בעקבות המלצות ועדת אור, ציין ברק, כי המבנה הנוכחי של מערכת בתי המשפט יוצר פיצול בלתי רציונלי בין הערכאות הדיוניות; שולל אפשרות לפתח ערכאה דיונית כללית, שתדון כערכאה ראשונה בכל העניינים ומונע הקדשת זמנה של ערכאת ערעור לעבודה ערעורית.

עוד אמר ברק, כי המצב הנוכחי הופך את בית המשפט העליון ל"בית משפט לערעורים, ובמרבית המקרים לערעורים שאין להם חשיבות כללית, ושאינם צריכים להידון בפני ערכאת השיפוט העליונה במדינה. הוא מטיל כתוצאה מכך מעמסקה כבדה מדי על בית המשפט העליון ומונע ממנו להקדיש האמצעים הנדרשים לקורקטיבה הכללית והעקרונית, המאפיינת כל בית משפט עליון במדינה דמוקרטית".

ברק ציין, כי על אף שיישום המלצות ועדת אור יביא להסרת עומס מבית המשפט העליון, לא יהיה בית המשפט העליון "בית לורדים", לא יעסוק רק בעניינים חוקתיים ולא יעסוק רק בבג"צים, אלא ימשיך לשמוע ערעורים אזרחיים ופליליים, והם יהוו חלק ניכר מעבודתו, אך הוא יוכל להתרכז בבעיות המשפטיות החשובות.

ברק אמר עוד, כי אין מנוס מהגדלה משמעותית במספר השופטים, ובמקביל לכך - הגדלה בצוות מינהלי ובמבנים. עם זאת, לדעתו, אין לפתור את בעיות הרשות השופטת, בלא הגדלה משמעותית של מספר השופטים.

בהתייחסו לטענה הנשמעת, לפיה בית המשפט העליון אינו צריך לעסוק בערכים, אמר ברק, כי אין כל אפשרות להפריד בין משפט לערכים. לדבריו, כאשר חוק יסוד קובע שאין לפגוע בזכויות יסוד אלא בחוק "ההולם את ערכיה של מדינת ישראל", על השופט לקבוע, מהם ערכיה של מדינת ישראל.

לדבריו, מתפקידו של השופט לאזן בין זכות הפרט לבין צורכי הכלל, ואיזון זה מחייב מתן משקל לערכים ועימותם בנקודת החיכוך. על השופט, אמר, לתת ביטוי לערכים המשקפים את ה"אני מאמין" של האומה כולה ואת הקונצנזוס המשקף אותה.

כן התייחס ברק לטענה, לפיה צריך בית המשפט העליון לשקף את יחסי הכוחות הנאבקים בחברה הישראלית, ולכן יש להבטיח בו "כסאות" מתאימים. לדברי ברק, אין טעות גדולה מזו. לטענתו, "בית המשפט העליון אינו כנסת זוטא... הוא מוסד שיפוטי. הוא מכריע בסכסוכים... בעשותו כן, עליו לתת ביטוי לערכים, ועליו לשקף את האמונות ארוכות הטווח של החברה, היונקות מתפיסות העומק, ולא מרוחות השעה החולפות, של החברה שלנו.

"כמובן, לשופטים יש דעות שונות. זה הפלורליזם המבורך של חבר שופטי בית המשפט העליון. זהו פלורליזם רעיוני, שלא נועד לשקף יחסי כוחות פוליטיים, אלא לתת ביטוי ל'אני מאמין' של החברה הישראלית על כל גווניה, דעותיה וערכיה".

ברק התייחס בדבריו, בין השאר, גם לתנאי בתי הסוהר. לדבריו, "אופייה של חברה כחברה נאורה נבחן באופן שבו היא מתייחסת לאסיריה ועציריה. אמור לי איך אתה מטפל באסיריך, ואומר לך מי אתה, שכן זאת יש לדעת: האסיר פשע, ועל כך הוא נענש כדין. חירותו נשללה ממנו. צלם האדם לא נלקח ממנו. חומות הכלא מפרידות בין האסיר לחופש; חומות הכלא אסור להן להפריד בין האסיר לכבודו כאדם". «מאת הדס מגן «ברק: "ביהמ"ש העליון אינו כנסת זוטא; עליו לשקף אמונות ארוכות טווח ולא מרוחות השעה החולפות" «נשיא ביהמ"ש העליון קובע, כי שביתת עובדי בתי המשפט יוצרת מצב בלתי נסבל; קורא לפעול לסיומה