ג'אווה לכל, או: החיים לפי נשיא סאן מיקרוסיסטמס

את אד זנדר, נשיא חברת סאן מיקרוסיסטמס, ראיינתי בבית המלון אינטר-קונטיננטל באתונה. הוא פגש אותי מתחת לפסלה של אתנה, אלת החוכמה, המלחמה והצדק המיתולוגית, מיד לאחר שהגיע ממפגש סמינריוני שערך המגזין פורצ'ן בקאן שבריביירה הצרפתית.

כותרת הסמינר, שמשך מאות נשיאים ומנכ"לי תאגידים, היתה: "האם אנחנו בוחרים את דרכנו כהלכה בעידן האינטנרט?"

סאן פרסה את חסותה על הסמינר, וזנדר נשלח כדי לייצג את הטכנולוגיה האינטרנטית הארגונית ושטח את הבחירה הנכונה, לדעתו כמובן, בפני המנהלים הנבוכים והצמאים לכל עצה טובה.

אד זנדר, בן 50, נראה צעיר מגילו. גופו השרירי מחפה על פדחתו החשופה וחיוכו המתמיד כובש את לב שומעיו. "הנשיא" הינו יהודי כשר מברוקלין, בן לאב אשכנזי מפולין ולאם יווניה. יש לו שני בנים בוגרים וביקורו המתקרב בישראל, הוא הראשון שלו בארץ הקודש.

במיתולוגיה של המיחשוב שמור לו מקום של כבוד. הוא זכה להשתתף ב-3 שלבים מהפכניים בהתפתחות המחשב. החל בעידן המיני-מחשבים, בתחילת שנות ה- 70, עת הצטרף לחברת דטה ג'נרל. לאחר מכן הצטרף לחברת אפולו, אשר היתה חלוצה ומובילה במהפיכת תחנות העבודה, והיום הוא בסאן, אליה הצטרף לפני 10 שנים. אם תשאלו אותו, המהפיכה האמיתית היא עתה מהפיכת ה"חיים ברשת" ותחנות ג'אוה.

אחרי הסמינר והמנוחה הקצרה ביוון, יחזור זנדר למטה החברה במאונטין-ויו, שבעמק הסיליקון בקליפורניה. משם הוא יטוס לירושלים ויפתח את התערוכה הגדולה בעולם המגיעה ארצה, אינטרנט-וורלד 97, שתיפתח מחר בבנייני האומה.

פתיחתו של עידן חדש

עד היום כשאמרנו "סאן" המשכנו והוספנו גם "סקוט מקינלי", הפרוטגוניסט האולטימטיבי של ביל גייטס , שאגב, ביקר כבר בישראל. עכשיו, נכיר גם את אד זנדר כ"כוח הנחשף" של סאן. כמו שאד אומר, "אני מנהל יותר מסקוט. אומנם הוא המנהל שלי, אך אני מנהל %85 מהביזנס".

באיזה עידן מיחשובי אנחנו נמצאים?

"אנחנו מצויים בשיא תחילתו של עידן הרשת. החיים הדיגיטליים מתנהלים ברשת. זו מהפכה שתיטיב עימנו ב-10 השנים הבאות והיא אף גדולה יותר ממהפיכת המחשבים האישיים ותחנות העבודה. הרשת תהיה בכל מקום ותניע כל סוגי המידע, מכל אחד לכל אחד. אני לא מדבר רק על האינטרנט, תפיסת הרשת, כרעיון, רחבה יותר מרשת האינטרנט. בעידן הרשת מדובר בכל רשת ממוחשבת, מקומית, אזורית ומרחבית, המקשרת אנשים עם אנשים אחרים באמצעות תחנות עבודה".

וכאן מגיעים למחשבי הרשת?

"מכאן מגיעים גם למחשבי הרשת, שהם לדעתי תחנות העבודה של העתיד. בקרוב, אומנם, לא נראה עשרות מיליונים מהם על שולחנות האנשים, אבל נתחיל לראות אותם בשימוש ראשוני בפרוייקטים חדשים ונסיוניים המתבצעים בארגונים גדולים".

בחזונו של זנדר, הכורך יחדיו התפעלות חמה מהטכנולוגיה עם תכנית מחושבת וקרה לעתידה של סאן, מתוארת "המהפיכה השלישית" כעידן בו פתיחת אתרי תישמע באזנינו כצלצול גונג מענג. המצטרף אל ה"צלילים" האחרים בתזמורת הדיגיטלית המלווה את חיינו החדשים, כמו צליל החיוג והרשרוש המוכר המלווה את תהליך העברת הנתונים במודם.

אלא שסאן עדיין רחוקה מהמשתמש הביתי. החברה פונה ומשרתת בדרך כלל את הלקוחות הארגוניים. מדובר בעיקר בעסקים גדולים, מקומיים ובינ"ל, מחלקות ממשלתיות ותשתיות כמו חברות הטלפוניה המספקות את ה"צליל" הנכסף. שעכשיו הן יעבירו גם את הקול, גם את הנתונים וגם את האתרים.

אביר חופש התחרות

על פי סאן, העידן המרושת יהיה מבוסס על שלושה מרכיבים עיקריים: המחשב הוא חלק מן הרשת. המחשבים חדלים להיות איים בודדים; חוזרים "אחורה" לניהול וגיבוי נתונים מרכזי ואחראי. בלא הטלת המורכבות והאחריות לתחזוקה על כל המשתמשים. כלומר, כולנו נותרים משתמשים במחשבינו אך איננו חייבים להפוך לאנשי מחשבים המתמצאים בתחום; והמרכיב השלישי, שפת ג'אווה. היא תהיה שפת פיתוח היישומים החדשים משום שהיא מגשימה את חלומו של כל מפתח ועל פי זנדר מגשימה את סיסמתה השאפתנית: Write Once, Run Everywhere

היום סוף-סוף, עומד להתגשם חלום נוסף של ג'אווה: חלומם של המכשירים. כל המכשירים, לא רק המחשבים, יעבדו כשג'אוה משמשת להם כשפת תוכנה. אימפריית הסייבר, אם כן, מצרפת אליה נתינים חדשים. "המקרר ישוחח עם המחשב שיזמין שני יוגורט שנעלמו מהמדף ויקרא למעלית שתמתין לך בקומה הנכונה, כי ביד אחת אתה מחזיק במחשב הנייד, ובשנייה אוחז בטלפון הסלולרי המשוטט באינטרנט" (בשפת ג'אווה כמובן).

זנדר, לא פלא, מעוניין לומר גם כמה מילים חמות (אך לא ידידותיות) על על המונופול של אינטל ומיקרוסופט. לדבריו, "במציאות בה אינטל בפנים וחלונות גם-כן, ניצבים היצרנים בפני מצב של "ין-ברירה". הם אינם בוחרים את ספקי המעבד והתוכנה (כמעט) ולכן את עלות הייצור קובע הדואופול המוכר כ"ווינטל".

התוצאה לא מלבבת גם מהבחינה הצרכנית. מתח הרווחים מצומצם ביותר, כאשר רובו של הרווח נצבר לאינטל ולמיקרוסופט בעוד שרוב יצרני המחשבים האישיים, פרט לקומפאק ולדל ואולי עוד חברה או שתיים, נעים בין קשיים להפסדים.

סאן רואה את עצמה מהווה אלטרנטיבה לשמירה על ניהול עסקי מאוזן ליצרנים ועל חופש בחירה אמיתי לצרכנים הכולל חדשנות ומנהיגות. זנדר לא חושש לנקוט בעמדה חד-משמעית: "תרומתה של סאן תהיה בהחייאת התחרות. במצב הנוכחי, אם אתה יצרן מערכות ממוחשבות, אתה חייסב לקנות את קניינן הרוחני של אינטל ומיקרוסופט.

לחיצת-יד קטלנית

בעולם על פי זנדר, אם בודקים את המספרים מקרוב, מגלים שלרוב החברות שהצהירו בשנה שחלפה על תמיכתן במערכת ההפעלה NT ונשיאיהן הצטלמו כשהם לוחצים את ידיו של "הגי'נגי מסיאטל" ומכריזים על תמיכתן ב-NT יש מכנה משותף: "גידולן הואט ורווחיותן קטנה. ומדובר כאן על חברות כמו טנדם המתמחה, דיגיטל הגדולה יותר, יבמ הענקית ואפילו על הקטר הדוהר של HP שזנח את התמיכה ביוניקס לטובת NT ואת מעבד הריסק שלו לטובת פיתוח משותף עם אינטל".

"בממוצע", הוא אומר, "הן גדלו ב-%5 בלבד וריווחיותן ירדה ב-%5. סאן, שכמובן לא הצטרפה ולא הצטלמה בפוזה זו, גדלה ב-%16". בלא ספק מגמה מעניינת שראויה להיבחן על ציר זמן ארוך יותר.

"היום הלקוחות אינם מחפשים יותר את מערכת ההפעלה או את המעבד המסויים אלא את הפתרון הטוב ביותר לקידום העסקים שלהם", הוא מוסיף. וכאן, לדבריו, יש לסאן יתרון אדיר על פני מיקרוסופט, הרוצה למצב את עצמה כספק מיחשוב ארגוני. יתרון המתבטא בידע ונסיון של 15 שנות שיווק לשוק הארגוני בלבד (לא לבתים, לא משחקים ולא למשרדי עו"ד).

מכת הנגד של סאן

חברת מיקרוסופט היא אמנם ענק, אולם רחוקה מלהיות ענק רדום. לאחר התנגדות ראשונית, לא נמרצת במיוחד, לרעיון מחשבי הרשת, היא גיבשה בשיתוף עם אינטל בדמות הגדרת המיפרט למעין מחשב רשת משלה, ה- NetPC

"נכון, מודה זנדר, "הם אימצו את הרעיון אבל הם משווקים אותו, כבעבר וכרגיל, בדרכם מימים ימימה: מיקרוסופט מצמידה לג'אווה את ההרחבות הפרטיות שלה ( API ) ושוב המשתמש לא יוכל לעבור מסביבה לסביבה".

מכאן מגיעה היוזמה החדשה של סאן ובעלות בריתה במאבק נגד מיקרוסופט. סאן מבקשת עכשיו לאשר כל יצרן תוכנה השומר על "ג'אווה טהורה". כדי להבטיח שיישמר העקרון החשוב ביותר הן למפתחי התוכנה והן למשתמשיה, חופש הבחירה.

מה המסר שלך למשתמשים?

"המשתמשים בכל העולם צריכים להתאחד סביב הרעיון לעזור לעצמם ולהשאיר בידם את חופש הבחירה. התחרות על ליבם של המשתמשים היא תחרות המציעה אלטרנטיבות טובות לכולם. סאן גם הגדירה מודל לכלכלת עסקים תחרותית 'נבונה', הניצב מול המודל העסקי ה'מסורתי'.

"במודל המסורתי, אתה זוכה כשאתה מכה את המתחרים. במודל של סאן, כאשר אתה מעודד את התחרות, כולם זוכים. במודל המסורתי, ככל שאתה עושה יותר בעצמך, אתה מרוויח יותר. במודל הסאני, ככל שאתה מזמין עבודות חוץ (אאוטסורסינג) כולם מרוויחים יותר. הייתי אומר למשתמשים כך: במקום לפעול להגדלת הריווחיות ע"י נעילה בטכנולוגיה שלך, אנחנו מציעים לך לשמור על רווחיך כשאתה מאפשר ללקוחות חופש בחירה".

מה היית רוצה לומר לישראלים?

"לישראלים יש את כל הסיבות לשמוח: ישראל נמצאת במקום השני בעולם אחרי ארה"ב בתחום ההיי-טק, לפחות בכל הקשור לנושאי האינטרנט. התמהיל הישראלי מתאים לעידן החדש: ראשים טובים, מאגר גדול מאוד (באופן מוחלט) של יזמים חכמים, אוהבי סיכון וזריזי ביצוע, בפיתוח תוכנה בעיקר. רק תצמיד להם יכולות שיווק מוכחות מארה"ב, ויש לך כוח עולה חדש.

* *« ישראל פלי «ג'אווה לכל, או: החיים לפי נשיא סאן מיקרוסיסטמס * * *« אד זנדר, המרצה הפותח בתערוכת אינטנרט-וורלד 97', מתרגז (מברית מיקרוסופט-אינטל), מתלהב (מג'אווה) ומתפעל (מישראל). הוא גם מסביר מדוע.